המדינה תפצה רוכשי בתים בשטחים ב-150 מיליון שקל

>> הממשלה תפצה מתנחלים וקבלנים שנפגעו מהקפאת הבנייה בשטחים בסכום של 100-150 מיליון שקל - כך עולה מסיכום אליו הגיע בסוף השבוע האחרון ח"כ דני דנון (ליכוד) עם משרדי האוצר וראש הממשלה. הצעת חוק בעניין שהגיש דנון אמורה לעלות היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה.



לפי הסיכום, מתנחלים שרכשו דירה וסבלו מעיכוב במסירתה יהיו זכאים לפיצוי מהמדינה בגובה שכר הדירה לתקופה הנוספת, כאשר הסכום ישולם בתוך 30 יום ממועד הגשת האישורים. חישוב הסכום יחושב לפי שטח הבנייה המאושר של הדירה וסך הפיצוי לא יהיה יותר מ-150% משכר הדירה.

עוד סוכם שהקבלנים ייהנו מפיצוי לפי ההפרש בין הוצאותיהם להכנסותיהם בפרויקט שהוקפא בתוספת ריבית. הקבלנים יקבלו גם פיצוי בגין הוצאות אחסון, שמירה ושכירות.



אך דנון לא מסתפק בכך ודורש שהממשלה תפצה גם רשויות מקומיות ויישובים בגין אובדן הכנסות מארנונה בגין הקפאת הבנייה, בסכום המוערך על ידו בעשרות מיליוני שקלים. לפי הצעתו, תוקם ועדת תובענות שתסייע ותעביר פיצויים למתיישבי יהודה ושומרון. בוועדה יהיו ארבעה חברים: שופט בית משפט שלום - שימונה על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם מנהל בתי המשפט - שיכהן כיו"ר הוועדה, נציג משרד ראש הממשלה, נציג משרד הפנים ונציג הציבור שימונה על ידי שר המשפטים, בהסכמת ראשי המועצות באזור.



הוועדה תהיה אחראית על ביצוע החוק ותקבע את זכאותו של תובע לפיצויים, את היקף הזכאות של התובע ואת סכום הפיצויים. הוועדה תוקם לא יאוחר מ-60 יום לאחר היום הקובע את תחילת ההתליה והיא תפעיל אתר אינטרנט שדרכו תהיה אפשרות ליצור קשר עם הוועדה, לקבל פרטים אודותיה, לוחות זמנים, לצפות בהחלטותיה וכל עניין אחר שיקבע היו"ר.



עוד מוצע שכל תושב שנפגע מההתלייה יוכל להגיש תביעה לוועדה בכתב או דרך אתר האינטרנט של הוועדה. המועד האחרון להגשת התביעות יהיה חמש שנים מהיום הקובע את תחילת ההתליה והוועדה תהיה מחויבת לשלם את סכום הפיצויים לתובע בתוך 60 יום מקבלת החלטה.



יוטל פיקוח על הוצאות שרים בחו"ל



ועדת שרים לחקיקה תדון היום בהצעת חוק שלפיה שר האוצר יובל שטייניץ, באישור הממשלה, יקבע כללים לפיקוח על הוצאות שרים היוצאים לחו"ל במסגרת תפקידם.



ההצעה באה על רקע דו"ח מבקר המדינה שעסק בביקורו של שר הביטחון אהוד ברק בסלון האווירי בפאריס. לפיו, שולם סכום של 20 אלף שקל ללילה בגין לינת ברק. הצעת החוק הוגשה על ידי הח"כים נחמן שי, יואל חסון (קדימה) ואריה אלדד (האיחוד הלאומי).



בהצעת החוק גם מוצע לקבוע סנקציה אישית לפיה אם שר חרג מהכללים מבלי לקבל מראש את אישור הממשלה לכך, הוא יישא באופן אישי בעלות החריגה. בכנסת מובע ספק אם השרים עצמם יתמכו בהצעת חוק שתפקח על הוצאותיהם בחו"ל, או שהממשלה תבקש לקבוע זאת בעצמה בלי להיות כפופה לחוק שיחוקק על ידי הח"כים.



שי הסביר כי "מינהל תקין מחייב כללים שיסדירו את הוצאות שרי הממשלה בעת שהותם בחו"ל כפי שקיים לגבי חברי כנסת ועובדי ציבור בכירים. העובדה כי הדבר לא היה קיים עד היום היא מחדל זועק שיש לתקנו בדחיפות"



הצעת חוק נוספת שתוגש היום לוועדת השרים לחקיקה קוראת לחייב את הבנקים להנפיק למשקי הבית הקטנים צ'קים לא סחירים בלבד.



הקבוצה שמגישה את ההצעה, בראשות ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), טוענת שכיום הבנקים מנפיקים לחברות וארגונים ציבוריים פנקסי צ'קים שסחירותם מוגבלת מראש.



לדברי ח"כית קירשנבאום, צרכנים רבים מוצאים את עצמם חשופים לתביעות ודרישות משפטיות לפירעון צ'קים גם אם התובע אינו האדם שקיבל את הצ'ק וגם אם לא התקבלה התמורה עבור הצ'ק.



קירשנבאום הסבירה שקיימות עדויות רבות של צרכנים פרטיים, חלקם הגדול עולים חדשים או אזרחים ותושבים שאינם דוברים או קוראים עברית שרכשו מוצר בתשלומים או בצ'ק דחוי שסחירותו לא הוגבל.



המוכר פשט את הרגל או ברח מישראל אך את הצ'ק העביר לאדם שלישי המחזיק בו כדין ותובע את תמורתו.



לדעתה, הדרך הטובה כדי להימנע מכל אלה היא באמצעות הגבלת סחירות הצ'קים. "בדרך זו יפגעו פחות צרכנים ששילמו במיטב כספם עבור סחורה שלא סופקה להם והם עומדים בפני תביעות והליכים משפטיים רק בשל העובדה כי שילמו בצ'ק לא סחיר", היא הסבירה.