>> הייתכן שחברת ביטוח תאסור על מבוטחיה ליטול כדורי שינה כדי שיוכלו לשמור טוב יותר על הרכוש המבוטח? הייתכן שהחברה תטען שכל תשלומי הפרמיה של מבוטח ירדו לטמיון משום שהוא לא התעורר לצלצול הטלפון של מוקד השמירה שאליו מחובר העסק שלו? הייתכן שבית משפט יפטור חברת ביטוח מאחריות מכיוון שהמשיך לישון?
ובכן, זה ייתכן - ואף קרה. בית משפט השלום בתל אביב פטר את חברת הראל מתשלום תגמולי ביטוח רק משום שהמבוטח שלה היה שקוע בשינה ולא התעורר לצלצול הטלפון.
המקרה נוגע למחסן שביטח אבידן פרג' בחברת הביטוח הראל. המחסן נפרץ, ותכולתו נגנבה. לא היתה מחלוקת על כך שפרג' התקין את כל אמצעי המיגון שנדרשו בפוליסה, לרבות חיבור המחסן לחברת מוקד. לא היתה גם מחלוקת על כך שאמצעי המיגון הופעלו.
בחברת המוקד התקבלה קריאה, ונשלח סייר שהגיע לעסק, לא מצא סימני פריצה - ועזב. אלא שהראל נתלתה בתנאי בפוליסה שלפיו על חברת המוקד להזעיק את המבוטח לבית העסק. חברת המוקד התקשרה אליך, אמרו בהראל לפרג', אך אתה לא ענית לטלפון. פרג' הסביר כי נטל כדור שינה, נרדם ולא שמע את צלצול הטלפון. זה לא מעניין, הקשיחה הראל את לבה. מדובר ב"תנאי מוקדם" שאי קיומו פוטר מתשלום תגמולי ביטוח.
בית המשפט נלכד בפח שטומנות חברות הביטוח כשהן מנסחות את תנאי המיגון בפוליסה כ"תנאי מוקדם". מילות הקסם "תנאי מוקדם" הופכות את תנאי המיגון לתנאי לקיומו של חוזה הביטוח. הן גם מטילות על המבוטח את נטל הוכחת עמידתו בתנאי המיגון ומקנות לחברת הביטוח פטור כשהמבוטח נכשל במילוי התנאי, תהא אשר תהא הסיבה.
אלא שחוק חוזה הביטוח קובע בדיוק להפך. סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, כפי שקבעה לא אחת הפסיקה, שולל את האפשרות לקבוע את תנאי המיגון בפוליסה כתנאי מוקדם. החוק ותקנות שהותקנו קובעים כי מבוטח שהפר תנאי מיגון זכאי לתגמולי ביטוח בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין הפרמיה ששילם לפרמיה שהיתה נגבית ממנו ללא תנאי המיגון. בחוק ובתקנות נקבע כי חברת הביטוח משוחררת מתשלום רק אם תוכיח שהמבוטח פעל בכוונת מרמה, או שמבטח סביר לא היה מבטח ללא תנאי המיגון שהופר.
שופטת בית משפט המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, שדנה בערעור, היתה ערה להוראת סעיף 21 לחוק. הסעיף בפוליסה שעניינו דרישת הגעת המבוטח לבית העסק, קובעת השופטת, אינו תנאי מוקדם לחלות הפוליסה. הפרשנות הגורפת, מוסיפה השופטת, שלפיה על המבוטח להיות זמין 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע - כולל שבתות וחגים, מחלה, שמחות וימי אבל - לא סבירה.
הדעת נותנת, ממשיכה ומסבירה השופטת, שאם המבוטח הולך ביום כיפור לבית הכנסת, הוא רשאי לנתק את הטלפון. הוא הדין אם הוא משתתף בלוויה, נמצא בביקור אצל רופא, שוכב חולה במיטה, או שחלה תקלה במכשיר הטלפון שלו וכיוצא באלה.
הראל לא טענה ולא הוכיחה כי פרג' פעל בכוונת מרמה. הראל גם לא הוכיחה כי מבטח סביר לא היה מתקשר בפוליסת הביטוח לו ידע על מנהגו של פרג' לישון בלילות, לעתים אף לקחת כדור שינה, ואף לא הוכיחה שיעור פרמיה גבוה יותר.
לפיכך מקבלת השופטת שבח את הערעור שהגיש פרג' וקובעת שעל הראל לשלם לפרג' את מלוא תגמולי הביטוח ללא כל הפחתה, והתיק הוחזר לבית משפט השלום לקביעת גובה הפיצוי. משנתקבל הערעור חייבה השופטת שבח את הראל בהוצאות הערעור ובשכר טרחת עורך דין בסך 20 אלף שקל בתוספת מע"מ.
הכותב הוא עורך דין
***אבידן פרג' נגד הראל >>
סוג הביטוח: ביטוח מחסן מפני פריצה
התובע: אבידן פרג'
הנתבעת: הראל חברה לביטוח בע"מ
מהות התביעה: תביעה לכיסוי נזקי פריצה
הסיבה שנתנה חברת הביטוח לדחייה: המבוטח נרדם ולא ענה לצלצול הטלפון ובכך הפר תנאי מוקדם לביטוח
השופטת: יהודית שבח מבית המשפט המחוזי בתל אביב
תאריך הפסיקה: 24.2.10
מה נפסק: אין מדובר בתנאי מוקדם. פרשנות חברת הביטוח שלפיה המבוטח צריך להיות זמין לטלפון תמיד אינה סבירה ואינה מתיישבת עם השכל הישר וההיגיון הבריא
לא ינום ולא יישן מבוטח בישראל?
עודד יחיאל
7.3.2010 / 7:01