מזרח מערב וקצת מרכז

אירועי סוף השבוע בעולם



בארה"ב



עליות יפות בשוקי המניות בעולם בימים חמישי ושישי - אזור ה-1.7-1.9% במצטבר. בארה"ב יוחסו העליות לנתוני המשרות שהיו פחות גרועים מהצפי: ירידה בת 36 אלף משרות בהשוואה לצפי לאובדן 75 אלף משרות. שיעור האבטלה נותר ב-9.7% (הצפי היה ל-9.8%).



האכזבה מירידה חדה ולא צפויה בנתוני המכירות של הדירות, יוחסה למזג האוויר הבלתי אפשרי של פברואר, אבל אנחנו נוטים להעריך שעוד תהינה הפתעות שליליות בהמשך השנה. תוכנית הטבות מס למי שימהר וירכוש דירה, גרמה להקדמת רכישות של דירות. אלא שהיא עומדת בפני סיום. מי שניצל את התוכנית והקדים את רכישת דירתו ל-2009, כנראה לא ירכוש דירה נוספת ב-2010.



הנתון של המשרות היה מסוג הנתונים ה-"לא חמים ולא קרים", שגם השוורים וגם הדובים יכולים למצוא בהם הוכחה לצדקתם. השוורים - בזכות העובדה שהמשק האמריקאי הפסיק לאבד משרות (אם לוקחים בחשבון את התיקונים החיוביים לאחור). הדובים - בזכות זה ששמונה חודשים בתוך ה"התאוששות הכלכלית", המשק האמריקאי עדיין לא מייצר משרות.



מחזורי המסחר היו נמוכים יחסית, ובאותה מידה השוק היה יכול לרדת על הנתונים הללו. אז על מה עלייה כל כך יפה? על עוד יום שבו תאוות הבצע גברה על הפחד. לא יותר.



ההערכה היא שבארבעת החודשים הקרובים יגדל מספר המשרות בלמעלה ממיליון עקב העסקה חד פעמית של עובדים לסקר אוכלוסין שנערך בארה"ב אחת לעשור. הפרויקט צפוי לייצר נתונים חזקים ברבעון השני של השנה, אבל רק באופן זמני עד לסוף הפרויקט ועד לסוף ההתלהבות ממה שלהערכתנו הוא הנשמה מלאכותית של המשק.



יש סיכוי לא רע שיצירת המשרות ברבעון השני, תיקח איתה למעלה גם את התשואות. לא חדשות טובות לאג"ח מדינה, וגם לא משהו לקונצרנים - אם אנחנו צודקים - אבל אם נמשיך להיות צודקים גם במחצית השנייה של השנה - התשואות תרדנה, אחרי אכזבה מהצמיחה.



שני נתונים נוספים שפורסמו ושמספרים כמה סיפורים:



פריון העבודה בארה"ב ברבעון הרביעי עלה ב-6.9%, העלייה החדה ביותר מאז סוף המיתון של 2002. השכר בסוף 2009 ירד ב-1.7% - הירידה החדה ביותר מאז הוחל באיסוף הנתונים בארה"ב לפני 60 שנים.



מסקנות:



• המועסק האמריקאי עובד יותר קשה מאשר לפני שנה => ולכן,



o לא צריך למהר ולהעסיק עוד עובדים. הצד האפל של עלייה בפריון העבודה, היא התאוששות שאינה מלווה בגידול במספר המועסקים.



• המועסק האמריקאי עוד יותר קשה ומקבל שכר נמוך יותר מאשר לפני שנה => ולכן,



o הרווחיות של הפירמות מאוד עולה. ואכן, ההתאוששות שנרשמה עד כה בארה"ב מובלת ללא עוררין על ידי הוצאות והשקעות של הפירמות.



o מצד שני, זה לא בדיוק עוזר לצריכה הפרטית לתפוס את מקומה כמובילת הצמיחה הכוללת.



o המועסק האמריקאי משאיר מאחוריו את המתחרים מאירופה, שם הפריון עולה בקושי, והשכר במגמת עלייה.



במזרח



שני סיפורים, לכאורה נקודתיים הן במקום והן בזמן, שלטו בכיוונים של שוקי המניות במזרח ביום חמישי וביום שישי. אנחנו חושבים ששני הסיפורים מייצגים דברים עולמיים רחבים הרבה יותר, ושצריך להקשיב להם:



ביום חמישי צוטט נגיד הבנק המרכזי הסיני כאומר "הצמיחה בסין לא מאוזנת, לא מתואמת ולא בת קיימא". זה שהמניות בשוקי המזרח ירדו באחוז ויותר בעקבות ההתבטאות, לא צריך להפתיע. זה שלמחרת היום השווקים עלו את כל הדרך חזרה והוסיפו עוד אחוז למחירם - גם לא.



שוקי מניות לא בהכרח מצטיינים בראייה שקולה. האיש צודק לחלוטין, אבל הפעילים מקווים (כתמיד) שיצליחו לרכב על גל העליות בשוקי המניות ולברוח דקה לפני שתגבר ההכרה בכך שיש הרבה מאוד בעיות שלא נפתרו (ואחרות שנוצרו תוך כדי ניסיון לפתור את הבעיות).



ביפן הושמעה הערכה לפיה הבנק המרכזי ישוב לצעדי מדיניות מרחיבים כבר בישיבתו הקרובה. בתגובה, הין נחלש והמניות עלו.



אנחנו נוטים להעריך שבשנה-שנתיים הקרובות, דיבורים על שיבה לצעדים מרחיבים בבנקים מרכזיים שונים, לא יהיו יחודיים לכלכלתה הדועכת כבר עשרים שנים של יפן. בכלל לא נתפלא אם צעדי ההרחבה הכמותית שהוקפאו בבריטניה לפני שבועות מספר יופשרו בקרוב. גם הבנק המרכזי האירופי עשוי להפשיר מספר מכרזים שהקפיא לאחרונה. האמריקאים בינתיים פותרים את המבוכה הכרוכה בזיגזוג, על ידי זה שהם רק מאריכים תוכניות.



באירופה



היוונים העבירו תוכנית צנע של 4.8 מיליארד יורו, שחציה העלאת מסים וחציה קיצוץ תקציבי. במונחים ישראליים מדובר בשווה ערך לקיצוץ תקציבי של 7.5 מיליארד שקל ולהעלאת מסים בהיקף דומה.



הקואליציה הגרמנית, שעומדת בקרוב בפני בחירות, נמצאת בשבועות האחרונים במתקפה ציבורית. הגרמנים לא מבינים למה הם צריכים לממן את חוסר האחריות של היוונים. זעם הציבור הוביל את שר הכלכלה הגרמני להצהיר ש: "היוונים לא יראו מגרמניה סנט אחד". לא פחות. עם כל הכבוד לאיחוד האירופי, יש לגרמנים יעדים ראויים יותר: ניצחון בבחירות.



בינתיים, ביום שישי עברה בהצלחה רבה ההנפקה בת חמישה מיליארד יורו של אג"ח יווני לעשר שנים. 77% מההנפקה נרכשה על ידי זרים - סימן טוב. ביחס כיסוי של 3 (ביקוש) לאחד (היצע) - סימן מצוין. בתשואה של 6.07% - מאוד גבוה.



לרגע אפשר היה לחשוב שהרע ביותר מאחורי יוון והאיחוד האירופי באופן כללי, עד שנזכרים שהיוונים צריכים לגייס עוד 19 מיליארד אירו עד סוף מאי ובסך הכל 50 מיליארד בשנה כולה. עברנו רק נקודת ציון אחת מכמה.



בעוד הגרמנים מצהירים שלא יעבירו סיוע כספי, מסתבר שיש סיבוך: קרן המטבע לא תוכל לסייע אפילו אם תרצה. הקרן יכולה לסייע כספית רק למדינות עם מטבע משלהן. ליוון - אין.



האירופאים עסוקים בימים אלו בשתי פעולות עיקריות: ניסיון להשתלט על מפגינים זועמים ברחובות וניסיון לנחש מי תהיה הספרד הבאה. התחרות בין ספרד, פורטוגל ואיטליה על התואר הוא צמוד. לכל אחת מהן נקודות חולשה משלה.



ספרד עם 20% אבטלה ובעיות מבניות שימנעו ממנה לייצר צמיחה מהירה גם כאשר שאר העולם כבר ישכח את המשבר הנוכחי; איטליה עם חוב ענק של 115% מהתוצר, אותו תתקשה לשרת. מדובר בחוב בגודל היחסי של חובה של יוון, עם הבדל אחד קטן: איטליה היא המדינה השלישית בגודלה במרחב היורו; ופורטוגל שתמיד היתה הילד המפגר כלכלית של האיחוד (אבל לפחות היא לא ענקית כמו איטליה ולא גדולה כמו ספרד).



למי קראת stupid?



מי שמזמן כבר מיצה את החידוש שב-bric, שמח כשיצאו עם ה-piigs, אבל עכשיו כבר מחכה בכיליון עיניים לראשי התיבות הבאים, הנה:



stupid = ספרד, טורקיה, אוקראינה, פורטוגל, אירלנד, דובאי = שש מדינות שהסתבכו עם חובות.



מי הבא שיצטרף לרשימת ה-stupid העולמית, היא השאלה הנשאלת בימים אלו. כאשר הפרשנים הביקורתיים יותר מציינים שעם כל הכבוד לאוקראינה, שמסמלת את ה-u ב-stupid, צריך לתת את ה-u לשתי מדינות עם בעיות חוב קשות, שעלולות להשפיע על העולם קצת יותר מאשר הבעיות של אוקראינה: ה-united states וה-united kingdom.