מכתשים אגן כבר אינה עומדת באמות המידה של הבנקים

>> ספק אם בחלומותיו הגרועים ביותר ראה ארז ויגודמן כי את שנתו הראשונה בתפקיד מנכ"ל מכתשים אגן הוא יקדיש לקבלת מכתבי ויתור מבנקים על עמידה בהתניות הפיננסיות, הנפקת זכויות, ניסיון להיפטר מגיבנת מלאי של מיליארד דולר ועשיית סדר במה שנראה כאובדן עשתונות בחברה.



מכתשים אגן, יצרנית חומרי ההדברה השביעית בגודלה בעולם, המשיכה את מסלול ההתרסקות ברבעון הרביעי של 2009. החברה סיימה כצפוי את הרבעון בהפסד של 30 מיליון דולר בהשוואה לרווח של 9 מיליון דולר ברבעון המקביל. ואולם הירידה של 4% במניית החברה במחזור הגבוה בבורסה, הקריסה בשיעורי הרווחיות ודבריהם של ויגודמן והיו"ר אברהם ביגר בכינוס האנליסטים בנוגע למצבה של החברה ולצפוי לה ב-2010 - מעוררים חשש כבד בשוק ההון שהתאוששות בתוצאותיה הכספיות של החברה לא תתרחש בעתיד הנראה לעין.

מכירותיה של מכתשים צמחו ב-1% ברבעון הרביעי של 2009 לעומת הרבעון המקביל ב-2008 והסתכמו ב-496 מיליון דולר. השיפור במכירות נבע, בין היתר, מכניסתה לשוק ההודי ומגידול של 10.4% במכירות בברזיל. זאת עקב גידול כמותי במכירות כתוצאה משיפור בביקושים על רקע העלייה במחירי הסחורות החקלאיות וכנראה בשל מימוש מאסיבי של מלאים.



גורמים אלה קוזזו בפגיעה במכירות (כתוצאה מהנחיית משרד הבריאות הברזילי בתחילת יולי 2009 להפסיק את השיווק של חלק ממוצרי החברה) ובירידה ממוצעת של 50% במחיר קוטל העשבים הלא סלקטיבי גלייפוסט.



המכירות באירופה ובארה"ב ירדו ב-9% וב-18% בהתאמה כתוצאה מירידה בביקושים בשל מזג האוויר הקר, הנטייה הגוברת של חקלאים לרכוש חומרי הדברה בסמיכות זמנים רבה ככל האפשר לשימוש בהם וירידה במחירם של קוטלי עשבים. מזג האוויר הקר נמשך ברבעון הראשון של 2010 ועלול לגרום לפגיעה דומה במכירות באזורים אלה.



הרווח הגולמי של מכתשים והרווח התפעולי התזרימי (ebitda) מאיירים בצורה המוחשית ביותר את עומק המשבר שבו מצויה החברה. הרווח הגולמי נפל ב-27% ברבעון הרביעי של 2009 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2008 ושפל ל-101 מיליון דולר, 20.3% מהמחזור, לעומת 28.2% מהמחזור ברבעון המקביל. הרווח התפעולי על בסיס מזומן קרס ב-85% ל-8.7 מיליון דולר, 1.8% בלבד מהמחזור; רחוק ת"ק פרסה מ-ebitda של 21% שקבעה כמטרה ביגר לפני שלוש שנים בדיוק.



הירידה החדה ברווחיות הגולמית נבעה מהפרשה של 16 מיליון דולר לירידת ערך המלאי של גלייפוסט, שנרכש במחירים גבוהים בסוף 2008. ואולם בכיר בחברה מבהיר כי מחיקת המלאי, בשל פער שלילי בין הערך המאזני של המוצר לבין מחיר המכירה הצפוי נטו, היתה הבעיה הקטנה ברבעון החולף. "חלק ניכר מהמלאים שמומשו בברזיל היה במחירי עלות וברווחיות אפסית וגרמו להפסדי ענק", הוא אומר.



נראה שמדובר בהפסדים של עשרות מיליוני דולרים בברזיל, שיחד עם התאמת היקפי הייצור לרמת המלאים הביאו לזקיפת הוצאות קבועות על בסיס רמת מכירות נמוכה יותר.



מכתשים צופה שיפור ברמת הרווחיות ב-2010 עם השלמת מימוש המלאי שנרכש במחירים גבוהים. אלא שבשלב זה רמת המלאי של החברה מסתכמת במיליארד דולר - ירידה של 135 מיליון דולר בלבד לעומת סוף 2008. זאת כשמספר ימי המלאי (כלומר, לכמה ימי מכירות מספיק המלאי המוגמר) של החברה נסק ל-230 בסוף 2009, בהשוואה ל-198 ימי מלאי בסוף 2008.



מלאי עודף



מנהליה הבכירים של מכתשים ציינו בשיחת הוועידה כי לחברה יש מלאי עודף של 200 מיליון דולר. הם הודו בפני האנליסטים שלחברה יש בעיה ברכש חומרי גלם, שמשפיעה לרעה על הרווחיות של כמה מהמוצרים העיקריים שלה, כמו קוטלי העשבים גלייפוסט ואטרזין.



ויגודמן הציג לאנליסטים מצגת שממנה עולה כי שישה מ-20 מוצריה הגדולים של החברה, כולל הגלייפוסט, נמכרים ברווחיות גולמית של 15% או נמוכה יותר, כולל מוצר אחד שנמכר בהפסד גולמי.



מצבה התחרותי של מכתשים אילץ אותה להגדיל באופן ניכר את האשראי ללקוחותיה בברזיל במחצית השנייה של 2009, כך שמספר ימי האשראי של החברה גדל ל-129 בממוצע ב-2009, בהשוואה ל-112 בממוצע ב-2008. מכיוון שמדובר בממוצע, ברור שברזיל עשתה צעד לקראת הימים הרעים של 2007, שבהם העניקה אשראי של 350 ימים ללקוחותיה. עקב הגידול במספר ימי הלקוחות והגידול של 32% בהיקף החובות בפיגור שמעל 90 יום, בולטת הירידה של 30% בהפרשה לחובות מסופקים ב-2009, שמוסברת במידה מסוימת בהתחזקות הריאל כלפי הדולר.



עקב ההרעה ברווחיות התפעולית והעובדה שהיצע המוצרים האטרקטיביים מוגבל, נדרשה מכתשים להגדיל את ההשקעה במלאי ובאשראי ללקוחותיה באופן שגרם לגירעון של 10 מיליון דולר בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הרביעי של 2009, בהשוואה לגירעון של 87 מיליון דולר בתזרים ברבעון המקביל למרות המימוש הנרחב של מלאי.



מכתשים מתכננת הנפקת זכויות של 150-200 מיליון דולר על רקע אי עמידה באמות המידה הפיננסיות שנקבעו בהסכמים למכירת חוב לקוחות (איגוח) בנוגע ליחס מקסימלי של 3.3 בין ההתחייבויות הפיננסיות לרווח התפעולי התזרימי של החברה. קריסת ה-ebidta ל-220 מיליון דולר אילצה את מכתשים לבקש מהבנקים לתקן את אמות המידה הפיננסיות כך שהיחס לא יעלה על 4.2.



במכתשים מציינים כי ההתחייבויות יפחתו ל-700 מיליון דולר בסוף הרבעון השני של 2010 בעקבות גביית חוב לקוחות בברזיל, כך שהסכום שיגויס ינותב למימון תוכנית ההשקעות השאפתנית של ויגודמן, כולל מיזוגים ורכישות.