וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בית המשפט יחליט: לבית הכלא או לבית האבות

מאת עמית בן-ארויה

14.3.2010 / 6:54

הבוקר יתייצב בבית המשפט העליון מנכ"ל דסק"ש לשעבר דב תדמור, בן 81, לשלב הטיעונים לעונש - לאחר שהורשע בעבירות דיווח בכוונה להטעות משקיע. הוא רק יכול לקוות לגזר דין דומה לזה שקיבל דוד שזר, שהורשע בפרשת קרטל הגז אך בשל גילו לא נכלא והוטל עליו קנס בלבד



>> אחת הדילמות של בתי המשפט הפליליים היא כיצד להתייחס לגילו של נאשם בעת שגוזרים את עונשו. עבירות צווארון לבן, גורסת אסכולה מחמירה, מתבצעות על ידי אנשים ממולחים שמצליחים להסתיר את פעילותם העבריינית במשך שנים. לפיכך, בשל הצורך להגן על האינטרס הציבורי, אין להקל בעונש בשל הגיל המופלג. הסניגורים, מנגד, זועקים לרחמים מפאת גילו המתקדם של הנאשם.



הבוקר יתייצב בבית המשפט העליון דב תדמור (81), לשעבר מנכ"ל דסק"ש, לשלב הטיעונים לעונש לאחר שלפני כשלושה שבועות הורשע יחד עם אחרים בביצוע 18 עבירות דיווח בכוונה להטעות משקיע סביר, ב-90'-95'.

ב-2002 הורשע תדמור בבית משפט השלום וספג שישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי של שנה וקנס של 700 אלף שקל. ב-2004 הוא זוכה במחוזי. הפרקליטות ראתה חשיבות-על בקבלת ההרשעה והדיון עבר לעליון ונמשך שש שנים. את הזמן הרב שעבר הסבירה הנהלת בתי המשפט בכך שהתיק לא היה בשל למתן פסק דין עד אמצע 2008 בשל בקשות שהוגשו בו, וכי כתיבתו התארכה בשל מורכבות הפרשה ונוכח העומס הכללי על בית המשפט.



ואולם קשה להאמין שכיום יוטל על תדמור מאסר בפועל או אפילו מאסר בדרך של עבודות שירות אחרי כל כך הרבה שנים.



הגיל והתרגיל



קשה לאתר מקרים דומים של עונשים שהוטלו על אנשים שחצו את גיל 80. ישראל פרי נאסר ל-12 שנים בגיל 70 בגין הגניבה בפרשת הפנסיה הגרמנית, עונש שהומתק בעליון לעשר שנים וכעת מתקיים דיון חוזר בעבירת הגניבה בלבד.



שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, נשפט למאסר של חמש שנים וחמישה חודשים בכלא בגין גניבה מכספי הסתדרות העובדים הלאומית כשהוא בן 68.



השופטת ברכה אופיר-תום הדגישה בגזר הדין של הירשזון כי "לזכותו עומדים התנהלותו כאיש משפחה, גילו המתקדם והעובדה שהחזיר להסתדרות את כספי הגניבה. אשר לבריאותו הלקויה, המצב העגום עלה ממכתבו של הקרדיולוג". חרף דברים אלה, הבהירה השופטת כי השב"ס ערוך לקליטת הירשזון.



מקריאת גזר הדין ניתן להבין שהמשקל שהעניקה השופטת לגילו המתקדם היה שולי, אם בכלל. ערעורו של הירשזון על פסק הדין תלוי ועומד בבית המשפט העליון.



גורלו של הירשזון לא היה זהה לזה של ברנדר מיידוף. בארה"ב, כמו בארה"ב, ספג מיידוף 150 שנות מאסר בגין הונאת פונזי של עשרות מיליארדי דולרים, והוא בן 71.



דוגמה נוספת, שאינה מעידה על הכלל, היא זו של עזריאל לוין, מהנדס סולל בונה שתכנן את תומכות גשר שפירים שקרס ב-94' וגרם למותם של שלושה אנשים תוך מחיצתן של שתי מכוניות. לוין הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונידון בבית משפט השלום בכפר סבא ל-14 חודשי מאסר בפועל ושמונה חודשים על תנאי.



ב-2002 כשהיה לוין בן 82, הומתק עונשו בבית המשפט המחוזי בתל אביב לשישה חודשי עבודות שירות והמאסר על תנאי נותר על כנו. השופטים קבעו כי רשלנותו אינה עומדת כלל בסימן שאלה, וכי "היו שמחים להגיע לתוצאה אחרת בעניינו - בעיקר עקב גילו המתקדם".



סגן שר האוצר לשעבר ובעל השליטה בחברה הציבורית דורות, צבי דינשטיין, נחשד ב-2005 בעבירה של קבלת דבר במרמה ובעבירות על חוק ני"ע. החקירה ברשות ניירות התארכה, בין היתר, בשל חיקורי דין בבריטניה.



כיום דינשטיין בן 84. לפני כמה חודשים העבירה רשות ניירות ערך את החומר לפרקליטות מיסוי וכלכלה. אם תחליט הפרקליטות להעמידו לדין, ובהתחשב בתקופה הממוצעת שאורך ניהול תיק ניירות ערך בבית המשפט, גזר הדין של דינשטיין יתקבל כשהוא יחגוג 90, לא כולל ערעור לבית המשפט העליון.



לקנא בדוד שזר



תדמור יכול להתעודד מגזר הדין של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יצחק ענבר, שקבע באחרונה כי דוד שזר, לשעבר בכיר בדורגז שהורשע בפרשת קרטל הגז, לא ייכנס לכלא אך ורק בשל גילו - 86.



"בענייננו קיים נתון ייחודי המבחין בין הנאשם לבין כל יתר הנאשמים - גילו המופלג בן 86 - על כל הכרוך בו והנובע ממנו", ציין השופט יצחק ענבר בגזר הדין. "שליחתו של אדם כזה לבית הסוהר בשל העבירות הכלכליות שביצע לפני 16 שנה - חמורות ככל שהיו - תלקה בחוסר מידתיות. נוכח שיקול זה, החלטתי שלא לגזור על הנאשם מאסר בפועל".



השופט הטיל על שזר קנס של 800 אלף שקל, מאסר על תנאי של שנה ופסילה מכהונה כדיקרטור למשך שנתיים. שזר, שיוצג על ידי עו"ד יוסי לוי, שוקל להגיש ערעור על פסק הדין שקיבל. יצוין שרשות ההגבלים העסקיים דרשה ששזר ירצה מאסר בפועל, מבלי להתחשב בגילו.



"לפי גזר הדין של שזר, אף שבית המשפט סבר שזהו קרטל שחלש על 90% והיקפו הכספי גדול ומערב הסדרים כובלים בכמה תחומים, ואף שהוא ציין שעבירות הגבלים עסקיים נמצאות בעידן של הטלת מאסר בפועל, בכל זאת נקבע שזה יהיה לא מידתי להטיל על שזר מאסר בפועל או עבודות שירות. נתונים כמו הגיל המבוגר, חלוף זמן של 16 שנה מביצוע העבירות ורעייתו החולה הביאו להקלה", אומרת עו"ד רונית אמיר-יניב ממשרד עורכי הדין יגאל ארנון, שמייצגת את תדמור.



לגישת אמיר-יניב, בגיל השלישי לא דומה חצי שנה של עבודות שירות או תקופה של מאסר בפועל לזמן מקביל אצל אדם צעיר יותר.



אמיר-יניב אינה רוצה לדבר על תדמור, אך מקורביו טוענים כי "מדובר ממש ביתרת חייו של אותו אדם. חלפו 20 שנה. תדמור כבר שילם את חובו לחברה וכל עונש נוסף פירושו ענישת יתר". מקורבי תדמור סבורים כי הוא עומד בכל הקריטריונים החיוביים ולמעלה מכך לצורך ההקלה בעונשו.



תדמור, יש להזכיר, הוא חולה לב ואף עבר אירוע טראומטי לפני כמה שנים כשראה את אשתו נהרגת מול עיניו בתאונת רכבת בדרך לחתונה.



כל שופט מחליט בעצמו



כל עוד לא התקבלה הצעת החוק מ-2006 שעוסקת באחידות ענישה, כל שופט מתייחד עם התיק שלפניו ומחליט איזה משקל להעניק לכל שיקול. אמנם בחקיקה קבועים עונשי מקסימום, אך אין הדרכה כיצד להפעיל את שיקול הדעת.



פרופ' קנת מן, שעמד בראש הסניגוריה הציבורית, סבור שבמקרים קיצוניים גילו של הנאשם ומה שהוא מגדיר "הציפיות לשנות חיים" צריכים להשפיע על שאלת המאסר בפועל, ואולם לדבריו, "העניין הזה יכול להיות אקטואלי רק לגיל ממש מתקדם".



מן טוען שאפשר להחיל שיטת ניתוח אקטוארית כדי לברר כמה שנים נותרו סטטיסטית לאותו נאשם לחיות. "השאלה היא עד כמה יהיה הוגן, מוסרי וראוי מבחינת נורמה חברתית לקחת אדם כזה ולשים אותו במאסר".



לדברי מן, שיקולים אלה מובאים בחשבון אף שזה לא כתוב באף הנחיה. "ברור לי שזה נכנס לאותו סל של שיקולים אישיים אחרים ששופט נבון שמסתכל על התמונה המלאה יביא בחשבון. שיטה שאינה מביאה זאת בחשבון היא אכזרית", הוא מציין.



מן מוטרד מחלוף הזמן בפרשת דסק"ש ועינוי הדין של המעורבים. "לא צריך לדון בערעור בפער כה גדול. זה יוצר אי ודאות בתקופה יותר מדי ארוכה שפוגעת בכבוד האדם ובאיכות החיים. אדם ראוי לצפות שלא תהיה חרב מעל ראשו בתיק שנידון שנים".



הפרקליטות מיוצגת בתיק על ידי עו"ד אילנה מודעי. דובר משרד המשפטים אמר בתגובה: "עמדת הפרקליטות לגבי העונש נקבעת לפי מאפייני האירוע העברייני. אכן, לגילו של הנידון יכולה להיות רלוונטיות. נתון זה הוא אחד השיקולים שיש להביא בחשבון בגזר הדין".



"אדם מבוגר סובל יותר בכלא"



>> מי שהבין את הפוטנציאל הכלכלי של אסירים שאינם מכירים את אורחות הכלא הוא סגן נציב השב"ס לשעבר, יצחק ניר. לאחר שפרש ב-97', הוא עוסק כיום בהעברת קורסים לאנשים שרוצים להתכונן לקראת השהות הקשה בכלא.



ניר, 74, מכין גם אנשים מבוגרים לכלא: "יש להם את אותן זכויות כמו לאסירים אחרים, אך הגיל מכביד עליהם. צעירים יכולים לעבוד וחלק גם מרוויחים כסף. מבוגר יושב בחדר, מסתובב, משתעמם ורואה טלוויזיה כל היום. אדם צעיר מתרגל לחום ולחוסר אוויר יותר טוב מאשר אדם מבוגר. מדובר בשישה או שמונה בחדר. אדם מבוגר מתקשה יותר לנשום ומקבל גם תרופות. בסך הכל אדם מבוגר סובל יותר, כמו בחיים האזרחיים. צעירים גם יכולים לעשות יותר ספורט".



כיצד אתה מכין אנשים מבוגרים לכלא?



"ההכנה שלי אינה שונה. אני מסביר עם איזה ציוד להיכנס לכלא ומספר על הוועדות השונות של שב"ס. העצה הכי ברורה היא להיות מועסק ככל שניתן. תרבות למשל. האדם צריך להחזיק את עצמו".



לדבריו, אם אסיר היה פעיל וריכז, למשל, את תחום החינוך, אז זה יכול להרשים את ועדת השחרורים. לגבי שזר אומר ניר: "אני חושב שבית משפט נהג נכון. בגיל 86 זה יהיה עינוי עצום ואולי אפילו סכנת נפשות עבורו להיכנס לכלא. בגיל כזה אין ממנו הרבה סכנות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully