משרד האוצר לא מבצע ביקורות בקרב חלפני כספים במגזר החרדי והערבי

על פי דו"ח מבקר המדינה יש חשיבות רבה לפיקוח על נותני שרותי מטבע (שרותים של המרת מטבע, המחאות נוסעים, טיפול בנכסים פיננסים, החלפת שטרות, ניכיון צ'קים ושטרי חליפין) הרשומים והלא רשומים. בין היתר לנוכח החשש שהכספים הרבים המתגלגלים בתחום זה עלולים לשמש להלבנת הון או למימון טרור, ולנוכח הקשרים שלעתים קיימים ביניהם לבין עולם הפשע. למרבה הצער כיום תחום זה אינו מפוקח ומוסדר דיו. אמצעי האכיפה הקיימים, בייחוד ביחידה לנותני שירותי מטבע באוצר, אינם מספיקים.



לדעת המבקר, על רשויות הפיקוח והאכיפה לתת לנושא זה את העדיפות הראויה ולשתף פעולה בינהן, כדי להבטיח פיקוח ואכיפה נאותים. יש לפעול להסדרת שווקים שבהם אין פיקוח כלל כמו תחום ההלוואות החוץ בנקאיות וזירות המסחר החלופיות, הפרוצים להלבנת הון ולפעילות גורמים עבריינים.




הדו"ח מציין כי בישראל יש כיום כ-20 זירות מסחר שאינן מפוקחות, והמאפשרות למשקיעים לסחור מול מפעילי הזירה במוצרים פיננסים שונים ובהם מט"ח. על אף שנתינת שרותי מטבע על ידי גורמים שאינם רשומים כחוק נחשבת לעבירה פלילית המשטרה עושה מעט נגד נותני שרותי המטבע הלא רשומים.



זאת ועוד, יחידת נותני שירותי מטבע באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, המטפלת בנותני שרותי המטבע, אינה מוסמכת להטיל קנס מנהלי על נותני שרותים שאינם רשומים. וכן, מספר הביקורות שעושה היחידה בקרב נותני שרותי מטבע רשומים זניח לנוכח היקף פעילותם. על נותני שרותי מטבע לא רשומים כמעט ולא נעשית בקרה כלשהיא. כמעט שלא ננקטות פעולות ביקורת ואכיפה גם בקרב המגזר הערבי והחרדי, למרות ההיקף הנרחב של הפעילות במגזרים אלו.



הדו"ח מציין כי יחידת נותני שרותי מטבע באגף שוק ההון הסבירה למבקר המדינה כי העדר הפיקוח והאכיפה מקורם במחסור בכוח אדם ובקושי לאבטח את המפקחים במגזר הערבי והחרדי.