הסטארט-אפ של תעסוקת החרדים

>> בכל ערב ב-22:30 הסתיים באופן רשמי "סדר ג'" בישיבה - פרק הלימוד האחרון שסוגר את היום בעולם הישיבות. חלק מבחורי הישיבה, "המתמידים" קראו להם, נותרו ליד הגמרות והמשיכו לשקוד על תלמודם. אבל הרוב נהרו לאזור המגורים - שם העבירו את מעט הזמן בשיחת חברים, שמיעת מוסיקה חסידית והיערכות לשינה.

אצל שמעון (שם בדוי) הדברים נראו אחרת. הוא היה מגיע הישר לחדרו, מתיישב על מיטתו כשגבו נשען על הקיר ופותח את ספרי הלימוד שלו. היו אלה ספרים אחרים לחלוטין מאלה שנפוצים בישיבה - מדריכי שפות תכנות, מערכות הפעלה ותוכנות שונות. הוא היה לומד אותם בהתמדה ובעיון לא פחות מזה שהקדיש ללימודי הגמרא.



כמה שנים לאחר מכן, שמעון הקים סטארט-אפ, מצא משקיע ויצא לעולם היזמות. כיום החברה שלו מעניקה שירותים לחברות הגדולות בישראל, ורושמת רווחים נאים. היעד הבא שלו הוא להתרחב לחו"ל - ואולי לכבוש את העולם.



כשעלה רעיון ששמעון יתראיין לעיתון, הוא מיד סירב: "אני לא רוצה שלחברה שלנו יהיו פנים חרדיות. זה יפגע בתדמית שלנו ויזיק לנו בגיוס הלקוחות וההשקעות. זו החלטה אסטרטגית שקיבלנו בהנהלה". שמעון והנהלת החברה שלו כנראה למדו היטב את השטח לפני שקיבלו את ההחלטה. והשטח אכן מראה כי החרדים ותעשיית ההיי-טק אינם נכרכים זה בזה - מספר העובדים החרדים בחברות הוותיקות נמוך, ואין סטארט-אפים בולטים של בני המגזר. אבל את הפספוס הזה אפשר כיום להפוך להזדמנות אדירה - למגזר החרדי ולמשק כולו.



השתלבות החרדים בשוק התעסוקה עלתה בשבועות האחרונים לסדר היום בסוגיית התקציבים לאברכים. אבל גם אלה שסבורים כי על הממשלה "להפסיק לממן את הבטלה", יודעים כי עיוותים שנוצרו במשך 60 שנה לא יוכלו להיפתר במחי החלטה חד-צדדית אחת. צריך לעבור תהליך לא קצר עד ששיעור התעסוקה במגזר החרדי יהיה משביע רצון.



העיוות רב השנים הזה ייתקן באופן מושלם רק לאחר שלחרדים יהיו את כל הכלים להשתלב בטבעיות בשוק העבודה. זה מצריך לימודי ליבה בבתי הספר, רכישת תעודת בגרות והשכלה אקדמית. אבל עוד לפני כן, אפשר כיום לעודד את התעסוקה במגזר החרדי באמצעות עבודה בענפי ההיי-טק - שם קל להם יותר להשתלב, בשל יכולת החשיבה המפותחת וההתמדה שהם רכשו בזמן לימודי הגמרא. הקושי של החרדי שמגיע מבני ברק להיטמע בחברה חילונית יכול להיפתר באמצעות הבנה של הצרכים שלו ובהתחשבות בהם. הפרויקטים של צה"ל לגיוס חרדים לתחום המחשוב, והקמת מרכזי לימוד ותעסוקה בריכוזים חרדיים, מצליחים לפתור כמה מהבעיות האלה, אבל זו רק ההתחלה.



הסתערות של החרדים על ההיי-טק יכולה לסייע לקטר של המשק - שמראה סימנים של האטה - להמשיך להתקדם. בנוסף, הקהילה החרדית יודעת לנצל את גיבושה כדי לעשות עסקים. כך, משקיעים חרדים מהעולם הזרימו לישראל הון רב בשנים האחרונות, בעיקר לנדל"ן. לכן, ההיי-טק החרדי יכול להביא לישראל גם כסף חדש שיקדם את התעשייה. עכשיו נותר רק לגשר על פערי התרבות, לשלב ידיים ולהתחיל לנצל את ההזדמנות שעומדת בפני המשק הישראלי.