מדוע אירופה כל כך לוחצת על אירלנד לקבל סיוע?
>> אירלנד מסרבת לקבל סיוע למרות הלחץ של מדינות אירופה. לפיהערכות, הסיבה להתנגדות היא דרישת האיחוד האירופי שאירלנד תעלה את מס החברות - מהלך שעלול לפגוע בתחרותיות שלה. לפי דיווחים, אירלנד מאיימת לפרוש מהאיחוד אם המהלך ייכפה עליה. הסיבה שמדינות אירופה לוחצות על אירלנד היא שהיא מהווה סכנה לעולם.
החשיפה הכוללת של הבנקים בעולם לאירלנד - כולל הלוואות ישירות ואחזקת אג"ח ממשלתיות - מגיעה ל-844 מיליארד דולר. החשיפה היא כמעט שני שלישים מגודל הגירעון התקציבי של ארה"ב כולה, וכמעט פי שלושה מהתמ"ג של יוון. כלומר אם החובות לאירלנד לא ייפרעו, הארוע יהיה שקול למחיקת כלכלה גדולה.
החשיפה הגדולה ביותר לאירלנד היא של הבנקים הבריטיים הגדולים. כתוצאה מכך ירדו מניות רויאל בנק אוף סקוטלנד (rbs) וברקליס ביומיים האחרונים ביותר מ-10%. בסך הכל חייבת אירלנד (הממשלה והבנקים) לבנקים בריטיים 224 מיליארד דולר. לבנקים הגרמניים הם חייבים 206 מיליארד דולר - חשיפה שמסבירה במידה רבה את הלחץ שמפעילה גרמניה על אירלנד כדי שתסכים לבקש סיוע מקרן הסיוע של האיחוד האירופי.
החשיפה לאירלנד אינה רק באמצעות הלוואות ואג"ח ממשלתיות. ברחבי אירופה, כלכלות רבות סובלות מגירעונות גדולים או חובות כבדים. כשהאדמה רועדת באירלנד, גם ביוון, פורטוגל, ספרד ומדינות אחרות נופל טיח מהקירות. אף ששורשי המשבר באירלנד שונים בתכלית מאלה של יוון, ואף שבפורטוגל הגירעון השנה יהיה פחות מ-6%, לפי הערכות, תשואות האג"ח שלה זינקו גם הן בעקבות אירלנד. הזעזועים באירלנד משפיעים לרעה על ביטחון המשקיעים בעולם, שמפילים את הבורסות בשווקים המתעוררים והמפותחים כאחד - עוד סיבה לרצון לפתור את המשבר האירי.
מדוע אירלנד לא מצליחה לצאת מהמשבר?
>> ממשלת אירלנד קיצצה 6 מיליארד יורו בתקציב 2009, ומתכננת קיצוץ של 15 מיליארד יורו בתקציב 2010. היא העלתה את המסים על האזרחים, צימצמה את הוצאות הרווחה וחתכה בשכר עובדי הציבור. בניגוד ליוון, האירים קיבלו על עצמם במהירות ובהסכמה נרחבת את הצורך בצנע מחמיר כדי להתייעל, לסתום את הגירעון בתקציב ולהשיב את הכלכלה לאיתנה.
בכיר במשרד האוצר האירי אמר ל-themarker: בכלכלה פתוחה, תמריצים כמו אלה שניתנים בארה"ב זורמים ברובם החוצה (לרכישת מוצרי יבוא, כמו מכוניות מגרמניה וצרפת), ולכן זו לא אפשרות טובה עבור אירלנד. ואולם הכלכלה לא חזרה לצמוח, האבטלה נשארה חמורה, ולגבי עלות המימון - התשואה על האג"ח זינקה.
העולם לא משוכנע שאירלנד יכולה להבריא, מאחר שיש בה כיום מאות אלפי בתים, רובם כבר גמורים, ריקים ללא דיירים או ללא קונים. הבתים האלה בעצם שייכים לבנקים האיריים, שהלוו כסף למי שבנה אותם או מי שקנה אותם. הנכסים האלה שווים כקליפת השום - היקום כולו אינו מכיל די משקיעים זרים עשירים שיבואו ויקנו בית קיט באירלנד, או נכס להשקעה באזורים שבהם משוטטות בעיקר פרות וכבשים. הביקוש לבתים בדבלין אולי ידביק את ההיצע בשנים הקרובות, אך מחוצה לה יש בתים רבים שלא יתמלאו ביושבים, והמדינה תצטרך להרוס אותם - להערכת כלכלנים בכירים שדיברו אתנו.
אירלנד ניסתה לטהר את מאזני הבנקים באמצעות הקמת nama - סוכנות לניהול נכסים גרועים. ואולם הבנקים לא הצליחו - ולא יצליחו - למחוק כישלון קולוסלי שכזה במחי היוון פה, היוון שם. ההחלטה להציל את הבנקים בכל מחיר, בתחילת המשבר, חזרה לרדוף את אירלנד באופן הרסני. הבנקים נהפכו לחור שחור שבולע את הכסף שאירלנד שופכת אליו, ואין סיכוי שמצב זה ישתנה בעתיד הנראה לעין, כי שוק הנדל"ן של אירלנד עלול להמשיך להיות בקשיים שנים רבות. כשאירלנד הלאימה את הפסדי הבנקים, היא חתמה על גזר דין של חורבן כלכלי.
לא פחות גרוע: ההחלטה על הצנע חתרה תחת הביטחון הבסיסי של אזרחי אירלנד. הם זועמים על שהמסים הגבוהים והשירותים המופחתים שלהם מוזרמים למימון הפסדים, שיצרו קבלנים ראוותניים שהתעשרו במשבר וחלקם ברחו לחו"ל. כעת האירים שיכולים למצוא עבודה והצלחה במדינות זרות - עושים זאת.
איך נקלעה אירלנד לתסבוכת?
>> אירלנד היתה אחת הכלכלות המצליחות בעולם. ב-2006 היו אזרחיה העשירים ביותר בעולם במונחי תמ"ג לנפש, לאחר 20 שנה של פיתוח שנהפך למודל נערץ בעולם כולו. המודל התבסס על מתן תמריצי מס לחברות זרות, שבנו באירלנד מרכזי פיתוח ומפעלים, ועל השקעה רבה בחינוך והשכלה שאיפשרו לאירים עצמם למצוא עבודה בתאגידים הבינלאומיים.
ואולם המחצית השנייה של תהליך ההתעשרות, שזיכתה את אירלנד בכינוי "הנמר הקלטי", נבנתה בעיקר על ניפוח חסר תקדים של בועת פיננסים ונדל"ן. בחסות ממשלתית ובהעלמת עין של הרגולטורים, בנו הקבלנים הגדולים של אירלנד, במימון משולח רסן של הבנקים, מאות אלפי בתים. מספר השלמות בנייה גדל ב-323% בין 1992 ל-2006, בעוד שבארה"ב ובריטניה, שגם בהן היה שוק נדל"ן משגשג מאוד, הגידול בעשור וחצי הללו היה 82% ו-30%, בהתאמה.
בתוך עשור עלה מחירם הממוצע של הבתים באירלנד מ-75 אלף יורו ליותר מ-310 אלף יורו - יותר מפי ארבעה, תשואה של יותר מ-15% בשנה. הפריחה המדהימה לא פסחה על אף פינה באירלנד. לא רק דבלין הבירה, כי אם גם הכפרים הקטנים במערב אירלנד התמלאו בבתים חדשים.
הבנייה בקצב שכזה, ללא שום התאמה לצורכי הכלכלה המקומית והביקוש הזר, התבססה על ההנחה שהגידול המטאורי של אירלנד יימשך, ושאזרחיה ימשיכו להתעשר ולבנות לעצמם ארמונות פאר. הקבלנים הגדולים של אירלנד, "נערים" מקומיים עם קשרים לשלטון המקומי, לפרלמנט ולראשי הבנקים, לוו סכומי עתק כדי לקנות אדמות שלפני המפץ הגדול של הנדל"ן נחשבו נכסים חסרי ערך. השלטונות עודדו את החגיגה בהקלות מס לבנייה, ולרוכשי בתים והקלות בחוקי התכנון המקומי.
הפריחה האדירה בשוק הנדל"ן מילאה את קופת האוצר בהכנסות ממס בולים, מע"מ ומס על רווחי הון. כשהמשבר הפיננסי היכה בעולם ב-2008, קפא בן לילה שוק האשראי ומעין המימון של בועת הנדל"ן האירית יבש. בן לילה פקעה הבועה, מחירי הבתים קרסו ועמם הכנסות הממשלה. מאות אלפי עובדים במגזר הבנייה, הבנקים, אנשי נדל"ן, שמאים ואחרים פוטרו. אירלנד נקלעה לשפל כלכלי, ואג"ח הממשלתיות שלה צנחו.
במהלך מהיר, הכריזה הממשלה על קיצוץ חד בתקציב, כדי להשיב את אמון השווקים ביכולתה לשמור על יציבות פיננסית ולממן את הצריכה. המהלך הצליח לבלום את הנפילה באג"ח באופן זמני בלבד. תקציב חדש שניסתה הממשלה להעביר ל-2011, ובו קיצוצים של עוד מיליארדי יורו רבים, התעכב בפרלמנט. הנפילות בשוק האג"ח התחדשו, ועמן, שוב, החששות ליכולתה של אירלנד לעמוד בפירעון חובותיה.
כיצד יכול להיפתר המשבר של אירלנד?
>> סירובה העיקש של אירלנד בשבוע האחרון לקבל סיוע מוסבר, בין היתר, במנטליות של גאווה לאומית. ראש הממשלה בריאן קוואן טען שלאירלנד יש די מימון עד אמצע 2011. הוא לא הסביר איך יממן את התקציב לאחר מכן, בהתחשב בהתייקרות עלויות המימון (תשואות האג"ח) של אירלנד.
בתרחיש אחד - בסבירות נמוכה - ממשלת אירלנד תעביר תקציב צנע משכנע דיו כדי להרגיע את השווקים, ותצליח בהדרגה לצמצם את הגירעון על פני זמן, תוך שהיא מצליחה לגייס די הון מהשווקים. בתרחיש סביר יותר, שלהערכת רבים ייהפך למציאות בתוך שעות או ימים, אירלנד תיכנע ללחץ ותסכים לקבל חילוץ. לפי מנהיגי האיחוד, די בהבטחת הסיוע כדי לפתור את המשבר. ואולם כלכלנים רבים טוענים שכספי החילוץ לא יספיקו, מאחר שבתור אחרי אירלנד עומדות ספרד, פורטוגל ואף איטליה. גם התנהלות יוון אינה מבטיחה שתגיע לצמיחה כלכלית איתנה לפני שהסיוע לה יסתיים.
מה יקרה בתרחיש שבו למרות הגשת סיוע ימשיכו השווקים להיטלטל ולהכות את האג"ח של אירלנד ומדינות הפריפריה? בתרחיש שכזה, אירלנד עשויה ללכת בעקבות ארגנטינה של שנות ה-90, שלאחר ניסיונות רבים להגיש לה סיוע בינלאומי בחרה בחדלות פירעון והסדר חובות. במקרה שאירלנד תעשה כן, ותדרוש מהבנקים שלה להגיע להסדר חובות, היא למעשה תפתור את הבעיה שלה. כמובן שהמהלך יזרע פאניקה בשווקים, ויגרום למשקיעים באג"ח שלה ובבנקים הפסדים גדולים. אך כשהאבק ישקע, לאירלנד תהיה הזדמנות לחדש את צמיחתה. הכלכלנים הפסימיים ביותר טוענים שאין שום דבר - חוץ מנס כלכלי - שיפתור באמת את המשבר של אירלנד ללא פגיעה באזרחיה האחראים.
בתרחישים הפסימיים יותר, כל המאמצים לטהר את החובות של אירלנד - ומדינות אחרות בגוש היורו - ייתקלו במכשולים. המחלוקת הפוליטית האדירה שתתעורר בעקבות חלוקת הנטל בין המדינות שיפרעו את החשבונות של מדינות piigs (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד) תקרע לגזרים את הגוש. לכלכלנים שמלכתחילה האמינו שהצטרפות מדינות כמו ספרד ואירלנד לגוש היתה שגיאה קשה, תהיה זו הוכחה ניצחת לצדקתם. ואולם לאירלנד, ואולי לחלקים גדולים מאירופה, המחיר יהיה שפל כלכלי חמור בהרבה ממה שראינו עד כה.
משבר החובות של אירלנד מזעזע את אירופה
מאת דפנה מאור
18.11.2010 / 7:03