תנו לשלטון המקומי לנהל

>> הפחתת ארנונה בישראל היא משימה כמעט בלתי אפשרית. הורדת הארנונה למגורים בראשון לציון ב-2% מבורכים, אך מעטים - היתה משימה שנדרשו לה תשעה ירחי לידה: תשעה חודשים של חיזור נמרץ אחר משרדי הפנים והאוצר, הצגת דו"חות ועדויות למצבה הכלכלי המצוין של הרשות וליכולתה לספוג את ההפחתה מהתקציב העירוני.

בדיקה מסוג זה היה יכול כל רואה חשבון לעשות בפרק זמן של שעה. זו אינה האשמה כלפי אנשים הטובים במשרדי הפנים והאוצר, זה תפקידם, זו סמכותם, זו המציאות הכואבת. בראשון לציון, עיר של רבע מיליון תושבים, יש ארבע ניידות משטרה. העירייה מפעילה באמצעות חברה עירונית לביטחון שמונה ניידות 24 שעות ביממה, הפזורות בכל העיר. הפקחים מגיעים לכל אירוע תוך דקות, אך משעה שהגיעו אין להם כל סמכות, אפילו לא סמכות לעכב חשוד עד להגעת ניידת משטרה למקום. הממשלה מאלצת את הרשויות להקים תאגידי מים, אבל מונעת מהן להוריד את מחירי המים לתושבים כאשר התאגידים האלה רווחיים.



כל רמזור או מעבר חצייה שהעירייה מבקשת להקים, מחייב אישור ממשרד התחבורה, הנמשך חודשים רבים. בקשה פשוטה שמטרתה לעודד ביצוע חיזוק נגד רעידות אדמה במסגרת תמ"א 38 באמצעות הפחתה בארנונה - נדחית ללא כל הסבר.



הדוגמאות רבות ומגוונות, וממחישות את התלות החד-צדדית של השלטון המקומי בשלטון המרכזי. המציאות היא שהשלטון המקומי נתון לחסדי השלטון המרכזי באופן מוחלט ומציאות זו כובלת את ידי השלטון המקומי ופוגעת באופן ישיר באזרחים.



השלטון המרכזי התנער ממרבית החובות שהוטלו עליו על פי חוק. האחריות מועברת כל העת מהשלטון המרכזי למקומי, ואולם שלא כמו בעולם הנאור, כאן האחריות מועברת ללא סמכות וללא תקצוב.



הגיעה העת להסדיר את יחסי השלטון המרכזי והשלטון המקומי בישראל ולהעניק סמכויות לשלטון המקומי הנגזרות מחובתו לדאוג לאיכות החיים ולתקינות השירותים לתושב. על השלטון המרכזי לראות ברשויות המקומיות כלי לחיזוק המשילות ולא להפך. השלטון המקומי ברובו הוא גוף יעיל, מתפקד, ששיפר את ביצועיו ללא הכר ב-20 השנים האחרונות.



הביורוקרטיה במשרדי הממשלה משתקת את המערכת כולה וזוהי לא גזירה משמים. הגיעה העת לדיון מעמיק בסמכויות השלטון המקומי בראייה שירותית כוללת הנשענת על זמינות השירותים, התאמתם לאוכלוסייה והאחריות הנגזרת מכל אלה. הדרך לעשות זאת אינה בחקיקה, אלא באמצעות אמנה מחייבת שתקבע מהם החובות והזכויות של כל אחד מהצדדים.



שרי הפנים והאוצר, יחד עם המרכז לשלטון מקומי ופורום ה-15 צריכים לשבת יחד ולהתחיל את המהפכה שתעניק שלטון יעיל יותר לאזרחים. ההפקרות הציבורית מתחילה במקום שבו הריבון מדיר את רגליו.



לצערי, ממשלות ישראל התנערו ממחויבויות חברתיות, חינוכיות וסביבתיות. אל הואקום הזה נשאבו, לעתים בעל כורחן, הרשויות המקומיות. שיתוק המערכות האלה מוליד תסכול, אובדן אמון ופגיעה במי שידם אינה משגת לרכוש ביוקר תחליפים לשירותים עירוניים. העיקרון הניהולי הבסיסי שיוצר זיקה בין אחריות וסמכות חייב להישמר. בלעדיו, תסתאב המערכת, תושחת עוד יותר ואיכות החיים תיעשה במודל קהילתי סגור ובדלני.



הכותב הוא ראש העיר ראשון לציון