"אנחנו אוהבים להשקיע בתשתיות, אבל לא בתשתיות בישראל"

>> רוברט פארקר, ראש חטיבת ניהול הנכסים של קרדיט סוויס, אוהב לדבר על תהליכים גלובליים ומאקרו-כלכלה. כשהוא מגיע לדבר על ישראל הוא מתפעל בעיקר מההון האנושי וממגזרי הטכנולוגיה והבריאות.

פארקר מעדיף להשתמש בתחבורה הציבורית בלונדון, בעיקר לשם חיסכון בזמן. בישראל, לעומת זאת, שיחה על התשתיות המקומיות והתחבורה הציבורית מעוררת אצלו תחושות לא נוחות: "לישראל יש בעיית תשתיות חמורה. הכבישים שלכם צפופים, הרכבות שלכם אטיות מדי, ויש לזה מחיר כלכלי גבוה מאוד", הוא אומר.



מלבד תפקידו כראש חטיבת ניהול הנכסים הוא משמש גם כסגן נשיא מחלקת קשרי הלקוחות והפיתוח העסקי של הבנק. מתוקף תפקידו הוא עורך ביקורים בישראל כבר יותר מ-20 שנה כדי לפגוש משקיעים מוסדיים ופרטיים.



בנוסף, לפני כשנתיים ייעץ לממשלת ישראל, שדנה בשאלה אם כדאי לישראל לעבור למדד השווקים המפותחים (msci world). עמדתו של פארקר היתה כי נכון יהיה לעשות את הצעד הזה ולהגדיר את ישראל כשוק מפותח.



מדוע אתה חושב שהמעבר של ישראל לסיווג של שוק מפותח היה נכון?



"זה נושא שאפשר לטעון בו לכאן ולכאן. מצד אחד, לישראל היה נתח מאוד משמעותי באינדקס השווקים המתעוררים. לכן, כשמישהו רצה להשקיע באינדקס השווקים המתעוררים הוא היה צריך לרכוש נתח משמעותי מניירות הערך הישראליים. מצד שני, למרות התוצאות החיוביות של השוק הישראלי, ישראל היא שוק זעיר בקרב השווקים המפותחים. אני חושב שבסופו של דבר אם שוקלים את כל השיקולים הרלוונטיים זה היה מהלך טוב, אבל פירושו שכיום אתם דג קטן בבריכה של הגדולים".



אז למה היית בעד?



"אם אתה מתבונן על ההתפתחות של הכלכלה הישראלית, ואתה בודק את הקריטריונים של שוק מתעורר, השורה התחתונה ברורה מאוד - הכלכלה של ישראל היא כלכלה מפותחת. פשוט אי אפשר לקרוא לישראל שוק מתעורר יותר".



איך אתה מסביר את ההצלחה של הכלכלה הישראלית ואת האופן שבו היא שרדה את המשבר?



"בניגוד לכלכלות אחרות, כשמסתכלים על הכלכלה הישראלית כיום אכן רואים מצב חיובי מאוד. הייתי אומר שצריך לתת הרבה קרדיט על ההצלחה של הכלכלה הישראלית למדיניות המוניטרית החיובית מאוד שמנהל בנק ישראל. יש לכם צמיחה סבירה, אינפלציה יציבה ומטבע יציב.



לדעתי, מה שטוב בקשר לישראל, פרט למדיניות מוניטרית ופיסקלית נכונה, הן ההשקעות שזורמות לכאן מגופים זרים וההצלחות בכמה תעשיות מובילות בישראל, בעיקר מגזר הטכנולוגיה שבו גם אנחנו משקיעים. התשובה הקצרה היא שדעתי על ישראל היא מאוד חיובית".



כיצד אתה רואה את המצב באירופה?



"כיום צריך להסתכל על אירופה בצורה שונה מאוד מאיך שהסתכלנו עליה בעבר. אירופה מחולקת לשלושה אזורים: החזקים, הנבנים מחדש ואזור הביניים. האזור הכלכלי החזק כולל את גרמניה, הולנד, אוסטריה וכן מדינות מחוץ לאזור היורו, כמו פולין וסקנדינביה, שם רואים רמות צמיחה גבוהות מאוד.



"בשכבה השנייה ישנן המדינות שעורכות שינויים כלכליים מבניים לטווח הארוך. למדינות האלה היה בעיקר גירעון תקציבי שיצא משליטה - כמו ביוון או פורטוגל, שם הבנקים נמצאים במצב קשה בגלל בועת נדל"ן, או ספרד שם יש בעיה קשה בשוק העבודה וקיימת בה אבטלה של 20% ויותר.



"תחזית הצמיחה למדינות באזור הזה בשנתיים הקרובות היא שלילית או אפסית. השכבה השלישית היא אזור הביניים, והיא כוללת את בריטניה, צרפת ואיטליה. במדינות האלה הצמיחה היא בממוצע 1%-2%, ואפשר להגיד שבאופן בסיסי בעיות התקציב שם מטופלות".



מדיניות אגרסיבית תועיל לבריטים



פארקר מאמין שהצעדים האגרסיביים שנוקטת ממשלת בריטניה יישאו פרי: "תחת הממשלה הקודמת היתה לבריטניה בעיה עקרונית קשה - גירעון של מעבר ל-10% מהתוצר המקומי הגולמי, ומערכת בנקאות ממוטטת באופן חלקי שצריך היה לבצע בה שינויים מבניים. בנוסף, היו לה בעיות בצורת בועת נדל"ן ובועת אשראי צרכני. שתי הבועות פקעו".



לכן, לדברי פארקר, לא נותרה לממשלה הבריטית ברירה והיא החלה לקצץ בהוצאה הציבורית ובתשלומי הרווחה. פארקר אומר כי עד כה הפעילה ממשלת בריטניה מערכת תמריצים הפוכה: "עד הרפורמה", אומר פארקר, "לאנשים שהרוויחו מעט היה כדאי להישאר על תשלומי רווחה ולא לצאת לעבוד, וזה כמובן לא הגיוני. חייב להיות ניעור משמעותי של מערכת הרווחה, וזה אכן משתנה. בנוסף, יש שינויים משמעותיים בתקציב הביטחון וקשרי החוץ".



אילו צעדים נוספים נוקטת הממשלה הבריטית כדי לחלץ את הכלכלה מהמשבר?



"יש שינויים משמעותיים בתקציב הביטחון. בבריטניה דוחים את ההוצאות על צוללות גרעיניות חדשות או נושאות מטוסים, למשל, ומשנים תקציבים הנוגעים לקשרי חוץ. שינויים משמעותיים מתרחשים".



כשאנו חוזרים לדבר על כלכלת המיקרו ושיתוף הפעולה עם קבוצת אי.די.בי, פארקר נראה מעט חסר סבלנות. בתחילה הוא בוחר לסייג את המשקל שיש לקבוצה של נוחי דנקנר, המחזיקה ב-3.3% ממניות קרדיט סוויס.



פארקר מזכיר שאין לקבוצה נציגים בהנהלה, ושישנם עוד בעלי מניות עיקריים כמו קרנות גידור ועובדי קרדיט סוויס עצמם. עם זאת, הוא מבקש להדגיש שלבנק יחסי עבודה מצוינים עם אי.די.בי, שאת עובדיה הוא מכיר באופן אישי.



ממוקדים בשווקים מתעוררים



האם אתם פועלים בשיתוף פעולה עם אי.די.בי להשקעה בשווקים מתעוררים?



"יש לנו מיזמים משותפים עם כמה לקוחות ובעלי מניות שלנו, וזה מצב נורמלי. פרט לכך, לקרדיט סוויס יש עניין אסטרטגי בשווקים המתעוררים, כך שזה די הגיוני שנקיים מיזם משותף כזה עם השותפים העיקריים שלנו.



זוהי אסטרטגיה עסקית טובה בכלל, וחלק מהאסטרטגיה של קרדיט סוויס בפרט - כבר 28 שנה אני חוזר ואומר 'שווקים מתעוררים'. לא שלא מתעוררות לעתים בעיות בשווקים האלה, אבל בעיקרון אתה יכול לומר שאנו מתעניינים מאוד בשווקים מתעוררים. אנו מאוד ממוקדים שם".



אפשר להגיד שהתחזית שלך התגשמה? האם השווקים המתעוררים דומיננטיים כבר כיום?



"אני חושב שהמגמה במה שנוגע לזרימת הון אל שווקים מתעוררים מסוימים תימשך, אך זה בא עם שתי הסתייגויות: האחת, שחלק מהשווקים המתעוררים ימשכו אליהם את רוב ההון, כך שהתחזית לגבי הודו וסין היא מאוד חיובית. ואולם, אתה תראה הבדלים משמעותיים בביצועים בין השווקים המתעוררים לבין עצמם.



"האזהרה השנייה היא שהמשקיעים ישקיעו לא רק בשווקים מתעוררים כנגד שווקים מפותחים, אלא שהם יתמקדו גם בסקטורים של צמיחה באופן גלובלי. כך למשל, יש התמקדות גדולה בסקטורים כמו בריאות וטכנולוגיה. לנו, למשל, יש כמה מוקדים להשקעה לטווח ארוך - אנחנו משקיעים בסקטור הטכנולוגיה האמריקאי, הישראלי והטייוואני, שהם המובילים הגלובליים בתחום. ישראל וארה"ב הם שווקים מצוינים גם בסקטור הבריאות. אנו אוהבים גם את סקטור התשתיות, אבל לא נשקיע בתחום הזה בישראל".



התנאי להצלחה - הון אנושי



פארקר מאמין שהיתרון המובהק של הכלכלה הישראלית הוא באנשים המשכילים וביכולת להקים חברות מוצלחות, אבל מצביע על הסכנה של בריחת מוחות ועושר.



"חלק מהאנשים עזבו את ישראל לארה"ב או לאירופה, וחלק מהחברות עזבו את ישראל ופועלות מחוצה לה", אומר פארקר. "אחת התכונות האופייניות לכלכלה מצליחה", מזכיר פארקר, "היא החינוך שהיא מעניקה לאנשיה והיכולת שלה לשמור עליהם, אחרת זהו אסון כמו מה שקרה ברוסיה. זוהי אחת ההצלחות של כלכלת דרום קוריאה, למשל - זוהי המדינה שמייצרת יותר סטודנטים לדוקטורט בארה"ב מאשר ארה"ב עצמה. הקוריאנים באים לאמריקה, כותבים דוקטורט וחוזרים לדרום קוריאה. הם לא נשארים באמריקה, וזו הצלחה גדולה מבחינת דרום קוריאה.



"מה שהשתנה בישראל, וייתכן שצריך לעבוד על כך יותר, זה החזרה של הון אנושי ברמה גבוהה. אני גם חושב שהתוכנית החדשה של הקלות מס היא חשובה מאוד. לכלכלה כמו זו, שקמה או נופלת על הון אנושי, חשוב שתייבאו הון אנושי ולא תייצאו אותו".