איך מתירים את הקשרים

מאת סמי פרץ



לא בכל יום ניתנת לציבור הזדמנות להציץ לדיוני הוועדה המייעצת למפקח על הבנקים, שדיוניה חסויים. אבל הצצה כזו, בעניינים מסוימים, יכולה לספק תמונת מצב מעניינת על מה שחושבים חברי הוועדה, בנקאים ואנשי משק בכירים, ועל הדרך שבה מתקבלות החלטות מהותיות מאוד לגבי פעילות המערכת הבנקאית.



לידי "הארץ" הגיעו מסמכים המתארים את אחת מישיבות הוועדה שהתקיימה ב-24 באוקטובר 2001, ועסקה בין השאר בסוגיית עסקי הבנקים עם אנשים קשורים - כלומר בעלי השליטה בהם. המפקח על הבנקים, יצחק טל, העלה לדיון באותה ישיבה את כוונתו לשנות את מגבלת האנשים הקשורים, לנוכח הבעייתיות בתחום זה בישראל, בעיקר מאז מכירת השליטה בבנק הפועלים לקבוצת אריסון-דנקנר בספטמבר 97'.



השינויים המוצעים הם אלה: להגדיל את תקרת האשראי שרשאי הבנק להעניק לבעלי השליטה, מ-10% מהון הבנק כיום ל-15%; במקרה שהבנק חורג הוא נדרש לבצע הפרשה של 6% מסכום החריגה. המפקח מעוניין שסכום ההפרשה יקוזז מתשלומי הדיווידנד המגיעים לבעל השליטה שגרם לבנק לחרוג; לגבי מצב שבו בעלי השליטה בבנק רוכשים חברה שיש לה התחייבויות לבנק שבבעלותם, הצעת המפקח היא לחייב את אותו בעל שליטה לפרוע את התחייבויותיו לבנק בתוך חצי שנה. במקרים מסוימים נדרש אותו בעל שליטה אף להתפטר מתפקידו כדירקטור בבנק.



אף שהוועדה לא דנה במקרים ספציפיים ולא מתייחסת לבעל שליטה כזה או אחר, קשה שלא להתרשם שכל הוראה והצעה מבוססים על מקרי אמת. למעשה, המפקח על הבנקים מנסה באמצעות ההוראה המתגבשת לתת מענה למצבים שהוא נתקל בהם לעתים קרובות, ובהיעדר הוראה רשמית הוא מוצא להם פתרונות נקודתיים המבוססים על מו"מ.



אחד המקרים הבולטים הוא של נוחי דנקנר, העומד בראש חברת ההשקעות גנדן, שהשלימה השבוע את רכישת חברת נכסי אזורים . דנקנר משמש דירקטור בבנק הפועלים מטעם קבוצת דנקנר. בין שאר תפקידיו בבנק, הוא משמש יו"ר ועדת האשראי בדירקטוריון הבנק.



רכישת נכסי אזורים גרמה לבנק הפועלים להגדיל את החריגה הקיימת ממילא במתן האשראי לבעלי השליטה בבנק, שכן הבנק הוא אחד המלווים העיקריים של החברה. חריגה כזו מכונה בבנק ישראל "חריגה פאסיווית" שאינה מחייבת נקיטת סנקציה, אלא פירעון של ההלוואה בתוך פרק זמן מסוים. במקרה זה דרש המפקח לפרוע את ההלוואות שנטלה נכסי אזורים מבנק הפועלים בתוך חצי שנה, ולאחר מו"מ סוכם שהדבר ייעשה בתוך שנה.



מקרה אחר, כבד ומסובך יותר, הוא של חברות הכבלים. מתב מצויה בשליטת משפחת דנקנר. אם המיזוג בין שלוש חברות הכבלים - מתב , תבל וערוצי זהב - ייצא לפועל, מצבת ההתחייבויות המשותפת שלהן תעמוד על כמה מיליארדי שקלים. המדיניות של המפקח היא להחשיב אשראי לאיש קשור כל אשראי לחברה בת, נכדה או נינה שבה מחזיק אותו איש קשור ב-10% מהון המניות.



מיזוג בין חברות הכבלים יציב כנראה את קבוצת דנקנר עם אחזקה של 10% ויותר בחברה המאוחדת, ואז תגדל החשיפה של הפועלים לחברה בין לילה במיליארדי שקלים. המפקח על הבנקים עשוי לשמור לעצמו את הזכות להתנגד למיזוג כזה במסגרת ההוראה החדשה. האלטרנטיווה של קבוצת דנקנר במקרה כזה תהיה להקטין את שיעור האחזקה שלה בחברה לפחות מ-10%. כך מנסה לעשות כיום מתב שמחזיקה ב-15% ממניות פרטנר ומנסה לרדת לשיעור אחזקה קטן מ-10%.



טל התייחס לרעיון התיאורטי בישיבת הוועדה המייעצת באומרו כי "המעבר מאשראי בשיעור 10% לאשראי בשיעור 30% עלול לקרות במהירות. אשראי שניתן ללא חשש לניגוד עניינים עלול ליהפך במהירות לאשראי שיש עמו חשש כזה".



פרופ' יצחק סוארי טען בדיון כי בנק ישראל אינו יכול למנוע מיזוגים בגלל אשראי שאפילו לא ניתן לבעל השליטה, והציע להגדיל את האחזקה המותרת של אותו בעל שליטה בחברה ל-50% במקום 10% כהצעת המפקח. על כך אמר טל שגם אחזקה של 10% מעניקה השפעה לבעל מניות: "בעל שליטה אינו משקיע 10% בעסק שאין לו בו כל יכולת השפעה".



חברי הוועדה המייעצת שדנו בסוגיית הפירעון המוקדם העלו את הבעיה המעשית של מהלך כזה. מנכ"ל בנק המזרחי , ויקטור מדינה, אמר כי ההצעה לדרוש פירעון אשראים מסוימים היא בעייתית משום שלא היתה ידועה לבנק או ללקוח בעת מתן האשראי ולא באה לידי ביטוי בהסכם האשראי. מדינה טען כי ניתן להכניס סיבה זו רק באשראים חדשים. יו"ר רשות ניירות ערך, מירי כץ, הציעה להכניס סעיף פירעון מוקדם בכל הסכמי האשראי, אך חברת הוועדה תמר בן דוד טענה כי לא פשוט להתערב בהסכם קיים או לבצע פירעון מוקדם של אשראי אף אם יש אפשרות חוקית לכך.



אחת ההתייחסויות המעניינות בישיבת הוועדה המייעצת היתה של מנכ"ל בנק לאומי , גליה מאור, שהביעה תמיכה בקיזוז חריגות האשראי של בעל שליטה מתשלומי הדיווידנד שלהם הוא זכאי. לאומי הוא זה שהעניק למשפחת דנקנר את ההלוואה לרכישת בנק הפועלים בסכום של 1.4 מיליארד שקל. ההלוואה מובטחת על ידי שעבוד המניות שנרכשו, קרקעות שבבעלות משפחת דנקנר. המקור העיקרי של קבוצת דנקנר לפירעון תשלומי הריבית ללאומי הוא הדיווידנדים שהם מקבלים מתוקף היותם בעלי מניות בבנק הפועלים. אם הצעת המפקח שבה תומכת מאור תתקבל, עשוי הדבר להשפיע על היכולת של קבוצת דנקנר לשרת את חובם ללאומי.



מאור העלתה בישיבה האמורה את הבעייתיות המשפטית שכרוכה בהטלת מגבלות על משיכת דיווידנד. בימים אלה משלים בנק ישראל את הבדיקות המשפטיות לקראת פרסום ההוראה הסופית בעניין מגבלות האשראי לאנשים קשורים. לנוכח הריכוזיות הגדולה במשק, הוראת המפקח עשויה להשפיע על שורה של מהלכים עסקיים במשק, ובראשם המיזוג האפשרי בין שלוש חברות הכבלים, ולמעשה כמעט כל מהלך עסקים שבו מעורבים אריסון השקעות וקבוצת דנקנר.