בית הדין לעבודה דחה בקשתה של עו"ד שפוטרה בהיותה בהריון להשיבה לעבודה

בית הדין לעבודה דחה בקשתה של עורכת דין שפוטרה בהיותה בהריון להשיבה לעבודה. התובעת פנתה לבית הדין בבקשה כי יורה למעסיקה לשעבר, עו"ד רם צרפתי, שיוצג על ידי עו"ד אלכס ספינרד, להשיבה לעבודה. התובעת החלה לעבוד אצל הנתבע בדצמבר 1998 כמתמחה, בין הצדדים נחתם חוזה עבודה בו נקבע כי תקופת ההתמחות תהיה 12 חודשים, ותסתיים בחודש פברואר 2001. בחודש זה החלה התובעת להתייצב בלשכת התעסוקה וקיבלה דמי אבטלה.



4 חודשים אחר כך חזרה למשרדי הנתבע והחלה לעבוד כעו"ד, בנובמבר 2001. 5 חודשים לאחר מכן פוטרה התובעת. הנתבע היה מודע להיותה בהריון וציין במכתב הפיטורים כי סעיף 9 (א') לחוק עבודת נשים אינו חל על התובעת, מכיוון שאינה מועסקת 6 חודשים.



התובעת ביקשה לראות את תקופת העסקתה מדצמבר 1998 ועד לפיטוריה בנובמבר 2001 כתקופה רציפה. התובעת טענה כי סעיף 9 (א) בחוק עבודת נשים תוקן מספר פעמים ובתיקון האחרון הושמטה הדרישה לעבודת 6 חודשים רצופים, והנוסח המעודכן קבע כי "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה...הוראת סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית וזמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות".



הנתבע טען כי השינוי בסעיף אינו מלמד על כוונה להשמיט הצורך ברציפות בעבודה. כמו כן, טען הנתבע כי יש להבחין בין היעדר רציפות המנתקת את יחסי העבודה לבין העדר רציפות שאין בו משום ניתוק יחסי העבודה. הנתבע טוען כי בתקופה בה התייצבה התובעת בלשכת התעסוקה הציגה עצמה כפנויה לקבלת עבודה.



השופטת חגית שגיא החליטה לדחות את בקשתה של התובעת וקבעה כי יש להתייחס לסעיף כמתייחס לעבודה מתמשכת שמבצעת עובדת עבור מעבידה, וכי השמטת הדרישה לרציפות נועדה להגן על עובדת שחלו הפסקות קצרות בעבודתה המתמשכת. השופטת קבעה כי אין להשוות כלל בין עבודת מתמחה לעבודת עו"ד, לפיכך יש לראות בשתי תקופות ההעסקה של המבקשת שתי תקופות המנותקות זו מזו.



(בשא 005991/01)