"אין מקום לאכיפה פלילית של חוק החברות במדינה מתוקנת. המדינה אינה צריכה להוציא משאבים כדי להפוך ל'שוטר' האוכף את מערכת היחסים החוזיים בין אזרחים", אומרת היום המשנה ליועמ"ש לנושאים כלכליים, עו"ד דוידה לחמן מסר. לחמן מסר אמרה את הדברים בעקבות דבריה של יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד מירי כץ, אתמול בכנס מעריב.
כץ אמרה אתמול כי "הקונספציה של משרד המשפטים, המטילה את האכיפה על בעלי המניות, הוכחה כמוטעית. המציאות מלמדת שחוק החברות, אשר למרבית סעיפיו לא נקבעה סנקציה פלילית בגין הפרתם, מופר באורח חוזר ונשנה ללא כל אפשרות אמיתית לאכיפה".
כץ הוסיפה אתמול כי בבסיס ביטול הסנקציות הפליליות עמדה תפיסה של העברת אכיפת הוראות החוק לידי בעלי המניות בצורה של אכיפה פרטית. "אכיפה פרטית זו אינה ריאלית, שכן ניהול הליך משפטי על ידי בעל מניות מצריך משאבים עצומים, כספיים ואחרים, וזהו מצב המרתיע את בעל המניות מלהשתמש בהליכים אלה", אמרה כץ.
לחמן מסר אמרה היום כי היא מתנגדת באופן נמרץ לדבריה של כץ. לחמן מסר טענה כי אכיפה פלילית מתאימה במקומות בהם יש אינטרס ציבורי לעשות זאת - במקרים כגון עבירות מירמה, כאשר הנפגעים אינם מודעים לביצוע המעשים הפוגעים בהם, ואין להם את הכלים למנוע או לטפל בעניין.
במקרה של חוק החברות יש לציבור בעלי המניות את כל הכלים האפשריים לאכוף בעצמם, באמצעות פנייה לבית המשפט, את הוראות החוק, אמרה לחמן מסר, וציינה כי בין הכלים מצויות התביעה הייצוגית והנגזרת ובקשות שונות כנגד קיפוח המיעוט.
לחמן מסר הזכירה כי בפקודת החברות היו 139 עבירות פליליות אשר מעולם לא נאכפו על ידי גורמי האכיפה הפלילית - המשטרה. "עדיף חוק נקי מעבירות פליליות והקטנת המעורבות של המדינה ביחסים הפרטיים של אזרחיה, מאשר רשימה ארוכה של עבירות פליליות שלא ייאכפו לעולם".
עם זאת, לחמן מסר הוסיפה כי כבר היום יש מקום לבחון האם ראוי לאפשר לרשות את אכיפתן של מספר הוראות הקיימות בחוק החברות.
מדובר בסעיפים (225-226) המתייחסים למינוי דירקטורים בחברות ציבוריות בניגוד לתנאים הקבועים בחוק, וכן בסעיף (336) הקובע את החובה על חברה ציבורית לבצע הצעת רכש מלאה למניות החברה. "במקרים אלו", אומרת לחמן מסר, "יש מקום לדון על אכיפה פלילית ע"י רשות ניירות ערך".
יש לציין כי אתמול בהרצאתה הביאה כץ כדוגמה הראויה לאכיפה פלילית את סעיף 336 לחוק החברות, המחייב ביצוע הצעת רכש מלאה במקרה בו אדם רוכש מעל ל-90% ממניות חברה ציבורית.
"המציאות מלמדת כי אין בסנקציות אלה כדי להרתיע. מי שמחזיק 90% לא זקוק לזכויות הצבעה נוספות, שכן ממילא הוא יכול להעביר במוסדות החברה כל החלטה שירצה. גם ההרדמה של הזכות לדיווידנד אינה אפקטיווית, כיוון שממילא ברוב החברות המוחזקות בשיעורים כאלה מושכים בעלי השליטה כספים בדרך של דמי ניהול ולא בדרך של דיווידנד".
דוידה לחמן מסר: אין מקום במדינה מתוקנת לאכיפה פלילית של חוק החברות
אמיר הלמר
31.7.2002 / 16:57