מאת גדעון אלון
בשבוע שעבר נפגש היו"ר החדש של ועדת חוקה,
חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן
(ליכוד), עם היועץ המשפטי לממשלה אליקים
רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל
לדיון על החקירה שמנהלת המשטרה בפרשת
עמותות ברק. הפגישה התקיימה ביוזמתו של
ח"כ איתן, שביקש להשמיע את גרסתו "בשם
האינטרס הציבורי", זאת בעקבות הפרסומים
שראש הממשלה לשעבר אהוד ברק פנה
לרובינשטיין וביקש להופיע בפניו כדי לשכנע
אותו שלא להעמיד לדין את ארבעת עוזריו,
שהיו מעורבים בפרשת העמותות ואשר המשטרה
המליצה להעמידם לדין.
ח"כ איתן, שעמד בראש המאבק לחקירת פרשת עמותות ברק, רתח מזעם. הוא אמר
לרובינשטיין וארבל כי "עוזריו של ברק שומרים על זכות השתיקה כדי
להציל את ברק ועכשיו ברק מבקש להופיע בפניכם כדי להציל אותם מהעמדה
לדין. המהלך הזה של ברק נועד לחזק את שתיקתם וכל מי שסייע לעניין הזה
לא שירת את מטרות החקירה". הוא הציג בפניהם את טיעוניו מדוע יש לדעתו
להעמיד לדין יותר מ-15 מעוזריו של ברק שהיו מעורבים בפרשה, כחשודים
בעבירות על חוק מימון מפלגות, מרמה, הפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי
תאגיד. איתן גם ביקר את המשטרה על שלא חקרה "מידע רב ערך שהצגתי
בפניה" בפרשה זו והזהיר כי "אינני מתכוון לוותר כהוא זה ואיאבק על כך
שכל התלונות שלי ייחקרו עד תום וימוצה הדין עם הנאשמים".
מי שעוקב אחרי פעילותו הציבורית של איתן יודע, שיש כיסוי להבטחה שלו
לא לוותר. אין ספק שפעילותו הנמרצת בפרשת עמותות ברק מאפיינת את
טיפולו גם בנושאים ציבוריים אחרים. "הוא פועל כמו כלב בולדוג", אומר
אחד מעמיתיו בכנסת, "הוא פועל באומץ לב ואיננו מרפה מהטרף עד שהוא
משיג את מטרתו". דוגמה בולטת לכך היא המאבק הממושך שניהל בדרישה
להעמיד לדין את סוכן השב"כ לשעבר אבישי רביב, כשכל המערכת המשפטית
התנגדה בתוקף, עד שרובינשטיין התרצה והגיש כתב אישום נגד רביב -
שמשפטו מתנהל בימים אלה - באשמת אי מניעת רצח ראש הממשלה המנוח יצחק
רבין.
בשבוע שעבר העיד במשפט ראש צוות החוקרים בשב"כ המכונה "יוני", כי
יומיים לאחר רצח רבין הודה רביב בחקירתו בשב"כ כי "שמעתי את יגאל
עמיר מתבטא בנושא דין רודף ומתבטא שיהרוג את רבין". איתן אומר
שהדברים "לא רק שאינם מפתיעים, אלא שהם מוכיחים את אמיתות הטענות
שהעליתי כבר בתחילת הפרשה". לדעתו, "עדיין לא התגלה אלא רק קצה קצהו
של הקרחון בפרשה זו. מה שחשוב בעיני במשפט זה איננו רביב עצמו; הוא
היה רק ש"ג בידיהם של השב"כ והפרקליטות. הציבור צריך להיות מעונייין
בטיהור השב"כ והפרקליטות מהרבב הגדול שהוכתמו בו בפרשת רביב וזה יכול
להיעשות רק על ידי גילוי העובדות כולן. אני מניח שככל שיתקדם המשפט
יתבררו עוד עובדות, שיוכיחו את טענותי עד תום. אראה הישג בכך שתוצאות
הפעילות שלי יובילו להודאות חד-משמעיות של השב"כ והפרקליטות כי הם
שגו בכל הקשור להפעלת רביב ושגו ביתר שאת בפעולות בלתי חוקיות של
חיפוי על מחדליהם".
מי ידע שזו חוקה?
טיפולו האינטנסיווי של ח"כ איתן בפרשת רביב הותיר משקעים ביחסיו עם
רובינשטיין, ארבל ובכירים אחרים בפרקליטות. אולם הוא איננו חושש
שהדבר יקשה עליהם לשתף עתה פעולה. "לא תהיה לי שום בעיה בכך למרות
שהם רצו בזמנו להעמיד אותי לדין באשמת הדלפת מסמך מישיבת הקבינט
המדיני-הביטחוני (המדובר במסמך על דיון שהתקיים בפרשת אבישי רביב
בהשתתפות ראש השב"כ דאז עמי איילון, ג"א). אינני צריך להיות במערכת
יחסים חברית כדי להיות שותף לפעולות ולמעשים שאני סבור שהם צודקים
ומועילים לציבור. אשתדל להיות ענייני, אבל אינני מוכן בשום פנים
לוותר על דברים עקרוניים כדי להיות נחמד וחביב ומקובל על ידי גורם זה
או אחר".
איתן (58) הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, אך הוא לא
סיים את ההתמחות ואין לו רישיון עורך דין. הוא מכהן בכנסת זה 18 שנה,
משנת 1984. הוא היה שר המדע בממשלתו של בנימין נתניהו, יו"ר סיעת
הליכוד ויו"ר הקואליציה ובקדנציה הנוכחית של הכנסת מכהן כחבר בוועדה
לבחירת שופטים במקביל להיותו יו"ר ועדת המשנה לאינטרנט של ועדת המדע
והטכנולוגיה של הכנסת. בכוונתו להשתמש בטכנולוגיה של האינטרנט כדי
ש"אנשים שיש להם טענות וטרוניות למערכת המשפטית יוכלו לפנות ישירות
לוועדה, שהיא הזרוע הארוכה של הציבור".
איתן מבהיר כי אין בכוונתו לקיים דיאלוג מתמיד עם נשיא בית המשפט
העליון השופט אהרן ברק, וזאת בניגוד לקודמו בתפקיד, ח"כ אופיר פינס.
"אני מאמין שמערכת היחסים בין ראשי הרשויות צריכה להיות של כבוד
והערכה הדדית, אבל חייב להיות גם ריחוק מסוים. אנחנו מדינה קטנה
והעובדה שאנשים מקיימים מערכות יחסים חברתיות הדוקות עלולה לעתים
להפריע ליכולתם לייצג את העניין הציבורי".
הריחוק שאיתן מבטיח לשמור מברק מבטא גם מרחק גדול בעמדות. הוא איננו
מקבל בשום אופן את עמדתו של הנשיא ברק כי חקיקתם של חוק יסוד: כבוד
האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק ב-1992 היוותה מהפכה חוקתית
ומאז יש לישראל חוקה פורמלית. "איש מהח"כים שתמכו באישור החוקים האלה
לא דיבר על כך שבמהלך הזה הוא מייצר חוקה לעם ישראל. בדיעבד בנו על
ההחלטה הזאת קונסטרוקציה משפטית כאילו יש לישראל חוקה פורמלית. אני
סבור שזו הפרזה. איך יכולה להיות חוקה פורמלית כשאף אחד לא יודע על
קיומה? הח"כים שהצביעו בעד החוק לא ידעו עבור מה הם מצביעים ובכך
למעשה גנבו את דעתם ורק בית המשפט, בכוח הפרשנות שלו, הכריז עליה
כחוקה פורמלית. אינני מקבל שכך נכתבה חוקה בישראל. אני חושב שאף אדם
הגיוני שיש לו כבוד לעם, לכנסת ולחוקה לא רוצה שחוקה תתקבל בלי שאף
אחד יידע שהוא מחוקק חוקה. בית המשפט צריך לפרש את החוק, אבל הוא
איננו יכול בכוח פרשנות ליצור חוקה לעם ישראל".
ח"כ איתן מאמין שיש סיכוי לחקיקת חוקה למדינה, אבל רק בתנאי שבו-זמנית
יוחלט גם על הקמת בית משפט לחוקה, שיהיה בעל הסמכות הבלעדית לבטל
חוקים בלתי חוקתיים שהכנסת מחוקקת. "משיחות שקי
מהפכה חוקתית? בסך הכל גניבת דעת
הארץ
6.8.2002 / 13:26