ביה"ד הבינ"ל בהאג מתחיל לפעול היום

בית הדין הפלילי הבינלאומי החל היום את עבודתו בהאג, בירת הולנד. היום יתקיים טקס הפתיחה הרשמי בפרלמנט ההולנדי, בהשתתפות מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן ומלכת הולנד ביאטריקס. באותו טקס יושבעו 18 שופטי בית הדין, בנוכחות נציגים של 89 המדינות שאישררו את הקמתו.



בית הדין אמור לשפוט נאשמים בעבירות פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הוא בנוי למעשה על פי המתכונת של בתי הדין המיוחדים שהוקמו בעשור האחרון, ושבהם הועמדו לדין פושעי מלחמה בסכסוכים אזוריים. הראשון בבתי הדין הללו היה זה שהוקם בנירנברג לאחר מלחמת העולם השנייה ונשפטו בו פושעי המלחמה הנאצים. לאחריו הוקמו בתי דין דומים ששפטו פושעי מלחמה על מעשיהם בבלקן, ברואנדה ובמזרח טימור.



ואולם, מהמורות רבות עדיין עומדות בדרכו של בית הדין. בשלב זה אין עדיין לבית הדין תובע ראשי, אין לו מתקני מעצר ואין לו בעצם אולמות דיונים.



בית הדין, שהסגל שלו מונה 62 איש, פועל עתה מבניין משרדים בפאתי הבירה ההולנדית, ורק בשנים 2009-2007 הוא יעבור עם אנשיו למשכן חדש וקבוע.



אך הבעיה הגדולה ביותר של בית הדין הפלילי שהוקם בהאג היא בכך, שרק 89 מדינות, קצת יותר ממחצית המדינות החברות באו"ם, אישררו את האמנה, שמתוקפה הוא הוקם. אמנה זו נוסחה ברומא ב-1998 והיא מגדירה את העבירות ואת סדרי הדין, שעל פיהם יכול בית המשפט לפעול.



המדינות החשובות ביותר, שלא אישררו את האמנה הן: סין, יפאן, ארה"ב וישראל.



האמריקאים סירבו לאשרר את חוקת בית הדין, משום שהם סבורים כי היא עלולה לפגוע בתפקיד מועצת הביטחון של האו"ם.



לטענת ארה"ב, בית הדין עלול לשמש תחליף לכוח של האו"ם, במשימות של שמירת השלום והביטחון. הם גם חוששים מיצירת מערכת תביעה שאין בה איזונים הולמים, ושתהיה מונעת, בין היתר, משיקולים פוליטיים, ותנסה לכפות מערכת של צדק אוניברסלי על פני סמכות וריבונות של המדינה וחוקיה.



ישראל, כמו ארה"ב, חתמה על האמנה שהביאה להקמת בית הדין, אך אחר כך חזרה בה מהחתימה. מקורות ישראלים הסבירו, כי ההחלטה שלא להצטרף לתמיכה בהקמת בית הדין נבעה מהגדרת העבירות שנוסחו באמנת רומא.



בעקבות לחץ של מדינות ערב הוחלט, כי ההתנחלויות של ישראל בשטחים הכבושים, ברצועת עזה, בגדה המערבית וברמת הגולן ייחשבו כפשעי מלחמה. בעקבות זאת, החליטה ישראל להתנער מבית הדין החדש בהאג.



עם זאת, במערכת המשפטית של ישראל גובר החשש כי לא ירחק היום ולבית הדין הפלילי הבינלאומי יוגשו תביעות נגד קצינים או אנשי כוחות הביטחון של ישראל בגין מעשיהם בשטחים.



על רקע זה, מונחים בחודשים האחרונים אנשי כוחות הביטחון בישראל לנקוט צעדי זהירות. במסגרת הנחיות אלה, בניגוד לעבר, נעשים גם מאמצים למנוע את חשיפת שמם של קציני צבא או לפרסם את תמונותיהם, כדי להגביר את הקושי לזהותם.



לעומת זאת, ארגונים לזכויות אדם ברחבי העולם ובישראל משבחים את הקמת בית הדין בהאג, ורואים בו צעד קדימה לעבר שיפוט אוניברסלי וקביעת מערכת ערכים נורמטיווית עולמית.



לפי שעה לא ידוע אם בפני בית הדין הפלילי בהאג הוגשו כבר תביעות, או שעומדות להיות מוגשות כאלה, ובכל מקרה ספק אם יהיה ניתן לדון בהן כל עוד לא מונה התובע הראשי של בית הדין.



סמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי שמתחיל היום את עבודתו בהאג, תופעל רק כאשר המדינות החברות בו לא יהיו מסוגלות או לא ירצו לנהל משפטים או תביעות בגין אותם פשעים.



תוקף הסמכות מיושם רק החל מיולי 2002, אז נכנסה אמנת בית הדין לתוקף. לפיכך, עבירות שבוצעו קודם לכן אינן ניתנות לדיון או לשיפוט בבית הדין.