ביהמ"ש הקל בעונשו של מנכ"ל הסנה לשעבר: הקטין את עונשו ל18 חודשי מאסר

הרכב שופטי ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, החליט היום לזכות את מנכ"ל הסנה לשעבר, מיכאל מילר, מחלק מהעבירות בהן הורשע - בפרשת תיקון דו"חותיה של חברת הסנה בין השנים 1991-1992.



בעקבות הזיכוי, החליט הרכב השופטים דבורה ברלינר, זאב המר ונורית אחיטוב, להקל בעונשו של מילר והפחית את עונש המאסר של 30 חודש שהטיל עליו שופט השלום עמירם בנימיני, לכדי 18 חודשי מאסר. בית המשפט דחה בקשתו של מילר, באמצעות עו"ד נבות תל צור, את תחילת ריצויו של העונש ב-30 יום - לאחר חג הפסח.



מילר הואשם ב-1996 כי ידע על טעות חישוב שנפלה בעתודות לפוליסות מסורתיות שמכרה החברה, טעות שבגינה נרשמו בדו"חות החברה ל-1991 עתודות הנמוכות ב-64.7 מיליון שקל.



הפרקליטות טענה כי למרות ידיעתו זו, בחר מילר, על פי פסק הדין, שלא לתקן את הדו"חות וסיכם עם רן שפר, שהיה מנהל האגף לביטוח חיים בחברה, כי הטעות לא תתוקן בדו"ח השנתי אלא בשמונת הדו"חות הרבעוניים הבאים.



באותה התקופה, מציין ביהמ"ש, חברת הסנה היתה במצב כלכלי קשה ותיקון העתודות בדו"חות 1991 היה מביא את החברה להון עצמי שלילי, דבר שהיה מחייב את הפסקת פעילותה. לכן החליטו מילר ושפר, שהפך מאוחר יותר לעד מדינה בתיק, שלא לתקן את הדו"חות בבת אחת אלא בצורה מדורגת.



שפר העיד כי בפגישה עם מילר במארס 1992, דיווח לו על הטעות בחישוב המדד. על פי עדותו של שפר, בפגישה סוכם שלא לתקן את הטעות מייד, אלא, כאמור, לפרוש את תיקונה על פני שנתיים.



מילר הואשם בסעיף אישום נוסף בכך שבשנת 1991 הסתיר את המידע מחברת כבלים בבעלות קבוצת עופר, שביקשה להיכנס כמשקיעה בסנה.



חברת כבלים ביקשה לרכוש 27% ממניות הסנה תמורת כ-30 מיליון שקל, וזאת בהסתמך על הצהרתו של מילר כי האמור בדו"חות החברה לאותה שנה נכון, ובכך למעשה הניע את חברת הכבלים באמצעות הבטחות ומצגים כוזבים לרכוש את המניות.



מילר, שיוצג ע"י בתחילה על ידי עורכי הדין סביר וטלגם ממשרד גורניצקי, הורשע בשלום בכל העברות שיוחסו לו, ובהן 3 עבירות של גרימה להגשת פרטים מטעים בדו"חות בכוונה להטעות משקיע סביר, 4 עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, 4 עבירות של פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד, עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירה של הנעה בתרמית לרכוש ניירות ערך.



היום, בהחלטת הרכב הערעור, קבעו השופטים כי המועד בו נודע למילר על הטעות האקטוארית, היה ביולי 1992 ולא באפריל 1992 כפי שטען עד המדינה שפר ולפיכך זוכה מילר מהעבירות שנגעו לדו"חות השנתיים ל-1991. בנוגע לשאר העבירות בהן הורשע מילר, החליט ההרכב לדחות את הערעור.



בנוגע לעונשו של מילר, קובע ההרכב כי אמנם לא נפלה טעות ממשית בנורמת הענישה כפי שקבע אותה השופט בנימיני, אך עם זאת, קובע ההרכב כי זיכויו החלקי של מילר וכן חלוף הזמן הרב מאז המקרה של למעלה מ-11 שנה ובנוסף, העובדה שמילר לא נטל כספים לכיסו ולא עשה את הדברים כדי להתעשר, צריכים לבוא לידי ביטוי בגזר דינו.



השופטים קבעו כי עונשו של שפר, עד המדינה בפרשה הוא העונש הראוי גם למילר וגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל. מילר צפוי לערער על פסק הדין לביהמ"ש העליון.