"אני הכתובת שלכם!" הכריז בפתוס גדול שר המסחר והתעשייה אהוד אולמרט השבוע מעל דוכן הנואמים, וזכה למחיאות כפיים.
איפה זה היה? במרכז הליכוד? בכינוס ועד עובדי חברת חשמל? בכינוס של עובדי מפעל טקסטיל שעומד להיסגר ומשווע לסיוע ממשלתי, או אולי באירוע של התאחדות התעשיינים.
לא, לא תאמינו, אולמרט דיבר בפני כמה מאות מנהלים של תעשיית ההון סיכון בישראל בועידה העשירית שלהם שנערכה השבוע במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.
הון סיכון? החבר'ה האלה שעד לפני שנה נדמה היה שהם בכלל לא מכאן? אלה ש-90% מהטרמינולוגיה של הענף שלהם היא באנגלית, שקוראים לחברות שלהם פירמות, שגייסו מיליארדים ממשקיעים זרים, שמביטים על שאר חלקי המשק שלנו מתוך הבועה שלהם בתימהון ולעתים גם בניכור. מה לחבר'ה האלה ולאולמרט?
כן, זהו הפרצוף החדש של תעשיית ההון סיכון שלנו - מהתעשייה הכי עצמאית, גלובלית, בטוחה-בעצמה וחדשנית שהיתה לפני שנתיים - היא מתחילה בימים אלה לקבל קווי דמיון מבהילים לכל שאר ענפי המשק: רוצה סיוע, רוצה הקלות, רוצה עזרה, רוצה את אולמרט ואת אריק בכנס שלה.
אולמרט לא כפה עצמו על אנשי ההון סיכון - להיפך: בחודשים האחרונים יש עלייה לרגל של משלחות של קרנות הון סיכון למשרדי הממשלה בירושלים: ההיי-טק הוא העתיד, הם מסבירים לפוליטיקאים, ואנחנו צריכים סיוע.
המודל שמציעים מנהלי הקרנות הוא קרן יוזמה: הקרן הממשלתית שהשקיעה לפני 10 שנים 100 מיליון דולר ב-10 קרנות הון סיכון ישראליות שמימנו 1,000 חברות סטארט-אפ שחלקן נהפכו להצלחות ישראליות גדולות.
100 מיליון דולר? 100 מיליון דולר הניעו תהליך שבו מומנו 1,000 חברות סטארט-אפ. מי שלא זוכר כיצד נראתה תעשיית ההיי-טק בישראל לפני 10 שנים עשוי לחשוב שמדובר בטעות בסדר גודל, לא 100 מיליון אלא מיליארד דולר.
שהרי מהם 100 מיליון דולר? זה בערך מה ששרפו בשנה אחת שניים מהסטארט-אפים הבולטים בתחום האופטיקה שגייסו כסף מקרנות הון סיכון. 100 מיליון דולר זה בערך דמי הניהול שתגבה קרן פיטנגו - קרן ההון סיכון הגדולה בישראל. במלים אחרות - עם 100 מיליון דולר אתה לא מגיע רחוק היום בתעשיית ההון סיכון.
וזה בדיוק העניין. קרן יוזמה היתה רעיון אדיר, דוגמה מצוינת למעורבות ממשלתית ברוכה שהתאימה למצב התעשייה לפני 10 שנים. כי לא היתה תעשיית הון סיכון בישראל, לא היו חברות ניהול, לא היה ידע, לא היו קשרים, לא היתה תשתית.
היום לעומת זאת - המצב שונה בעליל. למרות נפילה של 70% בהיקפי הגיוס בתחום - זאת עדיין תעשייה גדולה עם תשתית רחבה, קשרים בינלאומיים ומוניטין בכל רחבי עולם ההשקעות.
אומרים מנהלי קרנות ההון סיכון: אנחנו צריכים עזרה מהמדינה כי המצב הביטחוני לא מאפשר לנו לגייס כספים לקרנות חדשות.
ואולם הטענה הזו אינה מדויקת. ראשית, הסיבה העיקרית לקושי בגיוס כסף הוא המשבר העולמי בתעשיית ההיי-טק. אחרי שמאות מיליארדי דולרים בוזבזו ונשרפו בשנות הגאות - אך טבעי שהמשקיעים יהיו פחות נלהבים וירצו להמתין עד שעודפי ההיצע בשווקים יתחסלו.
שנית, חלק ממנהלי קרנות ההון סיכון בישראל מתקשים היום בגיוס כסף משום ש: 1. אין להם מספיק קבלות על ביצועים בקרנות. 2. הם לא יכולים להציג צוות מגובש עם רקורד ארוך שנים 3. הם נשענו בקרנות הנוכחיות שלהם על משקל גדול מדי של משקיעים אופורטוניסטים: גורמים שנכנסו להיי-טק בימי ההייפ, הפסידו, פשטו את הרגל ונעלמו או פשוט הבינו לאחר המפולת שזה לא בשבילם.
שלישית, אין כמעט ענף במשק שלא נפגע מהמצב הביטחוני - אז מדוע לסייע דווקא לקרנות ההון סיכון? הענף היחיד שבו יש עדיין השקעות זרות בגלל היתרון היחסי הגדול של ישראל.
הסיבה היחידה שהממשלה צריכה לשקול מעורבות בתעשיית ההון סיכון היא שהמודל של קרן יוזמה הוכיח שהשקעה תקציבית נמוכה יחסית יוצרת מכפיל כוח גדול בתעשיית ההון סיכון: כסף קטן יחסית יכול לסייע בגיוס כסף גדול שיסייע במימון חברות רבות.
אבל, המעורבות של הממשלה צריכה להיות מוגבלת מאוד: גם בסכומים שלה, גם בעיתוי שלה וגם בתנאים שלה. תעשיית ההון סיכון וההיי-טק הישראלית מספיק בוגרת כדי שהיא תתמודד לבדה בשוק. כשם שסטארט-אפים ישראליים לא מעטים מצליחים היום לגייס כסף מקרנות זרות ומשקיעים זרים למרות מצב השוק, כך גם קרנות ההון סיכון הטובות יכולות להתמודד בשווקים לבדן.
מנהלי קרנות ההון סיכון צריכים להבין שברגע שהם נשענים על כסף ממשלתי צריכים להשתנות כללי המשחק בענף: הם צריכים לתת דיווח ציבורי מפורט על הביצועים שלהם - כדי שבטרם נזרים להם כסף נדע שיש להם את היכולות, והם צריכים לתת גילוי מדויק לדמי הניהול וכל ההטבות לבעלי העניין.
כל שותף בקרן הון סיכון מכיר את הרגע שבו הוא מסביר ליזם הסטארט-אפ שמוטב שלא יצפה לכסף נוסף מהקרן כל עוד הוא לא מביא קבלות של ממש, וכי עליו להבין ולהפנים שהעולם השתנה ושעתיד החברה הוא בידיים שלו.
הגיע הזמן שמנהלי הקרנות יסתכלו במראה ויגידו לעצמם בדיוק אותו דבר: זה בידיים שלנו וזה תלוי בנו.
הפרצוף החדש של ההון סיכון
גיא רולניק
11.4.2003 / 8:30