הפרקליטות: שינוי שיטת החישוב המשותף של הכנסות בני זוג עלול לעלות לקופת המדינה 600 מיליון שקל בשנה

בפסק דין חשוב ותקדימי החליטה שופטת ביהמ"ש העליון בדימוס טובה שטרסברג כהן, לשנות את פסיקת ביהמ"ש המחוזי בעניין מסוי משותף של הכנסות בני זוג.



החלטתה של שטרסברג כהן למעשה קובעת כי 'חזקת התלות' הקבועה בפקודת מס הכנסה לפיה הכנסותיהם של בני זוג שמקור הכנסתם הוא בחברה בה שניהם עובדים יחדיו יחושבו במאוחד, אינה חזקה חלוטה והיא ניתנת לסתירה על ידי בני זוג המבקשים חישוב נפרד של הכנסותיהם.



על פי ההערכות, בפרקליטות המדינה שאף הובאו בפני בית המשפט העליון, פסיקה חדשנית זו יכולה לגרום להפסד של כ-600 מיליון שקל בשנה בגביית מיסים. כמו כן בעקות הפסיקה עלולה המדינה להידרש להשיב לנישומים סכומים שנגבו המסתכמים בלמעלה ממיליארד וחצי שקלים.



בפסק הדין הדין המדובר ערערו רון ואסתר קלס, באמצעות עוה"ד אבי אלתר וניר הורנשטיין, על החלטת שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ברכה אופיר תום לפיה החזקה הקבועה בסעיף 66 ד2 לפקודת מס הכנסה הינה חזקה חלוטה שאינה ניתנת לערעור.



הסעיף קובע כי לא יראו הכנסת בן זוג כבאה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני אם מקורה בחברה אשר בה יש לשני בני הזוגאו לאחד מהם זכות בהנהלה או 10% מזכויות ההצבעה בחברה.



במקרה של בני הזוג השניים עבדו בחברת עידו נסיעות בה מחזיק הבעל ב-22% ממניות החברה. בני הזוג ביקשו חישוב נפרד של המס על הכנסותיהם אך ביהמ"ש המחוזי קבע כאמור כי תכלית חזקת התלות היא מניעת הפחתות מס בלתי נאותות על ידי ביצוע מניפולציות בייחוס ההכנסות לבני הזוג בנפרד ובכדי לזכות בשיעורי מס מופחתים ולכן המדובר בחזקה חלוטה.



שטרסברג כהן בפסק הדין קובעת כי לשון החוק אינה קובעת האם מדובר בחזקה חלוטה או לא ולכן מדובר בשאלה פרשנית. לגישתה של שטרסברג כהן לשון החוק סובלת את שתי הפרשנויות אך תכלית החקיקה מתבקשת המסכנה כי יש לפרש את הסעיף ככזה שאינו קובע חזקות חלוטות.



שטרסברג כהן קובעת כי תכלית הוראות סעיף 66 היא לקיים את זכויות היסוד של השיטה ובכלל זה את זכות השיוויון בין המינים. השופטת קובעת כי חישוב המאחד בין הכנסותיהם של בני הזוג עשוי להגדיל את נטל המס המוטל עליהם משום שככל שההכנסה גדלה כך תשלום המס בגינה. בני הזוג במצב שכזה לא נהנים ממדרגות המס הנמוכות מהן היו נהנים אילו נערך חישוב נפרד.



התוצאה, אומרת השופטת, משליכה על מי מבני הזוג שהכנסתו נמוכה יותר, ולרוב מדובר באישה. כך טוענת השופטת יוצא כי האישה נושאת למעשה בנטל המס המוגבר החל על בני הזוג ונוצרת לפיכך הפליה פסולה לרעתה.



היותה של החזקה חלוטה פוגע לגישת השופטת גם באוטונומיה של הפרט ובזכותם של בני הזוג להתייחסות אל כל אחד מהם כאל אינדיווידואל תוך ביטול ייחודם האישי. פגיעה נוספת אותה מציינת השופטת הינה ביצירת אפלייה פסולה בין זוגות נישומים שונים. טיעונים נוספים אותם מעלה השופטת נוגעים לטעמי צדק וסבירות. לגישתה הצדק מחייב שיוטל מס אמת על נישומים, על פי המצב העובדתי הנכון של הנישום ולא על סמך הנחה עובדתית מסויימת היכולה להיות נוגדת למציאות ואשר אינה ניתנת לסתירה.



לפיכך קובעת השופטת כי כל החזקות הכלולות בסעיף 66 ד לפקודה אינן חזקות חלוטות והן ניתנות לסתירה על ידי הנישום. השופטת מחזירה לפיכך את הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי כדי שיקבל ראיותיהם של בני משפחת קלס לסתירת החזקה בעניינם.



לפסק הדין עשויות להיות השלכות כספיות של חיסכון במס בסכומים של עשרות אלפי שקלים מדי שנה לבני זוג העובדים יחדיו בעסק המשפחתי או בחברה או בשותפות שלאחד מהם מעל 10% בזכויות בה.



ד"ר אבי אלתר אמר היום בעקבות פסק הדין כי הוא מעריך שעשרת אלפים זוגות יהנו מפסק הדין הזה כאשר כל זוג עשוי להינות מהחזר של עד 40 אלף דולר מהמדינה.