ביהמ"ש דחה בקשת סולל בונה להצהיר עליה כזוכה במכרז לעבודות תשתית בנמל היובל באשדוד

שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב יהודה זפט דחה היום את בקשתה של סולל בונה לבטל את זכייתה של חברת א. אהרונסון במכרז שפירסמה רשות הנמלים והרכבות לביצוע עבודות תשתית בנמל היובל באשדוד.



השופט ביטל את הצו הזמני שהוציא בעתירת סולל בונה והטיל על החברה לשלם הן לרשות והן לאהרונסון 100 אלף שקל הוצאות.



סולל בונה ביקשה בתחילת החודש באמצעות עו"ד יהודה רסלר לפסול את הצעת אהרונסון במכרז ולהכריז על הצעתה כהצעה הזוכה. סולל בונה טענה כי הצעתה שעמדה על 145.9 מיליון שקל היתה נמוכה מזו של אהרונסון שעמדה על 175 מיליון שקל, והיא נפסלה שלא כדין כתוצאה מניהול פסול של הליכי מכרז על ידי רשות הנמלים.



סולל בונה טענה כי בעת שוועדת המכרזים פתחה את הצעתה הכספית של סולל בונה התברר שהחומר שהיה במעטפה כלל כתבי כמויות ודיסקטים ריקים עליהם נרשם "מבוטלים", לפיכך החליטה ועדת המכרזים לפסול את הצעת סולל בונה.



סולל בונה טענה כי היה על ועדת המכרזים במקרה שכזה לבקש ממנה להשלים את החסר ולא לפסול את הצעתה. עוד טענה סולל בונה כי אובדן המסמכים נעשה במקרה הטוב בטעות ובמקרה הרע במזיד ותמורת כסף.



רשות הנמלים, שיוצגה ע"י עו"ד יוסף בנקל, טענה כי סולל בונה לא מילאה אחר הוראות המכרז, שלפיהן היה עליה להכניס את המסמכים הנדרשים למעטפה חתומה אחת הנושאת את שם המציע, ובמקום זאת נאלץ חבר ועדת המכרזים להכניס את החומר למעטפה ולחתום אותה בטרם הגשתה.



הרשות טענה כי החומר לא נבדק על ידה בטרם הוכנס למעטפה, ורק כאשר נפתחה המעטפה התברר כי אין בחומר הצעה כספית.



השופט מציין בהחלטתו כי קיימות שתי אפשרויות להיעדרה של ההצעה הכספית: האחת, טעות של אנשי סולל בונה, והשנייה, שההצעה הכספית הוצאה במזיד או בשוגג על יד מאן דהוא.



השופט קובע כי ההנחה הנראית לו כסבירה יותר היא שאירעה תקלה אצל סולל בונה. השופט מציין אומנם כי אין ספק שסולל בונה השקיעה כספים בלתי מבוטלים בהכנת ההצעה, ואף צירפה ערבות בנקאית של 8 מיליון שקל, אך "נסיון החיים מלמד שגם במכרזים מאוד חשובים שהמציע טורח רבות על הכנתם נכשלים המציעים בהיסח דעת בפגמים מפגמים שונים... המעסיקים את בתי המשפט העוסקים במכרזים חדשות לבקרים".



השופט מציין כי "האפשרות המועלית על ידי סולל בונה, שהמעשה נעשה תמורת שלמונים על ידי אחד מהעובדים או מקורבי הרשות, אמנם משמש נושא לחקירה פלילית, אולם נראה לי שבנסיבות העניין מדובר באפשרות פחות סבירה מהאפשרות לתקלה אצל אנשי סולל בונה בהגשת ההצעה".



זפט מוסיף כי סולל בונה ביקשה להצהיר על זכייתה מכרז, והצהרה כזו אין באפשרותה לקבל שכן בהיעדר הצעה כספית לא ניתן לקבל את ההצעה. השופט מציין כי על סולל בונה היה לבקש סעד של ביטול הליכי המכרז אך היא לא ביקשה סעד זה.



בסיום ההחלטה מוסיף זפט "מספר מלים על חשיבות טוהר המידות בדיני מכרזים". זפט מציין כי תפקידו של ביהמ"ש המנהלי בדונו בדיני מכרזים, הוא לפקוח עין על טוהר המידות בהליכי מכרזים, וכאשר מובאות בפניו ראיות המצביעות על חשש מבוסס להטיית תוצאות מכרז תוך פגיעה בטוהר המידות, בית המשפט יעמוד בפרץ וימנע מימוש זכייה שלא כדין וזאת בלי לדקדק בציציותיו של העותר.



"אולם, לא כל אימת שהעותר מייחס את תוצאות המכרז למעשה שחיתות יעצור ביהמ"ש את הליכי המכרז, שהרי אין קל מליחס לזולת מעשה שחיתות ו'לצבוע' את העתירה והבקשה בצבעים עזים היוצרים אווירה של שחיתות'.



"כדי שביהמ"ש יורה על עיכוב הליכי מכרז בצו ביניים בשל החשש לפגיעה בטוהר המידות, על העותר להניח בפני ביהמ"ש ראיות לכאורה המניחות את דעת ביהמ"ש כי אכן קיים חשד מבוסס להטיה פסולה של הליכי המכרז".



זפט מוסיף כי תלונה במשטרה וקיומה של חקירה אינם מוכיחים את אמינות גרסת סולל בונה. "אם בסופה של חקירה יוגשו כתבי אישום ויימצא בפסק דין מרשיע שגרסת סולל בונה נכונה וההצעה הכספית הוצאה על ידי יד זדונית ממשרדי ועדת המכרזים. יהיה אשר יהיה השלב בו תעמודנה העבודות בנמל היובל אותה עת, ראוי יהיה לסלק את אהרונסון מהעבודות במסדר ביזיון ולהשית עליה את נזקי הרשות ואת הנזק שנמנע ממי שהיה ראוי לזכות במכרז", אומר זפט.



בינתיים, אומר השופט, אין בפני ביהמ"ש ראיות של ממש לביסוס חשד לשחיתות ועל כן אין זה ראוי לעכב את זכייתה של אהרונסון במכרז.