למרות הרפורמה - נטל המס גדל

"למרות הרפורמה במס וההצהרות הרמות העל הכוונה לצמצם את שיעורי המיסוי גדל נטל המס בשנתיים האחרונות ב-7.3 מיליארד שקלים. נטל זה מורכב מביטול פטורים שונים, הטלת אגרות חדשות, העלאת תעריפים והטלת מיסים חדשים". כך קובע מחקר של פרוייקט "סנאט", הפועל במימון קרן פרידריך אברט הגרמנית ועוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות. יצויין, כי על צוות ההיגוי של הפרוייקט נמנים ח"כ גדעון סער (ליכוד), ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי).

המחקר, שבוצע ע"י הכלכלן ד"ר רובי נתנזון, יו"ר המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי והכלכלנית והסוציולוגית הגר צמרת, בדק את כל התוכניות הכלכליות של ממשלת שרון מאז הקמתה, לרבות שתי הצעות התקציב האחרונות והתוכנית הכלכלית שהציג נתניהו לפני כחצי שנה.

לדברי ד"ר רובי נתנזון והגר צמרת, הגדלת נטל המס היא תוצאה של מדיניות כלכלית מונוטונית, חסרת-מעוף, נעדרת יצירתיות וחשיבה כלכלית לטווח ארוך. מדיניות זו, שנשענת בעיקר על קיצוץ אחיד בתקציבי המשרדים, הטלת מיסים וקיטון בתשלומי העברה, טרם הצליחה לשפר את מצב המשק. המדובר במדיניות פיסקלית פרו-מחזורית המחריפה את המשבר הכלכלי ואין בה הפניית משאבים ליצירת ביקושים, להשקעה בתשתיות ולתמיכה במגזר העסקי, שאמור להיות "הקטר" שיוביל את המשק.

לדברי נתנזון וצמרת, הגדלת נטל המס היא דורסנית במיוחד ונראה כי הממשלה בחרה בדרך זו משום שהיא קלה יחסית לביצוע לעומת צעדים אחרים כגון יישום שינויים מבניים במשק.

המחקר בדק את שורת הקיצוצים בתקציב המדינה בשנתיים האחרונות ועולה ממנו, כי בתוכנית החירום ובמדיניות התקציב לשנת 2003 קוצצו כ-16 מיליארד שקלים, תוכנית ההבראה לשנת 2003 קיצצה עוד כ-12 מיליארד שקלים ואילו מדיניות התקציב לשנת 2004 מציעה לקצץ כ-8 מיליארד שקלים נוספים. כלומר, סה"כ קטן התקציב ב-15% כמעט, שהם כ-36 מיליארד שקלים. המשמעות היא שתקציב המדינה המוצע לשנת 2004 שווה בערכו הריאלי לתקציב המדינה לשנת 2001 ובהתחשב בגידול האוכלוסייה, האמור להגדיל את התקציב באורח טבעי, הרי שהתקציב לשנת 2004 הוא בערכו של תקציב 1999. חרף כל הקיצוצים האלה, טוענים החוקרים, עדיין אין צמיחה ממשית במשק.

ד"ר רובי נתנזון והגר צמרת טוענים, כי הפתרון למצב הכלכלי הקשה צריך להיבנות ממספר נדבכים. "בראש ובראשונה, יש ליצור תוכנית כלכלית לטווח ארוך ולשווקה ככזו, על-מנת ליצור אמינות ושקיפות במדיניות הממשלתית. כך תוכל הממשלה לבצע צעדים קונסטרוקטיביים ולא תוגבל לביצוע צעדים החונקים את הפעילות היצרנית. שנית, המדיניות הכלכלית חייבת לכלול צעדים שיעודדו את המגזר היצרני במשק. שלישית, הקטנת המגזר הציבורי והקטנת תקציב המדינה, שהם תהליכים חשובים וחיוניים לכשעצמם, צריכים להתבצע באורח הדרגתי דרך תכנון הקצאתו של כל תקציב המדינה, על כל גודלו, מחדש, ולא לדון כל שנה על אותם אחוזים בשולי התקציב".

לדברי החוקרים, אמנם המגזר הציבורי מנופח ויש חשיבות רבה בצמצומו, בעיקר לנוכח העובדה שהשכר הממוצע בו גבוה מהשכר הממוצע במגזר העסקי. יחד עם זאת, בשעת משבר כלכלי, התמריץ להתנגד לשינויים כלשהם גבוה הרבה יותר מאחר שהוא מלובה ע"י החשש מפני היעדר ביטחון תעסוקתי. לפיכך, ממליצים שני החוקרים לבצע צעדים אלה ביתר זהירות כדי למנוע התלקחותם של סכסוכי עבודה שעלותם המשקית גבוהה מהחסכון התקציבי אותו הם מבקשים להשיג.