קבוצת כתבי פרילאנס אמריקאים תבעה עיתונים שפירסמו כתבות שלהם בארכיונים האלקטרוניים

הארץ
ltpgt
ltbgt
מאת פליסיטי בארינג'ר וראלף בלומנטל
lt/bgt
הארכיונים האלקטרוניים של העיתונים בני זמננו הם מאגר מידע היסטורי בשביל אקדמאים, ורכוש אינטלקטואלי רב ערך בשביל מו"לים. אבל בשביל קבוצה של כתבי פרילאנס זועמים, הארכיונים האלה הם בזאר חוקי לסחר בעבודתם. לכן הם תבעו מו"לים גדולים כמו "ניו יורק טיימס" ו"טיימס", בטענה שעבודתם לא זכתה להערכה הראויה לה.
lt/pgt

ltpgt
בשבוע שעבר, לאחר מאבק של שבע שנים שהביא להחלטות סותרות בערכאות נמוכות, החל הדיון בעניינם של הפרילאנסרים בבית המשפט העליון של ארצות הברית, שאמור להחליט מה שייך למי בחזית הדיגיטלית.
lt/pgt

ltpgt
הכתבים טוענים שהם בעלי הזכויות על הכתבות שלהם. לדבריהם, המו"לים עושים שימוש בעבודתם בצורה לא חוקית, בכך שהם מאפשרים לקהלים חדשים גישה אליה דרך ארכיונים כמו לקסיס-נקסיס וחברות כמו יוניברסיטי מיקרופילמ'ס אינטרנשיונל, שמעלות את הארכיונים על תקליטורים.
lt/pgt

ltpgt
המו"לים, מצדם, טוענים שהכתבים העצמאיים כבר קיבלו את כספם תמורת עבודתם. הארכיון רק מציג שוב את מה שכבר התפרסם. לדבריהם, אם בית המשפט יקבע כי אין למו"לים זכות אוטומטית להעביר את הכתבות לארכיונים האלקטרוניים - אז ישקלו למחוק אותן. הכוונה היא למחוק הכל - כתבות מגזין, פובליציסטיקה, סקירות ספרים, כל דבר שיכול להוביל לתביעה משפטית.
lt/pgt

ltpgt
בעקבות זאת התעורר דיון בקרב היסטוריונים וכותבי ביוגרפיות. היסטוריונים חתני פרס פוליצר כמו דיוויד מקולוך, דוריס קירנס גודווין ודיוויד מ' קנדי עומדים לצד המו"לים, ואילו לצד הכותבים ניצבים מחבר הביוגרפיות רוברט ק' מאסי והכתב המדעי ומחבר הביוגרפיות ג'יימס גליק.
lt/pgt

ltpgt
לורנס טרייב, הזכור מספירת הקולות המחודשת בפלורידה לאחר הבחירות האחרונות בארצות הברית, מייצג את המו"לים. קנת סטאר, הזכור מפרשת קלינטון-לוינסקי, מייצג את ארכיוני נשיונל ג'יאוגרפיק, שהצטרפו למאבק המו"לים. בשולחן מנגד יושבים ג'ונתן טאסיני, מנהל איגוד הכותבים הלאומיים, ועוד חמישה פרילאנסרים, ולצדם ארגונים כמו מועצת הספרייה האמריקאית ומוצעת ספריות המחקר.
lt/pgt

ltpgt
"אנחנו מתמודדים עם נושא שמעסיק גם שחקנים ותסריטאים", אומר טאסיני. "כולנו טוענים שמגיע לנו תשלום הוגן מההכנסות שחברות תקשורת גדולות מרוויחות בעידן הדיגיטלי. רוצים להשתמש בעבודה שלי? שלמו". גליק הוסיף בראיון נפרד: "אני די מזועזע ומאוכזב מכך שיש סופרים והיטוריונים שמצטרפים לעמדת המו"לים. איך אפשר לגרום לסופרים לומר 'תגנבו את עבודתי, ואל תשלמו לי בבקשה'?"
lt/pgt

ltpgt
לא ברור באיזו מידה נסמכים ארכיוני עיתונים ומגזינים על כתבות של פרילאנסרים, וגם לא ברור איזה נזק יצטרכו המו"לים לספוג במקרה של הפסד. התביעה נשענת על שאלת זכויות היוצרים. אין ספק שהמו"לים קנו את הזכות לפרסם את המאמרים, אבל לפי שינויים בחוק שנקבעו על ידי בית המשפט העליון ב-1976, שנועדו להגדיל את זכויות הפרילאנסרים, הכותבים הם עדיין בעלי הזכויות על הכתבות שלהם. יחד עם זאת המו"לים רשאים להשתמש בכתבות בגרסאות השונות של העיתון. השאלה היא אם הארכיונים עונים על ההגדרה הזאת.
lt/pgt

ltpgt
הכותבים מוטרדים מהפסד כלכלי אפשרי. נציגיהם אומרים כי עמדת המו"לים היא רק "עוד ניסיון לקחת מהסופרים את המעט שהם מרוויחים". ארתור סולצברגר הבן, יו"ר הנהלת "ניו יורק טיימס", אמר בתגובה: "ה'טיימס' האמין תמיד, וממשיך להאמין, שהוא מפצה את העיתונאים שלו פיצוי מלא - מבחינה כלכלית ומכל בחינה אחרת. דרך ההפצה החדשה לא שינתה דבר, וה'טיימס' לא יכול היה להיות העיתון שהוא היום בלי הכותבים המצוינים שלו".
lt/pgt