ביהמ"ש העליון סירב לקבוע כי קיימת חובה על מנהל חברה לגלות לנושים כי החברה עומדת בפני פשיטת רגל

שופטי ביהמ"ש העליון הפכו שלשום פסק דין שהטיל אחריות אישית על מנהל חברה שקרסה כלפי נושים שלה והורה לו לשלם להם את חובות החברה מאחר ש"הוא היה צריך לדעת כי החברה תהפוך לחדלת פרעון עוד בטרם כרת עם אותם נושים הסכם ומסר להם המחאות דחויות שלא נפרעו בסופו של דבר".



המדובר בתביעה שהגישו חברת חברי המהפך ומחצבות הר-טוב כנגד בני פניגשטיין שהיה מנכ"ל חברת החופר. החופר והתובעות קיימו קשרי עבודה והפעילו ביחד מפעל אספלט אשר נסגר בשנת 1996 בשל אי כדאיות כלכלית. בשנת 1997 הסכימו החופר וחברת המהפך על חידוש פעילות המפעל וזאת לאחר שהחופר זכתה במספר מכרזים גדולים לביצוע עבודות תשתית.



בין הצדדים הוסכם כי המפעל יחדש פעילותו לשנה וכי החופר תשלם לחברת המהפך עבור חומרים ושירותים בצ'קים דחויים. אלא שהחל מאוגוסט 1997 החלו הצ'קים לחזור והחופר הפכה חדלת פרעון וחובה של החופר למהפך עמד על 1.7 מיליון שקל.



בעקבות זאת הגישו חברת המהפך ומחצבות הר-טוב תביעה כנגד פניגשטיין לחיובו האישי בסכום זה בטענה כי הוא ניהל את המו"מ בחוסר תום לב תוך שהוא מטעה את אותם לגבי מצבה של חברת החופר.
שופט ביהמ"ש המחוזי שדן בתיק קיבל את התביעה וחייב את פניגשטיין בתשלום החוב תוך שהוא קובע כי הוא ידע או לכל הפחות היה עליו לדעת כי קיימת סבירות גבוהה מאוד שהחופר תהפוך לחדלת פירעון.



פסיקה זו כאמור נהפכה ע"י ביהמ"ש העליון בהרכב של אליהו מצא, אליעזר ריבלין ואיילה פרוקצ`יה. מצא בוחן בפסק הדין אימתי חלה חובת גילוי על מנהל חברה כלפי הנושים. מצא קובע כי לא כל חשש המקנן בליבו של המנהל לקריסת החברה שלו מחייב גילוי לצד השני. לגישתו של מצא השאלה הנוגעת לחובת הגילוי היא האם במועד הרלוונטי קינן בליבו של המנהל 'חשש ממשי וקונקרטי' להפיכתה של החברה לחדלת פרעון.



מצא מציין כי גם במידה והתשובה לשאלה זו היא בחיוב עדיין קשה לקבוע עד כמה חייב המנהל חובת גילוי כלפי הצד השני לעסקה שכן יש להביא בחשבון שחובת גילוי שכזו תביא לקריסתה הוודאית של החברה גם מקום שאולי היה ניתן לחלץ את החברה מהמשבר אליו נקלעה.



מצא מוסיף עוד כי גם אם מניח כי מוטלת על מנהל חובת גילוי הרי במקרה הנוכחי לא הוכח כי בעת החתימה על העסקה ומתן השיקים קינן בליבו של פניגשטיין 'חשש ממשי וקונקרטי' שהחברה עומדת לקרוס ולא ניתן להוכיח כי הוא הסתיר חשש שכזה מפני התובעות. לפיכך קובע מצא כי חובת הגילוי - אם היא קיימת בכלל - לא הופרה על פניגשטיין. מצא מורה כאמור לבטל את פסק הדין ומחייב את המשיבות בהוצאות משפט של 50 אלף שקל.