פועלות על פי קוד אחר

מירי ליסי ודורית רשף, מנכ"ליות חברת ההשמה ביו פארם, הפועלת בתחום הביוטכנולוגיה, אומרות כי חברות הביוטכנולוגיה עובדות על פי קודים אחרים, קודים של הכלכלה הישנה. "הן גדלות בקצבים שמתאימים להתפתחות העסקית שלהן, לא ממהרות לקלוט כוח אדם ולא מתפשרות על כוח האדם בו הן מעוניינות - הן מעדיפות להמתין למועמד המתאים, על פני הכשרתו של מועמד מתאים חלקית".

אין ספק כי תעשיית הביוטכנולוגיה גדלה משמעותית. בשנים 2000-1995 השקיעה מדינת ישראל 62.1 מיליון דולר בעידוד התעשייה המקומית. מתוך סכום זה השקיע משרד המדע 19.9 מיליון דולר, ומשרד התעשייה והמסחר השקיע 42.2 מיליון דולר באמצעות משרד המדען הראשי, מהם 12 מיליון דולר ב-2000. מלבד השקעות הממשלה הושקעו בתעשייה גם כספים פרטיים וכספי קרנות הון סיכון.

10,000 עובדים עד 2010

מנתוני הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה במשרד המדע עולה כי בין השנים 2000-1995 מספר חברות הביוטכנולוגיה בארץ כמעט הכפיל את עצמו, וגדל מ-87 ל-160. מספר המועסקים בתחום עלה מ-2,840 עובדים ב-1995 לכ-4,000 עובדים ב-2000. היקפי המכירות שולשו מכ-209 מיליון דולר ב-1995 לכ-600 מיליון דולר ב-1999.

על פי הערכת חברת מוניטור, שבדקה את הפוטניצאל הישראלי בתחום, ניתן להגיע לתעשייה ביוטכנולוגית בהיקף של עשרת אלפים עובדים עד ל-2010. להערכת החברה, היקף המכירות של התעשייה הישראלית עשוי להגיע ל-3%-2% מהיקף מכירותיה של כלל התעשייה העולמית, שיגיע לכ-100 מיליארד דולר בסוף העשור.

התאוצה בתחום זה באה לידי ביטוי גם בגידול בדרישה לכוח אדם. לוחות הדרושים שהצטמקו בצורה משמעותית בחודשים האחרונים שמחו על ההזדמנות למלא חלק מהחלל שנוצר במודעות הדרושים של חברות הביוטכנולוגיה. חברות אלו, שבעבר לא נעזרו כלל בלוחות הדרושים או שהקפידו על מודעות קטנות בתדירות נמוכה, החלו לפרסם מודעות גדולות ואטרקטיוויות.

ביו פארם, שהוקמה לפני כשנה ועוסקת בגיוס עובדים עבור חברות ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי, שונה מחברות ההשמה הרגילות בקצב הגידול שלה, כמו לקוחותיה. זוהי חברה קטנה של 4 אנשים, כולל המנכ"ליות, שאינה מתיימרת לגדול בתקופה הקרובה.

גיוס עובדים במנות קטנות

המשבר העובר על שוק ההיי-טק, הבא לידי ביטוי גם בעצירת גיוסי כוח אדם ופיטורי עובדים, אינו נותן את אותותיו בתעשיית הביוטכנולוגיה. "חשוב לזכור כי אלו חברות שתהליך העבודה בהן מאוד איטי. תהליך הפיתוח הרבה יותר ארוך מחברות ההיי-טק ה'רגילות', מתקדמים לאט משלב לשלב, ולכן גם גיוס העובדים נעשה במנות קטנות", מציינות רשף וליסי.

חברות הביוטכנולוגיה מתחילות מצוותים קטנים וספציפיים, חברות ההשמה המועטות הפועלות בתחום זה מתחילות לעבוד עם החברות בדרך כלל אחרי אחרי גיוס ההון השני. לדברי רשף וליסי, הקושי העיקרי הוא בדרישות הגבוהות של החברות: "הדרישות מאוד ממוקדות וספציפיות, חברות מוכנות לחכות חודשים לאדם המתאים. לדוגמה, קשה לגייס מנכ"לים עבור חברות אלו. בדרך כלל היזם לא מתפקד כמנכ"ל והדרישה של מרבית חברות הביוטכנולוגיה היא מועמד שישלב רקע אקדמי עם ניסיון בתעשייה. האנשים העונים על דרישות אלו נדירים".

רשף וליסי מציינות כי כיום התפקידים המבוקשים בקרב חברות הביוטכנולוגיה הינם מנכ"לים, מנהלי ניסויים קלינים ותפקידי מחקר ופיתוח ברמות שונות, למרבית התפקידים נדרש תואר שני ומעלה. רשף וליסי מציינות כי בתקופה האחרונה ישנה נהירה של אנשי אקדמיה ורופאים לחברות הביוטכנולוגיה: "גם הרופאים וגם אנשי האקדמיה מחפשים עבודה יותר מתגמלת מבחינה חומרית. הנהירה מהאקדמיה בתקופה האחרונה מזכירה את הנהירה בתקופה של פריחת הסטארט אפים, אין ספק כי האקדמיה בטווח הלא רחוק תיתקל בבעיה של מחסור במרצים ומתרגלים".

המועמדים מונעים על ידי האתגר והעניין

המשכורות בביוטכנולוגיה נמוכות בהשוואה להיי-טק. סמנכ"ל יקבל בין 15 אלף ל-20 אלף שקל, מנכ"ל כ-40-30 אלף שקל ומנהלי ניסויים קליניים 25-20 אלף שקל.

ליסי ורשף מציינות כי תחום הרווחה עדיין לא מפותח בחברות הביוטכנולוגיה. לרובן אין אפילו מנהל/ת משאבי אנוש. אין הטבות כמו בהיי-טק, ולטענתן המועמדים גם לא מתעניינים בכך: "המעבר מרפואה או מהאקדמיה מהווה שיפור משמעותי בכל מקרה בתנאי השכר, האנשים הללו מונעים על ידי האתגר והעניין, אין משא ומתן על משכורת כי היא נראית טובה בכל מקרה, ההשגיות המקצועית היא זו המניעה את המועמדים".

חברות ההשמה הרגילות, המרגישות כי תחום הפעילות שלהן מצטמצם, מתחילות לאחרונה להרחיב את פעילותן ולפנות לחברות הביוטכנולוגיה, רשף וליסי אינן מקבלות בברכה את התחרות, אך גם לא חוששות: "זוהי תעשייה קטנה בה יש חשיבות לאיכות ולאמינות השירות".

בביו פארם מראיינות המנכ"ליות את כל המועמדים, הן שולחות כ-3-2 קורות חיים לכל משרה, והן לא מאמינות בהצפה. "המוניטין שלנו נבנים על אמון, זוהי קהילה מצומצמת, ולנו חשוב לראיין את כל המועמדים, ולא סתם להעביר פקסים הלאה".