"התחלתי עם כלום", אמר פעם חיים סבן. "גרנו חמישה אנשים בדירה אחת... השירותים היו משותפים לנו ולזונה והסרסור שלה. ככה גדלתי. הייתי מכין את שיעורי הבית שלי על המדרגות".
מאז הפך הילד הישראלי למיליארדר הוליוודי, עם הצלחות מסחררות המכפרות על כשלונות רבים. "הפאואר ריינג'רס", "דיג'ימון" ולהיטי ילדים אחרים, הפכו את חלקו בחברת הטלוויזיה פוקס פמילי צ'אנל לנכס עתיר שווי, שסבן צפוי למכור לניוז קורפ תמורת 2 מיליארד דולר. סבן הפך גם למגייס תרומות בולט עבור המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, ולסלבריטי הוליוודי, המארח במסיבותיו את הנשיא לשעבר קלינטון ופוליטיקאים ישראליים.
מימושה של אופציית המכירה של פוקס פמילי הותיר את סבן עם זמן פנוי בידיו. בראיון ל"ניו יורק טיימס", ממנו נלקח הציטוט על ילדותו, אמר סבן שהוא מקווה שיוכל לקחת חופשה של חודש, דבר שלא עשה מימיו. החופשה היתה קצרה למדי, וידיו של סבן שוב מלאות בעסקים - היום נודע כי הוא מתעתד להתמודד על השליטה בבנק לאומי .
איך הפך סבן למיליארדר
סיפור החיים של סבן מרתק וסבוך. הנקודה הקריטית, בה הפך סבן מיזם שאפתן בעל הצלחה סבירה בליגה ב' של עולם השעשועים למיליארדר רב השפעה השולט במותגי בידור חובקי עולם, מסתמנת בשנות ה-90'. חברת ההפקות שלו, סבן אנטרטיינמנט, הציעה סדרת אנימציה יפאנית בשם "פאואר ריינג'רס" לערוץ הילדים פוקס קידס נטוורק. נשיאת הרשת, מרגרט לוש, התלהבה ורכשה את הזכויות, בניגוד לדעתם של הממונים עליה.
ב-1993 הוקרנה לראשונה הסדרה "מייטי מורפין פאואר ריינג'רס", כשהיא מדובבת לאנגלית, בערוץ פוקס, והפכה ללהיט אדיר ולתופעה עולמית. ב-1996 שולבה סבן אנטרטיימנט בחברת פוקס פמילי, המפעילה את ערוץ המשפחה הפופולרי של פוקס. המיזם המשותף הוקם במטרה למזג את רשת הילדים של פוקס, עם מערך ההפצה הבינלאומי של ניוז קורפ, ועם כוח ההפצה ויכולתו של סבן לשים את האצבע על להיט המרצ'נדייזינג הבא.
לפי תנאי העסקה המקוריים, לסבן, המחזיק בנתח של 49.5% בחברה, בדומה לניוז קורפ, היתה אופציית מכירה (put) על חלקו, שאותה יכל לממש עד ה-31 בדצמבר 2000. סבן בחר לממש. ערכה של החברה מוערך ב-6 מיליארד דולר, כולל 2 מיליארד דולר בחובות. חלקו של סבן - 2 מיליארד דולר, וחוב שיומר למניות.
העסקה טרם הושלמה, ולפי דיווחים ניוז קורפ מנהלת משא ומתן עיקש על שווי ההחזקות. התשלום הגבוה שעלול להידרש ממנה מעיב קשות על מצב דירוג האשראי של ניוז קורפ - העומדת על סף רכישת ענק של חברת הלוויינים יוז.
סבן אינו נושך את היד שהכניסה אותו למועדון היוקרתי. למרות המחלוקת על שוויו של חלקו בפוקס פמילי, הוא כינה את רופרט מרדוק "ג'נטלמן שעומד במילתו". פרישתו של סבן מפוקס פמילי מנומקת היטב על ידו. סבן יודע לזהות מתי צריך לסגת, כשם שהוא יודע לזהות מתי צריך לזנק.
"אנחנו קטנים מדי מכדי להתחרות בערוצים של דיסני, CBS-ויאקום ו-AOL -טיים וורנר ", אמר סבן ל"ניו יורק טיימס". הרייטינג של הערוץ החל לדעוך בתחרות הקשה, למרות קהל של 78 מיליון מנויים. אולי תהיה לו תקומה לאחר שמרדוק יתחיל לשדר אותו ללקוחות הלוויינים של יוז, אבל סבן לא מחכה לראות מה יקרה.
קורות חיים מהסרטים
סבן נולד במצרים ב-1944. אביו היה סוחר צעצועים - פריט ביוגרפי שאולי משתקף בשלל הצעצועים ששיווקה החברה של סבן 50 שנה לאחר מכן. ב-1956 עלתה המשפחה לישראל והתמקמה בתל אביב. בשנות העשרים לחייו פצח סבן בקריירה של אמרגן, אולם הקריירה שלו נקטעה על ידי מלחמת יום כיפור. הוא סיפר ל"ניו יורק טיימס" כיצד להקה של 40 נגניות נבל יפאניות נתקעה בבית מלון בתל אביב עם פרוץ המלחמה, וכספו ירד לטמיון.
בעקבות הכישלון המקומי עקר סבן לאירופה עם שותפו לעסקים, שוקי לוי. השניים החלו לפעול בתחום, שלאחר שנים יכניס את סבן למועדון המיליארדרים - הם החלו להפיק ולמכור פסקולים לסרטי אנימציה ושיווקו תוכניות טלוויזיה יפאניות. כנראה שתקרית הנגניות היפאנית לא הרתיעה אותו משוק הבידור - הבלתי ידוע באותו זמן - של יפאן. בסוף שנות ה-70' העביר סבן את החברה לקליפורניה. שנים רבות של סחיבת קלטות מאולפן לאולפן השתלמו בסופו של דבר. סבן הביא לפוקס את הפאואר ריינג'רס וכמה הצלחות נוספות, והפך לשותף עסקי של רופרט מרדוק - אחד האנשים החזקים ביותר בעולם המדיה.
החברה של מרדוק, ניוז קורפ, היא תאגיד מדיה גלובלי שבסיסו באוסטרליה, העוסק בהוצאה לאור של עיתונים, ביניהם ה"טיימס", "ניו יורק פוסט" ו"סאן". ניוז קורפ מחזיקה רשתות טלוויזיה בכבלים ובלוויינים, ביניהן סקיי, פוקס וסטאר, שכמה מערוציהן משודרים גם בישראל. בבעלות התאגיד נמצאים גם אולפן הסרטים פוקס המאה ה-20, ומספר רב של תחנות טלוויזיה בארה"ב.
בידור ופוליטיקה
סבן, המתואר על ידי כתבי עת רבים כ"הספק המוביל בעולם של תוכניות טלוויזיה, סרטים, סרטי וידיאו, מוסיקה ומוצרי צריכה לילדים", אינו מחזיק בפילוסופיה יומרנית במיוחד כשמדובר בבידור לילדים. סבן אמר כי הוא חושב שילדים רואים טלוויזיה כדי להתבדר, לא כדי להתחנך. הטלוויזיה היא אמצעי של בידור לאחר שעות רבות של לימודים.
אך סבן לא עוצר בבידור. במהלך שנות התשעים הפך לאחד מאוספי התרומות הבולטים של המפלגה הדמוקרטית, ולאורח של ביל קלינטון בבית הלבן. בראש הרשימה של תרומות "רכות" (תרומות מתחת לשולחן, שאינן בלתי חוקיות, אך מעמדן לא מוסדר) למועמד הדמוקרטי לנשיאות בארה"ב, אל גור, נמצא... חיים סבן.
בספטמבר 1997 הצליח סבן לגייס 1.5 מיליון דולר לטובת קלינטון בערב אחד שנערך בביתו. נאמנותו לקלינטון לא היתה מוסווית: "סטאר צריך לעמוד למשפט בעוון בגידה", הוא אמר על החוקר שהעמיד את קלינטון למשפט לנוכח האומה והעולם.
עתה, ממשכנו שבבברלי פארק, עם אשתו שריל ושני ילדיו, סבן שולח גישושים לכיוון ישראל. הילד שהכין שיעורי בית על מדרגות הבניין בתל אביב מתחיל להתכונן למבחן רציני - התמודדות על השליטה בבנק השני בגודלו בישראל - מול מתחרים אפשריים כ
מהפאואר ריינג'רס אל בנק לאומי
דפנה מאור
10.5.2001 / 12:50