לחמן מסר: "חברות תוכן לא יכולות לחדור לשוק כיוון שחברות הכבלים והלוויין מסרבות לרכוש תכנים במחירים שמעבר לעלות"

דווקא אחד המושבים היותר מעניינים שהתקיימו בכנס לשכת עורכי הדין - "תקשורת - הסדרת הענף" - משך אליו מעט קהל אולי מכוון שבמקביל לו התקיים מושב "משפט ותקשורת" בו התארחו כתבי המשפט הארציים.

בכנס השתתפו עו"ד גדעון אביטל, המשנה ליועמ"ש לייועץ וחקיקה בעניינים כלכליים, עו"ד דוידה לחמן מסר, עו"ד דורית עינבר, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין ועו"ד ד"ר יובל קרניאל.

אך ללא ספק את העניין סיפק דווקא מי שהיה בעבר הממונה על ההגבלים העסקיים ועד לא מזמן נשיא דסק"ש , ד"ר יורם טורבוביץ.

טורבוביץ, שטעם בתקופת כהונתו כנשיא דסק"ש לא מעט מנחת זרועה של הרגולציה על כל גווניה ובעיקר בנסיונות למזג את חברות הכבלים ולאפשר להן לספק שירותי תקשורת נוספים על גבי התשתית, היה מאזין פעיל ביותר במושב ושלח לא מעט עקיצות לכיוונה של לחמן מסר שמצידה לא נשארה חייבת.

החושך הוא חושך

רק לשם הדוגמה כשכבה האור במהלך דבריה של לחמן מסר על חשיבותה של הרגולציה בשוק התקשורת, שלח טורבוביץ עקיצה בהתייחס למצבו של הענף: "החושך הוא חושך". על כך ענתה לחמן מסר: "אחרי החושך בא האור" וטורבוביץ השיב "זו התשובה של אלו בלי הניסיון".

לחמן מסר טענה בין השאר כי אין ספק שבמצב הקיים היום נותרו רק שתי שחקניות בשוק התשתיות והתוכן - והן בזק וחברות הכבלים - והדבר לא הולך להשתנות אף לא באמצעות מכרז ספקיות שירותי התקשורת האחרות. "קיומן של החברות האחרות מוטל בספק ויכולתן לספק שירותים נרחבים על גבי התשתיות שלהן אף הוא מוטל בספק", אמרה לחמן מסר.

מאבק אבוד

מדבריה המאבק על הפרדת התשתית מהתוכן הוא כבר למעשה אבוד. לטענתה תיקון 24 לחוק הבזק כבר מוכן ויובא בימים הקרובים לוועדת הכלכלה ולקריאות בכנסת. התיקון ייתן לחברות הכבלים את הרישיון הכללי לאספקת שירותי תקשורת כוללים במסגרתו אף תתאפשר להן להעניק שירותי פס רחב ויינתן לחברות הכבלים רישיון כללי לשידורים בשים לב לבעלויות הצולבות באמצעי תקשורת אחרים.

כמו כן, התיקון יאפשר לחברות לפעול ביחד או לחוד על התשתיות כחברות תוכן, כאורזות חבילות שידורים ואף כבעלות של ערוצי שידור.

מסר טענה כי המאבק הרגולטורי כיום הוא על יצירת אפשרויות מרובות יותר לאזרח בבחירת התכנים המשודרים. "אין להתייחס לאזרח כצופה, לקוח או מנוי אלא כאזרח שיש לו זכויות בסיסיות בתחום השידורים והרגולטור הוא זה שצריך לדאוג שזכויות אלו יתמלאו", אמרה לחמן מסר.

חברות הכבלים השתלטו על שוק התוכן

לחמן מסר הפנתה אצבע מאשימה לכיוונן של חברות הכבלים והלוויין שמונעות למעשה הכנסת ערוצים חדשים של מפיקים עצמאיים לשוק התוכן. "מי שרוצה רישיון לשדר, אין שום בעיה שיבוא, יקח ויתלה אותו על הקיר שלו, הבעיה אינה בהיעדר תשתיות אלא בכך שחברות הכבלים והלוויין מונעות ממפיקים את החדירה לשוק".

"חברה שרוצה להפיק ערוץ חדש אינה עושה זאת כי היא אינה יכולה למכור את הערוץ לחברות הכבלים והלוויין כיוון שאלו למעשה השתלטו על שוק התוכן רכשו את מרבית התוכן לשידור ואינם מוכנים לשלם לחברות חדשות מעבר למחירי העלות", אמרה לחמן מסר.

לחמן מסר ציינה כי בדיוני הוועדה על תיקון 24, כל עוד דובר בנושא שירותי הטלפוניה כולם לקחו חלק בשיח, אך כשעברו לדיונים על נושא התוכן לא הגיע אף אחד.

לחמן מסר טענה כי שחקני התוכן מפחדים להרים את קולם ולהתמודד מול חברות הכבלים והלוויין.

לראיה מציינת המשנה ליועמ"ש את שני המכרזים האחרונים שהתבצעו: מכרז ערוץ החדשות והמכרז לערוץ המסחרי וההיענות הגדולה למכרזים אלו. הדבר מעיד, לטענתה, כי קיימים גורמים בענף התוכן המעוניינים להיכנס ולפעול בו.

"יורם טורבוביץ אמר שאסור לפנות לרגולטור"

בתגובה אמר טורבוביץ כי הבעיה אינה בחברות הכבלים והלוויין שהפחידו את יצרני התוכן, אלא בכך שאין מערכת כלכלית במדינת ישראל שיש בה 4 מיליון צופים שיכולה לפרנס את יצרני התוכן ועובדה שכולם מפסידים.

גם דורית ענבר וגם לחמן מסר הוסיפו ואמרו כי לא אחת פנו אליהן יצרני תוכן שאמרו להן כי חברות הכבלים והלוויין מאיימות עליהן לבל יפנו לרגולטורים. "לא אחת שמענו מהם שיורם טורבוביץ אמר שאסור לפנות לרגולטור", טענה לחמן מסר ובתגובה אמר טורבוביץ בציניות "לא ידעתי שהצלחתי כל כך".

לחמן מסר סיימה באומרה כי צו השעה הוא ליצור אפשרות כלכלית אמיתית לחברות התוכן להצליח, הן לאלה החדשות שייכנסו לתחום והן לאלה הוותיקות והכל כמובן לטובת האזרח הקטן.