מחכים למחשוויזיה / הטלוויזיה האינטראקטיווית אמורה לשלב בין שני עולמות

מאת ירון אילן

הטלוויזיה, וזה לא חדש, היא אמצעי הבידור מספר אחד בעולם. בארה"ב וברוב ארצות אירופה המערבית ניתן למצוא אותה ביותר מ-90% מהבתים, ובכ-50% מהם ניתן למצוא יותר ממכשיר אחד. במונחים של שעות המוקדשות לה, הטלוויזיה מביסה ללא קושי כל אמצעי בידור אחר. גם לאמצעי התקשורת ההמוניים הוותיקים ממנה, כמו הרדיו או העיתונות הכתובה, אין סיכוי של ממש. צפייה בטלוויזיה, בסלון הבית, היא אופן הבילוי המועדף על תושבי העולם. הקהל הענק הזה, המונה מיליארדים ורובץ מול המכשיר בחוסר מעש, הוא הסיבה העיקרית שרבים מחפשים באופן נואש אחר דרך להעשיר ולהרחיב את חווית הצפייה בטלוויזיה. ואם במקביל להעשרת חווית הצפייה ניתן גם לשכנע את הצופים לקנות משהו ולהעשיר את יוזמי הרעיון, מה טוב.

החיפוש אחר "העשרת הטלוויזיה" אינו דבר חדש. הוא החל עוד בשנות ה-60, עם המצאת הרעיון העומד מאחורי שירותי הטלטקסט. בשנות ה-70 וה-80 כבר לא היה מדובר רק ברעיון, אלא בהבטחה גדולה. הטלטקסט מנצל חלק מפס השידור - שאינו משמש לצורך הצגת התמונה על המסך - להעברת מידע. המידע מפוענח על ידי מכשיר טלוויזיה התומך בכך, והופך אותו לדף טקסטואלי. הטלטקסט תוכנן כך שיספק בעיקר מידע חדשותי וגישה למדריכים שונים (טלפון, סרטים וכדומה) בצורה נוחה ומיידית. הרעיון נשמע הגיוני והמימוש הטכני פשוט לתפעול ומשום כך ספקי תוכן רבים, כמו גם יצרני הטלוויזיות, נרתמו לתמוך בו. רבים אינם מקדישים לכך תשומת לב, אך כיום יש בעולם מאות ערוצי טלטקסט המספקים מידע עדכני בשלל נושאים. הטכנולוגיה עובדת והתוכן קיים, אלא שהצרכנים לא התלהבו ממנה והיא לא שינתה באופן מהותי את הרגלי הצפייה.

בשנות ה-90 המוקדמות השתנה הכיוון מהעשרת הצפייה במידע ליצירת חוויה חדשה על ידי העברת משחקי מחשב לטלוויזיה. ההצלחה של קונסולת האטארי בשנות ה-80 וההתפתחות המהירה של משחקי מחשב, הביאו רבים להאמין כי העתיד של הטלוויזיה הוא הפיכתה לכלי משחק.

הרעיון היה לחבר את הטלוויזיה למחשב מרכזי שעליו רצים משחקים סטנדרטיים, ולשדר בכבלים את התמונה מהמחשב לטלוויזיה שבבית המנוי. את הערוץ החוזר, קרי זה השולט במשחק, בנו לתוך מערכת השליטה הרגילה של הממיר, כך שהצרכן אמור היה לקבל בזול מגוון רחב של משחקים, מבלי שיצטרך לקנות קונסולה ייעודית. למרות שהרעיון נשמע מבטיח ולמרות שהוא לווה בשיטת שיווק מעניינת - התקנת שרת המשחקים בבתי דירות ועידוד של "טורנירים" מרובי משתתפים - השיטה לא הפכה לפופולרית. הצרכנים המשיכו לקנות קונסולת משחקים ייעודית או לשחק מול המחשב.

רעיונות אחרים בתחום המשחקים האינטראקטיוויים דווקא זכו להצלחה רבה יותר. המשחק "הוגו", בו מתקשרים ילדים לאולפן ושולטים בדמות מחשב המשודרת בטלוויזיה באמצעות לחצני הטלפון, אמנם לא עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, אבל זכה לפופולריות עצומה באירופה (וגם בישראל). הפוטנציאל של משחקים, כמו גם של שירותי מידע קיים, היה גבוה מאוד. היישום ככל הנראה לא היה אטראקטיווי מספיק.

ויהי אינטרנט

הפופולריות הגואה של רשת האינטרנט בחמש השנים האחרונות והעובדה כי בחלק מהארצות המתקדמות (ארה"ב ומדינות סקנדינוויה) שיעור החדירה של המדיום מגיע כבר ליותר מ-50%, הביאה לחיבור מתבקש בין אמצעי הבידור עם הקהל הגדול ביותר לאמצעי הבידור עם הקהל שגדל בקצב המהיר ביותר. "טלוויזיה אינטראקטיווית" הפך, על כן, למונח המתייחס בעיקר למיזוג המתבקש בין אינטרנט לטלוויזיה.

הרבה מאוד שחקנים מסתובבים סביב שוק הטלוויזיה האינטראקטיווית שאמור להמריא בשנים הקרובות. חברות כדוגמת OpenTV ,Liberate ,NDS ו-AOL מציעות כל אחת גרסה משלה לחזון המיזוג בין האינטרנט לטלוויזיה וכולן משווקות באופן מוגבל מערכות בסגנון זה ברחבי העולם.

אבל בכל הנוגע לטכנולוגיות ומוצרי מחשוב חדשים דבר אחד ברור - אסור להתעלם ממיקרוסופט . כשברדמונד מסמנים תחום עסקי כיעד לעתיד, כדאי להשקיע מעט זמן בניסיון לפענח אילו שירותים ואיזו חוויית משתמש הם מתכננים. מה שקרה בעבר עם מערכות הפעלה (דיגיטל ואפל), תוכנות משרדיות (קורל ולוטוס), כלי פיתוח (בורלנד) ותוכנות אינטרנט (נטסקייפ) עשוי לקרות גם כאן. במיקרוסופט סימנו את תחום הטלוויזיה האינטראקטיווית כתחום מבטיח, וחברת התוכנה הגדולה בעולם משקיעה בו משאבים לא מבוטלים. לא מן הנמנע לכן שהטלוויזיה האינטראקטיווית ממטבחה של מיקרוסופט היא זו שתגיע בסופו של דבר לסלון הממוצע. וגם אם הפעם לא תצלח דרכה של מיקרוסופט המערכות שלה מהוות דוגמה טובה לארכיטקטורה הבסיסית של שירות טלוויזיה אינטראקטיווית.

לפי מיקרוסופט, הטלוויזה האינטראקטיווית היא סביבת מחשב המבוססת על אותן הטכנולוגיות המשמשות כיום לצורך גישה לרשת האינטרנט אך בגרסא "רזה". המאמץ השיווקי של מיקרוסופט מבוסס על פתרון כולל: הן לממיר המותקן בבית הלקוח והן לשרתים המותקנים אצל ספק השירות. הממיר אותו מציעה החברה מבוסס על מערכת ההפעלה Windows CE, אותה מערכת הפעלה "רזה" שגרסתה האחרונה נוחלת בשנה האחרונה הצלחה כמנוע שבתוך ה-PC Pocket, התשובה של מיקרוסופט למכשירי הפאלם. במערכת זו משולבת (שוב) גרסא "רזה" של תוכנת השיטוט אינטרנט אקספלורר, כך שהממיר מוכן מראש הן לטיפול בתוכן המגיע מרשת האינטרנט והן לטיפול בשידורי טלוויזיה סטנדרטיים. המתחרות מציעות מערכות הפעלה אלטרנטיוויות ובכללן גרסאות "רזות" של לינוקס ותוכנות שיטוט אלטרנטיוויות ופשוטות ובכללן גרסה של חברת Spy Glass המבוססת על תוכנת השיטוט המקורית שקדמה לנטסקייפ - מוזאיק.

לספק השירות מציעה מיקרוסופט שתי טכנולוגיות שפותחו בחברות סטארט-אפ, אותן רכשה בשנים האחרונות ושהיו לכאורה אמורות להתחרות זו בזו. הטכנולוגיה הוותיקה מבין השתיים היא זו שפיתחה חברת WebTV ושמיקרוסופט משווקת כיום בארה"ב הן כשירות העונה לשם זהה והן כפלטפורמת תוכנה העונה לשם Microsoft TV Server. מדובר בשרת הדומה מאוד בתכונותיו לשרתי Web רגילים אך הוא מותאם להעביר את התוכן שלו בצורה ש