"שר האוצר סילבן שלום, שביקר באחרונה בארצות הברית, לא הותיר רושם טוב על המשקיעים", אומר דניאל טננאוזר, האנליסט של גולדמן סאקס המתמחה בשווקים המתעוררים, ונחשב למומחה של בית ההשקעות לענייני ישראל. "קהילת המשקיעים מצפה לשמוע משר אוצר חדש על תוכניתו להקטין את התקציב, ואולם שלום דיבר על הצורך להגדיל את ההוצאות לביטחון בעקבות האינתיפאדה. כשהמשקיעים שמעו זאת הם נבהלו.
"התחושה בקרב אנשי כלכלה ומשקיעים היא שמדינת ישראל פועלת כנדרש. יש יעד גירעון, יש חוק להפחתת גירעון ובדרך כלל עומדים בו. אבל אז בא שר האוצר של ישראל ומדבר על מדיניות מרחיבה. אמנם הוא אמר כי התוספת לביטחון תבוא ממשרדים אחרים, אך הוא נמנע מפירוט. הניסיון מלמד כי דיבורים מעורפלים על קיצוצים לא מתממשים".
יותר משבוע לאחר מכן פירסם טננאוזר דו"ח על מצבה של ישראל, שבו התייחס לדברי שלום, והביע דאגה מכך שגידול בהוצאות הביטחון יביא לפגיעה פיסקלית. שינוי סדרי העדיפויות, כתב, עלול לפגוע בהשקעות בתשתית ובתמריצים להכשרת כוח אדם. שינוי בסדרי העדיפויות יפגע בצמיחה לטווח ארוך כתוצאה מהאפקט שיהיה לה על כושר הייצור. בנוסף, לירידה הגלובלית בדרישה לשירותים ומוצרי היי-טק ישראליים תהיה השפעה משמעותית על ההכנסה ממסים. לפיכך, דווקא בימים אלה עדיף לרסן את ההוצאה, אמר.
טננאוזר מעריך כי יעד הגירעון של הממשלה, שהיה 1.75% מהתל"ג, יחרוג ב-0.25%-0.50%, ובסך הכל יעמוד על 2.0%-2.25% מהתל"ג. לדבריו, אם הקיצוצים המובטחים בתקציב לא יתבצעו, צפויה חריגה של 1.0%-1.5% לרמה של 2.75%-3.25% מהתל"ג. שינויים אלה, כתב, לא יתקבלו בחיוב על ידי משקיעים.
טננאוזר אומר בראיון עימו כי יום לאחר שפירסם את הדו"ח התפרסמו בישראל ידיעות על כך שהממשלה מתכוונת לקצץ 5-4 מיליארד שקל מתקציבה, כדי לממן את תקציב הביטחון. בסופו של דבר התברר כי המספרים קטנים יותר. "בכל מקרה, אם שר האוצר היה מוסר בניו יורק נתונים מלאים, הדו"ח שכתבתי היה מתון יותר. אני חושב שלשר האוצר היתה בעיה כשבא לניו יורק, משום שתוכנית הקיצוצים לא היתה מוכנה. אני הייתי מציע לו להשהות את הביקור, משום שאין דבר גרוע יותר מלהציג למשקיעים תמונה חלקית. כך קרה שאת המסר השלילי על ההרחבה התקציבית מסר שלום בחו"ל, ואת מסר על הקיצוצים מסר דווקא בישראל. אם היה עושה ההפך התמונה המתקבלת היתה טובה יותר".
בתחילת השנה הוריד טננאוזר את ההמלצה שלו לגבי השוק הישראלי מ"קנה" ל"החזק", עקב תוצאות הבחירות בישראל. כמו כן הוא העריך בהסתברות של 70% כי תוקם ממשלת אחדות, וציין כי במקרה כזה מסגרת התקציב לא תיפרץ באופן משמעותי. ממשלת ימין צרה, העריך, עלולה להביא לפריצת התקציב לצורכי צבא, התנחלויות וכן להעברות כספים בהיקפים מוגזמים למפלגות הדתיות.
"אני וגם המשקיעים הבינלאומיים לא מתרגשים כל כך מהתמונות שרואים בסי.אן.אן לגבי המתרחש במזרח התיכון. מה שמפריע לנו זה כיצד האירועים ישפיעו על התקציב. בגישה החיובית שלי כלפי ישראל אני יוצא מתוך הנחה שראש הממשלה יפעל בצורה הגיונית ודמוקרטית. ההחלטה על שיגור מטוסי אף-16 נראית לי חפוזה ולא דמוקרטית, משום שהיא התקבלה רק על ידי שרון עצמו. אם המדיניות הזו של שרון תימשך הוא יביא לפגיעה בדרך שבה העולם הפיננסי רואה את ישראל.
"מיד לאחר מה אירועי סוף השבוע האחרון, למשל, הוציאה סוכנות הדירוג הלונדונית פיץ (המדרגת את ישראל ברמת דירוג A-) תחזית שלילית. פירוש הדבר שבשלב מאוחר יותר הם יורידו את הדירוג של ישראל. הסעיף הראשון שציינו בתחזית שלהם הוא המצב הביטחוני. צריך להבין כי לשימוש באף-16 יש משמעות כלכלית".
ולמרות הפסימיות בישראל לגבי המצב הכלכלי, טננאוזר שומר על אופטימיות. "הישראלים לא מבינים כי הם יושבים על מכרה זהב. מה שקורה בישראל בתחום ההיי-טק אינו מקביל לשום דבר שקורה באף מדינה בקטגוריית השווקים המתעוררים. אפשר להשוות את מה שקורה בישראל רק למה שקורה בארצות הברית. אם הישראלים יידעו לשמור על ההיי-טק אצלם, נכון למדינה עתיד כלכלי גדול".
טננאוזר (33) נולד בברזיל. הוא עלה לישראל בגיל 16 והתגורר ברעננה. הוא שירת בנח"ל, למד כלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן עשה תואר שני בכלכלה והצטרף לסגל האוניברסיטה במסגרת המחלקה ליחסים בינלאומיים. הוא עבד במחלקה הכלכלית של בנק הפועלים תחת פתחיה בר שביט, ולמד בלונדון בסקול אוף אקונומי. בהמשך עבד בבנק איטלקי גדול ומשם עבר לגולדמן סאקס בניו יורק.
זה שלוש שנים משמש טננאוזר אנליסט בתחום אג"חים ומטבעות של שווקים מתעוררים, ונושא בתואר "סגן נשיא". טננאוזר מוכר היטב בישראל. הוא מגיע לביקורים בישראל 4-3 פעמים בשנה, ונפגש עם אנשי האוצר ובנק ישראל. מבחינת גולדמן סאקס הוא הכלכלן המתמחה בישראל והאחראי על תחזיות צמיחה, אינפלציה, גירעון וכדומה.
בשנים האחרונות הנפיקה ממשלת ישראל אג"חים בשוק החופשי בארצות הברית, אירופה ואסיה. לדברי אנשי האוצר, המדובר בצעדי גישוש שנועדו לסייע בקביעת בנצ'מרק (שער הבסיס), לקראת הנפקות עתידיות. ההנפקות בוצעו בימים בהם ישראל לא היתה זקוקה לכסף ושידרה אופטימיות לגבי תהליך השלום. מאז האינתיפאדה החליט משרד האוצר לא לבצע הנפקות נוספות. החשש העיקרי הוא שהאינתיפאדה תעלה את התשואה על האיגרות הישראליות.
טננאוזר אומר כי על ישראל להמשיך ולהנפיק אג"חים בעולם. "עד כה בוצעו הנפקות קטנות יחסית. האיגרות הישראליות כמעט שאינן סחירות, כך שהבנצ'מרק שנוצר לא בהכרח אמיתי. גם התשואה שהממשלה משלמת גבוהה יחסית, משום שאין שוק של איגרות ישראליות. כדי שהאיגרת תהיה סחירה צריך לבצע מסה קריטית של הנפקות. אני מדבר על הנפקה בסדר גודל של בין חצי מיליארד למיליארד דולר. אם ישראל תתחיל להנפיק בשיעורים גדולים יהיה באפשרותה להמשיך ולגייס כסף בדרך זו, כפי שעושה כל מדינה נורמלית, וכך גם חברות ישראליות יוכלו להנפיק איגרות חוב ביתר קלות.
"אמנם המצב הפוליטי אינו טוב, אך אם בודקים מה קרה
"סילבן שלום לא הותיר רושם טוב"
הארץ
27.5.2001 / 11:04