כללי התנהגות חדשים לאנליסטים בוול סטריט לפיתרון ניגוד אינטרסים

ניו יורק טיימס

ב-11 בספטמבר 2000 פירסם ריצ'רד חוארס, אנליסט מסחר מקוון בכיר, רשימה של תשע מניות המייצגות, להערכתו, את ההשקעה הכדאית ביותר לשנה הבאה. אחת מהמניות שעליהן המליץ היתה ספקית שירותי הטלפוניה באינטרנט iBasis. שתי ההנפקות הראשונות של שתי החברה לציבור נוהלו בידי בנק ההשקעות רוברטסון סטיבנס שבו עבד חוארס. מניות iBasis, שנסחרו במועד שבו המליץ עליהן ב-21 דולר, נגעו בשיא של 49.31 דולר שלושה חודשים קודם לכן.

"אנחנו מאמינים כי הירידות בשווקים יצרו נקודת כניסה נוחה לשוק בשביל משקיעים, במיוחד בכל הקשור להשקעה בחברות שיחלשו בעתיד על השווקים שלהן", כתב חוארס בהמלצת הקנייה ל-iBasis. בתוך חודש איבדו מניות החברה כ-50% מערכן. ב-27 בנובמבר, כשמניות החברה נסחרו ב-5.25 דולרים, הודיע חוארס לרשויות על מכירת 4,005 מניות iBasis, שאותן קיבל כמשקיע בחברה עוד כשהיתה פרטית.

עם זאת, חוארס לא שינה את עמדתו הפומבית לגבי החברה גם כשמכר את המניות שהיו ברשותו יחד עם שני בכירים אחרים ברוברטסון סטיבנס. בסקירה שפירסם שבוע לאחר שמכר את המניות הוא חזר על המלצת הקנייה. משקיעים שהאמינו לו ספגו מכה קשה, שכן כיום נסחרות מניות iBasis בכ-3.70 דולרים.

באחרונה בוחנות הרשויות את הקשר בין אנליסטים המפרסמים המלצות נרגשות למניות, לבין העובדה שבכך הם ממלאים תפקיד חשוב בפעילותה האחרת של החברה שבה הם מועסקים - חיזור אחר חברות המבקשות להנפיק מניות לציבור. ניגוד עניינים נוסף הוא ההחזקות שיש לאנליסטים במניות של חברות שעליהן הם ממליצים לציבור.

חוארס עזב את רוברטסון סטיבנס בסוף אפריל. ניסיונות לראיין אותו עלו בתוהו, אך החברה טענה כי פעילותו לא חרגה ממדיניותה. הוא לא היה היחיד שמכר מניות אף שהמשיך להמליץ לציבור לקנותן. בכמה הנפקות ראשונות לציבור שנערכו באחרונה, פירסמו אנליסטים סקירות נלהבות של החברות שהונפקו בידי בנק ההשקעות שבו הם עובדים, אף שכמה בכירים בבנקים מכרו החזקות פרטיות בחברות אלה. בהחלט ייתכן כי הסקירות הנלהבות איפשרו לאותם בנקאים למכור החזקות במחירים גבוהים במיוחד. עם בנקים אלה

נמנים קרדי סוויס פירסט בוסטון, רוברטסון סטיבנס, תומאס וויזל פרטנרס ומריל לינץ. חששות בדבר ניגוד עניינים בוול סטריט נובעים מהבהלה להנפקות ראשונות לציבור של חברות טכנולוגיה צעירות שפשטה בשוק המניות ב-1999 ו-2000. בחודשים החולפים מנהלות הרשויות חקירות נגד כמה בנקים להשקעות, בהם ליהמן ברדרס וקרדי סוויס פירסט בוסטון, בעניין הקצאת מניות ללקוחות מועדפים.

בנוסף, נבחנת עתה מידת ההשפעה של סקירות אנליסטים על מניות של חברות חסרות ניסיון. בשיא הבהלה להנפקות ראשונות לציבור נהפכו כמה אנליסטים לכוכבים. היה בכוחם להזניק מחירי מניות באמצעות סקירות חיוביות, הופעות בתוכניות טלוויזיה או ראיונות בעיתונים. הבנקים להשקעות שבהם עבדו שימשו חתמים בהנפקות משניות של החברות המהוללות.

היו"ר בפועל של רשות ניירות הערך בארה"ב (SEC), לורה אונגר, הזהירה בהרצאה שנשאה באחרונה כי יש צורך לפתור את ניגוד העניינים הכרוך בהנפקת חברות לציבור ובפרסום המלצות קנייה לאותן מניות. וול סטריט הפנימה את המסר. כעת עובדת התאחדות תעשיית ניירות הערך (SIA) על כללי התנהגות חדשים לאנליסטים.

בנוסף, חבר הקונגרס ריצ'רד בייקר, רפובליקאי מלואיזיאנה ויו"ר תת הוועדה של בית הנבחרים לשוקי הון, מתכוון לערוך ביוני דיונים על ניגוד עניינים בוול סטריט. בראיון שהתקיים בשבוע שעבר אמר בייקר כי חוקי ניירות הערך, שנכתבו ב-1933 ו-1334, לא הותאמו להתפתחויות בשווקים הפיננסיים בארה"ב. "לכל המשקיעים מגיע מידע מלא", אמר בייקר. "במיוחד אמורים הדברים במידע על אנליסטים הממליצים לציבור לרכוש מניה מסוימת - האם גם הם קונים, או שמא הם מוכרים?"

בשל השינויים בחבילות השכר וההטבות של אנליסטים בוול סטריט, החזקות בחברות נעשו הרבה יותר נפוצות בשנים האחרונות. רוב בנקי ההשקעות בוול סטריט, בהם מריל לינץ, מורגן סטנלי, סלומון סמית בארני וקרדי סוויס פירסט בוסטון, מאפשרים לאנליסטים להחזיק מניות בחברות שהם מסקרים. רובם מחייבים אנליסטים המעוניינים למכור מניות בחברות אלה לעשות זאת רק לאחר שהפחיתו את ההמלצה לגבי החברה.

המבקרים טוענים כי לא רק שההחזקות בחברה מסוימת עשויות להשפיע על גישת האנליסט לחברה, אלא שרבים רוכשים מניות בעת ההנפקה הראשונה לציבור, ואף לפני כן, ובכך מקדימים משקיעים פרטיים שאינם מסוגלים לקנות במחירים אלה. מנגד נטען כי לאנליסטים המחזיקים מניות בחברות שאותן הם מסקרים יש תמריץ לבדוק לעומק את פעילותן של החברות האלה, ולכן לא כדאי למנוע מהם ליישם באופן פרטי את המלצותיהם לציבור.

במרבית המקרים יכולים עובדים בחברות ברוקרג' שאינם מעורבים במחקר לסחור במניות כרצונם, כל עוד הם מבקשים את אישור החברה. משקיעים פרטיים מתקשים לזהות מכירת מניות של עובדים בחברות אלה מאחר שהם מזוהים כבעלי מניות, ולא כבעלי עניין - הגדרה המחייבת להודיע לרשויות על מכירה.

דוגמה לכך היא מניותיה של ריוורדיפ גרופ (Group Riverdeep), יצרנית תוכנות לילדים שמושבה באירלנד. החברה הונפקה לציבור במארס 2000 באמצעות החתם קרדי סוויס פירסט בוסטון. בנובמבר 2000 המליצה אנליסטית בחברה, ג'ניפר הייוורד, על מניות החברה שנסחרו אז בניו יורק ב-23 דולר. בדצמבר ובפברואר היא פירסמה עוד שתי סקירות חיוביות על החברה. מבין 60 בעלי המניות שקנו מניות בהנפקה והתחילו למכור אותן מאז נובמבר, 12 היו בכירים או בכירים לשעבר בקרדי סוויס. בין המוכרים היו ארבעה בכירים שמכרו מניות ב-7 במארס, אז נסחרו מניות ריוורדיפ ב-27.25 דולר. מאז ירדו מניות החברה ל-26.5 דולר. עם זאת הייוורד עדיין ממליצה למשקיעים לקנות מניות בחברה.