הון הסיכון מפליג לאירופה

מאת סוזן קפנר

לונדון. כשצ'רלס מורהד, יזם בריטי, ניסה לגייס כסף לחברה הראשונה שלו לפיתוח תוכנה, ב-1996, כשהיה בן 20, הוא לא הצליח לשכנע אף חברת השקעות הון סיכון גדולה מעמק הסיליקון להקשיב לו. התגובות היו דומות: "מדוע להשקיע באירופה כשכל כך הרבה הזדמנויות קורצות לנו כאן בחצר הבית, בעמק הסיליקון", היתה התשובה השגורה בפי רבים, כשביקש מורהד לגייס 430 אלף דולר עבור חברתו, אורכסטרים (Orchestream).

כעת, מעריך מורהד, שהספיק מאז להנפיק את החברה לציבור ולהקים שתיים אחרות, הוא לא היה נתקל בתשובות כאלה. כעת פזורים בחצרות של חברות ההון סיכון האמריקאיות שלדים של חברות דוט.קום, ורבות מהחברות מחפשות הזדמנויות השקעה בחו"ל. אירופה מצטיירת כשוק לא מפותח שלא נהנה מהבהלה לאינטרנט, אך גם לא נפגע אנושות מהתפוצצות הבועה.

"אירופה מזכירה לי את עמק הסיליקון בתחילת שנות ה-80", אומר ג'ון פישר, מנכ"ל, דרייפר פישר ג'ורבטסון, שעבר בפברואר מרדווד סיטי, קליפורניה, ללונדון כדי לפתוח משרד אירופי. "ההזדמנויות באירופה מבטיחות יותר מבארה"ב".

אך בה בעת, המשוכות גבוהות יותר, אומרים אנליסטים ומנהלים באירופה, ואמריקאים המגיעים לאירופה מתוך תקווה לשחזר את תקופת הרווחים השמנים של תחילת שנות ה-90, לבטח יתאכזבו. לדבריה, השקעות הון סיכון הן פעילות המושתתת על מערכות יחסים אישיות ואינסטינקטים מחודדים, אך אמריקאים שעוברים ללונדון, פאריס או פרנקפורט, מתקשים לפתח את שניהם.

"משקיעי הון סיכון אמריקאים רבים המגיעים לאירופה יתאכזבו מאוד", אומר ג'ס רייס, סגן נשיא ונצ'ר אקונומיקס, חברה בת של קבוצת המחקר תומסון פייננשל. "יש הזדמנויות, אך יש גם עלויות רבות. רק בגלל שאירופה היא שוק פחות בוגר מארה"ב, זה לא אומר שהזהב מתגלגל ברחובות".

דגלס בראון, מנכ"ל אדוונט אינטרנשיונל, למד את הלקח הזה לפני שש שנים, כשאדוונט, שמושבה בבוסטון, היתה אחת מחברות הון הסיכון האמריקאיות הראשונות שפתחה משרד בלונדון.

בתחילה ניסתה אדוונט למחזר אסטרטגיה שהניבה במשך שנים מחצית מרעיונות ההשקעות של החברה - שיחות יזומות עם חברות טכנולוגיה מתקדמות, אמר בראון. במהרה, גילתה אדוונט כי מנהלים אירופים נרתעים מלחלוק רעיונות עם זרים, ולכן עלות האסטרטגיה הזו היתה הרבה יותר גבוהה והיא הניבה הרבה פחות רעיונות.

לא רק אמריקאים מספרים על חוויות כאלה. סטן בולנד, מייסד חברת עיצוב השבבים הבריטית Element 14, היה מתוסכל מהנטייה האירופית לסגירות. "כשאנחנו מדברים עם חברה אמריקאית על טכנולוגיה חדשה, הם אומרים לנו מה הם באמת חושבים", הוא אומר.

"לא כך באירופה. כשאנחנו מדברים עם חברות טלפוניה סלולריות גדולות, אנחנו לא מקבלים מהם שום תובנות. הם רושמים לעצמם ראשי פרקים, אבל הם מסרבים לפתח שיחה". למרות החוויות האלה, כמה חברות אמריקאיות פונות לאירופה, בין השאר, בשל הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות סלולריות חדשניות, אוסף עשיר של יזמים כמו מורהד וליברליזציה בכללים שהגבילו בעבר את השקעות הון הסיכון ביבשת.

בהשוואה לארה"ב, השקעות הון הסיכון באירופה זעומות. כ-22 מיליארד דולר הוקצו למימון חברות סטארט-אפ באירופה, לעומת 92.3 מיליארד דולר בארה"ב, לפי נתונים של ונצ'ר אקונומיקס. ולמרות שהשוק בארה"ב יותר בוגר, הוא עדיין צומח בקצב יותר מהיר. מאז 1998, גדלו השקעות הון הסיכון בארה"ב ביותר מ-200%, לעומת כ-100% באירופה.

בשנה החולפת, פתחו בנצ'מרק פקיטל ואקסל פרטנרס משרדים בלונדון, והצטרפו בכך לאטלס ונצ'ר וטקסס פסיפיק גרופ, חברת השקעות ממונפות, המגייסת כעת כספים לקרנות שיתמחו בחברות סטארט-אפ אירופיות בלבד.

"כולם בעמק הסיליקון, הפכו עשירים ועצלים מדי", אומר ג'ורג' קולהו, שעזב את מנלו פארק, קליפורניה, לפני שנה, כדי להקים את המשרד בלונדון של בנצ'מרק. קולהו ועמיתיו היו מודעים לפעילות של חברות טכנולוגיה מתקדמת בריטיות כמו בוקהם ובולטימור.

"השאלה ששאלנו את עצמנו", אומר קולהו, "היא היכן מוצאים עוד כאלה?" חרף ההפסדים מהשקעות בחברות אינטרנט ואחרות, מעריכה ונצ'ר אקונומיקס, כי לחברות הון סיכון יש כ-35 מיליארד דולר להשקעות, פי שלושה מלחברות הון סיכון אירופיות. במחצית הראשונה של 2001, ירדו השקעות הון הסיכון בארה"ב ובאירופה במחצית, אך יש כמה סימנים שהמשקיעים אירופיים מצליחים יותר ממשקיעים אמריקאים.

ברבעון הרביעי של 2000, לדוגמה, התשואה על השקעות הון סיכון בארה"ב היתה שלילית בפעם הראשונה מאז 1998. הירידה באירופה היתה ככל הנראה פחות חמורה, מעריך רייס מוונצ'ר אקונומיקס. נתונים רשמיים יפורסמו ביוני.

"בקהילת הון הסיכון באירופה לא צפויה טלטלה כמו זו שאנחנו רואים כעת בארה"ב, אומר רייס. "השוק האירופי לא התנפח כל כך, ולכן גם לא תהיה התפוצצות עזה". יתר על כן, שוקי המניות באירופה יותר ידידותיים להנפקות מאשר אלה בארה"ב, כך שלחברות הון סיכון פתוחה דרך חשובה למימוש ההשקעות שלהן.

ברבעון הראשון של 2001, הונפקו לציבור 39 חברות באירופה, והן גייסו 8.9 מיליארד דולר, לפי חברת המחקר ההולנדית טורנדו אינסיידר, העוקבת אחרי חברות הון סיכון באירופה. אמנם בתקופה המקבילה ב-2000, הונפקו 146 חברות, אך בארה"ב נערכו 18 הנפקות ראשונות לציבור (IPO). הן גייסו 8.2 מיליארד דולר.

באפריל לבדו הונפקו לציבור שמונה חנויות טכנולוגיה בבורסות אירופה, ומניותיהן עלו ב-44% בחודש הראשון למסחר. בארה"ב, לעומת זאת, לא נערכו כלל הנפקות טכנולוגיה באותו חודש, לפי נתונים של טורנדו אינסיידר.