יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים, סבור שלמרות המשבר בתעשיית ההיי-טק, הרי שמבחינה טכנולוגית לא קרה שום משבר: "זה לא שהטכנולוגיה לא הצליחה וזה לא שלא יהיה פס רחב ואינטרנט מהיר, זה פשוט יקח עוד 10-15 שנה". זה הכל. הבעיה, לדבריו, נובעת בין היתר מכך "שידעו לפתח קישורית לקישורית ולעוד לקישורית ולעוד אחת, עד שקיבלת 'אמפטי' כי תוכן לא היה".
"אנחנו לא באמת במשבר", אמר שיינין בכנס שערכה אתמול הבורסה לני"ע בתל אביב, "עשינו קופה בשנת 2000 בוול סטריט והלכנו הביתה. היינו במקום הנכון בזמן הנכון. בשנת 2001 כבר אי אפשר לגייס כסף ויכול להיות שזה יקח עוד שנה או שנתיים". לדבריו, ישנם אף יתרונות למצב, כי אם היה ממשיך ה"בום" הגדול, הרי ש"חלק גדול מהסטארט-אפיסטים היו עוברים לארה"ב בגלל חוקי מיסוי ההון".
"זו השנה החמישית ברציפות שאנו נמצאים במיתון", הוא אומר, "ואנו הולכים במסלול של יפן בגלל העדר מדיניות כלכלית להאצת הצמיחה ובגלל שהמגזר העסקי מתרגל לעבוד ברמת פעילות נמוכה. בארה"ב, מיתון קצר נמשך ששה חודשים, ומיתון ארוך 18 חודשים. הנזק הכלכלי הנגרם מהבעיה המדינית מגיע בסך הכל לאחוז עד שני אחוז. גם במצב המדיני היום, ניתן להגיע לחמישה אחוזי צמיחה, ובמסלול של שלום אף לשבעה אחוז. אי אפשר להגיד שבגלל המצב הבטחוני אין צמיחה".
ממשיכים לבלבל את המח על המקומות הקדושים
הפגיעה העיקרית של האינתפאדה, לדברי שיינין, היא בתיירות, וזה לא האסון של מדינת ישראל: "בכל מקרה ישראל אינה מדינת תיירות, היא לא היתה ולעולם לא תהיה. חבל על הזמן, אין לה מה להציע לתיירים. בשנת 2000, על סף חתימה על הסכם שלום ובעת ביקור האפיפיור בארץ, דברו על חמישה מיליון תיירים שיגיעו לישראל. הגיעו מספר צליינים שישנו מחוץ לכפר נחום קתולים עניים וצעירים. הפרוטסטנטים העשירים מעדיפים לצפות בתמונות. ובכל שנה ממשיכים לבלבל את המח על המקומות הקדושים".
לסיכום, אמר שיינין: "אני אופטימי. אנחנו משק קטן והמצב ניתן לשינוי בתוך זמן קצר יחסית, אם נמצא דרכים להגדלת ההשקעה בתשתיות. יש מקום להרחיב את היקף ההשקעה בתשתיות כדי לסגור את הפער מול המדינות המפותחות. בשביל לא להגדיל את הגרעון צריך להעביר את נטל ההשקעה והתפעול למגזר העסקי. אין פה שום דבר רציני המשק הישראלי הוא לא משק דפוק".