לאחר קשיים, שרלוטס ווב ממגדל העמק יוצאת לדרך

מאת הדר חורש

האם שוב מסתער דוד על גוליית? האם יתברר בקרוב שקומץ מהנדסים ממגדל העמק מכה את ענקי עמק הסיליקון מקליפורניה?

כך נראה הסיפור של חברת שרלוטס ווב (Charlotte's Web) ממגדל העמק, שהחליטה לקרוא תיגר על חברת סיסקו האמריקאית ועל המתחרה העיקשת שלה חברת ג'וניפר. לקראת תערוכת התקשורת החשובה סופרקום שנפתחה השבוע באטלנטה, הציגה החברה גרסה מסחרית ראשונה של הנתב המהיר שפיתחה - ארנאה-1. למרות כישלונו של הנתב במבחנים אוביקטיוויים שנערכו עם ניסיון השיווק הראשון שלו במארס האחרון, טוענת שרלוטס ווב כי הנתב שלה שופר וכעת ביצועיו טובים מאלה של הנתבים המתחרים.

לפני שלוש שנים סיפר מנכ"ל החברה ומייסדה, אייל דגן, כיצד החליטה חבורת מהנדסים ויזמים מישראל לפתח את הנתב המהיר והגדול ביותר של רשת התקשורת העתידית. עם חבורת המייסדים של החברה נמנו אילן שמעוני, לשעבר בכיר ב-com3 ישראל, ואלי שטיין. הגב הפיננסי ניתן על ידי חברת ההשקעות האמריקאית MRV שמרכזה בקליפורניה, העוסקת בהשקעות בחברות היי-טק, בעיקר בתחום התקשורת. נועם לוטן הוא המנהל של MRV ופעילות הסטארט-אפ שלה בישראל צמחה מרכישת חברת ההיי-טק פיברוניקס מאלביט לפני חמש שנים.

אלה היו ימי הגאות בתעשיית ההיי-טק. אנשי MRV ציידו את דגן וחבריו בחשבון בנק גדול, ושלחו אותו לגייס מהנדסים מצטיינים שיפתחו את נתב-העל. דגן לא חיפש מהנדסים שאינם נכללים ברשימת מצטייני הטכניון או עילית יחידות הטכנולוגיה הצבאית. המוצר שהם היו אמורים לפתח היה נתב-על המסוגל לטפל בכמויות תקשורת בהיקף של מיליוני ביטים בשנייה. נתב כזה נועד להחליף את מרכזות הענק שבלב רשתות התקשורת העתידיות.

נתב הוא קופסה שמקבלת תקשורת נתונים היוצאת ממחשב ומנתבת אותה לכתובת אליה מיועדת התקשורת להגיע. הנתבים הראשונים נועדו בעיקר לרשת האינטרנט ורשתות נתונים גדולות. בתקשורת טלפונית רגילה נוצר קו ישיר בין שני האנשים שבקצות הקו, ולמשך השיחה עומד קו הטלפון לשימושם הבלעדי.

תקשורת האינטרנט (IP) אינה משתמשת בקווים. כאשר משתמש אינטרנט שולח למשתמש אחר דואר אלקטרוני, מתרגם המחשב של השולח את הדואר לחבילות מידע קטנות הנקראות "מנות", כותב על כל חבילה את הכתובת אליה מיועד הדואר האלקטרוני להגיע ומשגר את החבילות לשייט על קווי הטלפון. בצומת הרשת מוצב נתב, שתפקידו לקבל את החבילות המגיעות מהמשתמשים השונים, לקרוא את הכתובת שעליהן ולשגר אותן הלאה ליעד המבוקש.

חשיבותו של הנתב עלתה כשהחלו המאמצים להשתמש ברשת האינטרנט גם להעברת קול. רשתות IP המשמשות גם להעברת קול צריכות להיות מהירות ומשוכללות בהרבה מהרשתות המשמשות להעברת נתונים. כדי להתחרות באיכות הכמעט מושלמת של רשתות הטלפון המסורתיות, על הנתבים למיין את המנות העוברות דרכם במהירות עצומה וללא שגיאות. במשך כמה שנים סובלות רשתות אלה מליקויים שונים, כגון השהיה בהעברת קול ושיבושי שמע, בעיקר בשעות בהן הרשת עמוסה. לכן, נתבים מהירים הבנויים להעברה נקייה של קול במקביל להעברת תקשורת נתונים שנפחיה גדלים בהתאמה, נהפכו לצורך חיוני.

ב-98' החליטה חברת ההשקעות MRV לפתח נתב מהיר המסוגל לטפל בתעבורה של מאות ג'יגהביט לשנייה. ואולם, נתבים כאלה הם לחם חוקה של חברת הענק סיסקו העוסקת בבנייתם כבר 15 שנים והיקף עסקיה כ-20 מיליארד דולר לשנה. סיסקו היא כיום הרבה יותר מחברת נתבים, אך זהו תחום המומחיות הבולט שלה. שוק נתבי הרשת נשלט על ידי סיסקו, ג'וניפר וחברה חדשה יחסית אוויצ'י (AVICI) - שלושתן חברות אמריקאיות.

מפתחי הנתב של שרלוטס ווב מכנים אותו ארנאה. הוא מסוגל לטפל בתקשורת בקצבים של 160 ג'יגהביט (160 מיליארד בייטים) בשנייה - כמות תקשורת המקבילה לזו שתיווצר אם כל תושבי ישראל ישוחחו בטלפון בו בזמן. אגב, שמה של שרלוטס ווב נגזר מאגדת ילדים אמריקאית על עכבישה בשם שרלוט. ארנאה הוא סוג של עכביש והקשר בין נתבים לעכבישים הוא כנראה במלה web שפירושה קור עכביש ומשמשת גם ככינוי לרשת האינטרנט.

בקיץ שעבר נראה היה ששרלוטס ווב עומדת על סף השלמת פיתוח הנתב הראשון שלה, ארנאה-1. על פי לוח הזמנים הפנימי של החברה היא היתה אמורה להכריז על השלמת הפיתוח ברבעון השני ולהנפיק או לגייס הון ברבעון השלישי. החברה החלה בגישושים ראשונים לגיוס עשרות מליוני דולרים שנדרשו להשלמת הפיתוח. בועת ההיי-טק כבר היתה תפוחה והערכת השווי של החברה לצורך ההנפקה הגיעה לכ-300 מיליון דולר. באוגוסט פשטו בשוק שמועות שהחברה עומדת להימכר לאחת מחברות הענק העולמיות במחיר שבין 700 מיליון למיליארד דולר.

בעיצומה של המהומה פרש מהחברה אייל דגן, הנמנה עם ארבעת מייסדי החברה. השמועות גרסו שדגן פרש על רקע התנגדותו למכירת החברה. היה בשמועות גרעין של אמת. בשיחות עם עיתונאים ומשקיעים לאחר הקמת החברה, אמר דגן כי אינו מקים חברה לצורך מכירתה וכי מטרתו היא להקים חברה ישראלית שתצמח באופן עצמאי. אבל האמת היא, ככל שניתן לברר היום, שדגן פרש על רקע מחלוקות אישיות עם אנשי MRV וטענות על כך שהחברה לא עמדה בלוח הזמנים. החלפת המנכ"ל יצרה אווירה קשה בחברה והיא התקשתה לאתר מנהל ברמתו של דגן.

העובדות מלמדות כי גם לאחר פרישתו של דגן לא נמכרה שרלוטס ווב, ועד היום מכחישים כל המעורבים בחברה את הטענה שניהלה מגעים למכירתה. סיסקו, ניתן לומר בוודאות, לא היתה בין המבקשות לרכוש את החברה.

הניסיונות לגיוס משקיעים ושותפים אסטרטגיים נחלו הצלחה מוגבלת. חברת האם, MRV, היתה מקור המימון העיקרי לכ-75 מיליון דולרים שהושקעו בחברה, המעסיקה כיום 130 עובדים במרכזיה שבארצות הברית ומגדל העמק. בין המשקיעים החיצוניים ניתן למנות בנק השקעות ושותף המוגדר כ"שותף אסטרטגי", אך אף אחד מיצרני המערכות הגדולים אינו משתף פעולה עם שרלוטס ווב.

מקורות המעורים בחברה אומרים שקשיי גיוס ההון נבעו מספקות שהעלו משקיעים בקשר ליכולתה של החברה הקטנה להתחרות בחברות הענק בתחום כה מרכזי. בעיה נוספת היה עיכובים חוזרים ונשנים בהשלמת הפיתוח. גדעון קמפפר