שלושה מנהלים מובילים של קרנות הון סיכון התכנסו לאחרונה, במסגרת פורום שוק ההון של הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א בריכוזו של פרופ' יוסף גרוס ממשרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', לדיון באפשרויות גיוס הון לחברות היי-טק בתקופת המשבר בשוקי ההון.
עודפי היצע לשנתיים שלוש
ד"ר שלמה קליש, מנכ"ל ג'רוזלם גלובל, סבור כי המשבר הנוכחי אינו פיננסי גרידא כי אם משבר כלכלי ריאלי. אשר על כן, המשבר לא יחלוף במהרה וצפויה תקופה נוספת של האטה למשך שנה עד שנתיים לערך. רק בתום תקופה זו תחזור הפעילות הכלכלית לאיתנה והשוק הפיננסי יתאושש.
בתחום הון הסיכון שבשוק הפיננסי העולמי, הרי לדעתו של ד"ר קליש, יש ריבוי קרנות ועודף כספים. ב-2000 גויסו בעולם כ-100 מיליארד דולר, הרבה מעבר לפרופורציות הגידול הראויות בהשוואה להיקפי הגיוס בשנים קודמות. הדבר הביא לכך שקרנות עצרו את תהליך גיוסי הכספים. עודף הכספים, שהוא למעשה עודפי היצע, צפוי להימשך כשנתיים עד שלוש שנים.
לפי האומדן בישראל יש כשלושה מיליארד דולר פנויים להשקעות לכן לכאורה לא צריכים להיות קשיי מימון לחברות ההיי-טק בימים אלו אך ברור כי פני הדברים שונים בתכלית.
חברות חולות בתיק
סיבה אחת היא מצב חוסר הוודאות בו שרוי המשק. המשקיעים אינם אוהבים אי ודאות, ונוטים להימנע מהשקעות בתקופות כאלו.
סיבה אחרת היא שבתיקי ההשקעות הקיימים, יש לקרנות השקעות ב"חברות חולות", ואשר יש ספק רב לגבי עתידם והאפשרות שיבצעו גיוסים נוספים. לפיכך הדבר מחייב את הקרנות המושקעות בהן בעתיד, לשמר רזרבות להשקעות נוספות באותן חברות.
קושי מיוחד קיים לגבי חברות המצויות בשלבי ביניים בהשקעה, דהיינו עברו את השלב הראשון ולכן עלויותיהן גבוהות, אך עדיין אינן מציגות התכנות למודל עסקי.
בעתיד יהיה זול יותר
יפה קריינדל, מנכ"ל קרן סטאר ישראל, מייחסת את המשבר של הקרנות המקומיות למה שקורה בקרנות הזרות.
בארה"ב הקרנות כיום כמעט ולא משקיעות, אפילו לא בחברות המצויות כבר בתיק ההשקעות שלהן וזאת בעיקר מתוך תחושה שכל השקעה ניתן יהיה לבצע בעתיד ובזול יותר. לכן, ענף ההיי-טק נכנס למחסור חמור במזומנים, וזאת למרות שיש הרבה כסף הממתין להשקעה.
כיום לא ניתן לעשות הרבה. יחד עם זאת היא ממליצה לחפש מקורות מימון בקרנות זרות אירופיות ובמזרח אסיה. באירופה, תופעת ה"דוט.קום" לא היתה כמו בארה"ב, ולפיכך גם נפילת חברות אלו לא פגעה בהם כל כך והן מוכנות להשקיע בישראל.
קרנות ללא זכות קיום
חמי פרס, מנכ"ל קרנות פולאריס, בדעה כי קרנות הון רבות הוקמו בשנים האחרונות ללא זכות קיום בתנאים נורמלים, וזאת בשל התקופה של "תאוות ההשקעה". הרצון להשקיע עד לזמן המשבר היה כל כך גדול, שקרן פולאריס למשל, נאלצה לדחות בקשות השקעה בקרן האחרונה בסדר גודל של מיליארד דולר.
דפוסי הפעולה של הקרנות גם השתנו: בעבר הקרן הוקמה לזמן של 7-10 שנים, כשבאופן טבעי בנתה תיק השקעות ב-3-4 שנים ראשונות להקמתה וביתרת הזמן היתה עסוקה במימושו.
אולם בתקופה האחרונה, עד למשבר, היו תופעות של האצה, עד כדי כך שיש קרנות שתוך שנה אחת השקיעו כ-90% מהונן בחברות דוט.קום. תופעות אלו הביאו למשבר שאנו חווים כעת.
לדעת פרס, זוהי תקופה ארעית שתחלוף ותוך זמן קצר נחזור למודל מיוצב. אין להתעלם מהמהפכה הטכנולוגית שפקדה את העולם. מהפכות המידע שרירות וקיימות. התופעה יצרה בועה, שתשקע בהמשך תקופת מעבר זו.
פירושו של דבר שקרנות רבות שהוקמו שלא בתנאים נורמליים ייסגרו, השקעות רבות יימחקו, חברות ייסגרו ובחלוף הזעם נהיה עדים לגידול ולצמיחה טכנולוגית. שלא כעמיתיו, קשה לו להתנבא באשר למשך תקופת מעבר זו.
מה קורה בזמן תקופת המעבר?
גיוסי הון בדרך של הנפקות ראשוניות (IPO) כמעט ואין. שוק המיזוגים והרכישות (M&A) אף הוא כמעט ולא קיים. כשאין גיוס בשוק ההון, פונים לקרנות הון הסיכון. אולם נוכח שתי התופעות דלעיל, המשמעות היא שאין אפשרות ברורה כיום למימושים (exits).
לפיכך המשקיעים בוחרים להמתין. יש חוסר רצון בולט להשקיע, הנובע כמובן גם מהקשיים בהן שרויות החברות שבהן הקרנות כבר מושקעות. בארה"ב המונח שהוטבע כנגד הרצון לגייס כספים הוא P2P שמשמעו Path to Profit, דהיינו להיסמך פחות על שוק ההון והקרנות ויותר על מודל עסקי שיוכיח רווחיות.
בהיעדר רצון להשקעה מצד הקרנות, חייבות החברות להתייעל, להשתפר ולמצות את המשאבים הקיימים. לכן, הדבר הראשון שעושים כיום, על אף הכאב הגדול הכרוך בכך, הוא קיצוצים, הפחתת הוצאות, פיטורים וכדומה.
התייעלות זו כמוה כמקור מימון ראשון במעלה בימים אלו. מקור מימון שני הוא קרנות אירופיות ומזרח אסיה. מקור שלישי הוא בנקים - מקור זה אינו אטרקטיווי שכן גיוסי הכספים רצוי שיעשו בהון מניות (אקוויטי) ולא בהלוואות שיתרחקו ממשקיעים בשלבים הבאים.
יושבים על הכסף
TheMarker.com כתב
6.6.2001 / 13:15