מחקר: חברות סטארט-אפ בשליטה מעורבת הן המצליחות ביותר

מאת עודד חרמוני

כשד"ר סוזאנה קבול (Khavul) חיפשה סביבת מחקר לעבודת הדוקטורט שלה על המבנה של חברות סטארט-אפ, היא התלבטה ארוכות. לבה של תעשיית ההיי-טק העולמית, עמק הסיליקון, היה במרחק נסיעה מביתה בברקלי, שאליו עברה מאזור ההיי-טק שליד בוסטון. ואולם קבול בחרה לבצע את המחקר בישראל, שבה שהתה ב-97'-2000. לדבריה, "היו מעט מאוד מקומות כמו ישראל, שבהם נוצרו, באותו הזמן, הסביבה הכלכלית והעסקית".

עבודת הדוקטורט של קבול, "כסף וידע: מקורות הון והביצועים של חברות סטארט-אפ טכנולוגיות בישראל", נעשתה במסגרת Business School London. העבודה מבוססת על חומר שאיסופו הושלם עם תחילת המשבר בנאסד"ק, במארס-אפריל 2000 (בסיועו של ד"ר שלמה קאליש, מייסד קרן ההון סיכון ג'רוזלם גלובל). המחקר הוא אחד המסמכים המקיפים שנעשו עד כה על תעשיית הסטארט-אפ בישראל.

הנתונים שאספה קבול מאפשרים לשרטט פרופיל של חברות הסטארט-אפ הישראליות בשלוש השנים האחרונות, אף יותר מהמסקנות שאליהן הגיעה. ייתכן שבשל השינויים המהירים שמתרחשים בתעשייה, חלק מהממצאים השתנו בינתיים; ואולם, עדיין יש בנתונים שעליהם מצביעה קבול בכדי לאבחן את תופעת חברות ההזנק בישראל.

קבול בדקה בסך הכל 1,679 חברות סטארט-אפ, מהן סקרה לעומק 120 חברות מייצגות. בנוסף, היא ערכה ראיונות מפורטים עם 81 מנהלי חברות, מנהלי קרנות ויועצים כלכליים. ממוצע הגילאים של החברות שנבדקו בעת המחקר היה 4.3 שנים, ומספר העובדים בהן היה 17. 47% מהחברות שנבדקו הגיעו לשלב המכירות ו-44% פתחו משרדי מכירות מחוץ לישראל.

חוסר שיוויון בין המינים

אחד הנתונים המעניינים המופיעים במחקר נוגע למייסדי החברות ומנהליהן. המספר הממוצע של מייסדי חברות סטארט-אפ היה 2.4 אנשים, כשב-75% מהחברות, קבוצת המייסדים המשיכה להיות פעילה. ב-70% מהחברות היזם המשיך להיות מנכ"ל החברה בתקופה שבה נבדקה החברה, וב-86% - המנכ"ל הוא ישראלי. ל-50% ממנהלי החברות יש רקע טכנולוגי, ולרבע מהם רקע שיווקי. ל-40% מהמנהלים יש רקע קודם בחברות סטארט-אפ. 28% מהם מחזיקים בתואר דוקטור ו-40% מחזיקים בתואר שני.

המחקר מעיד גם על חוסר השיוויון הקיצוני בין המינים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, שבה 89% מהמנהלים הם גברים. עם זאת, התעשייה פתוחה יותר מבחינה חברתית אחרת: 37% מהמנהלים הם עולים חדשים, ו-7% הגיעו ממדינות חבר העמים (ברה"מ לשעבר).

שאלת המחקר של ד"ר קבול היתה מהי השפעת מבנה ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות על הישגיהן בחדירה לשוק היעד שלהן. מהמחקר עולה כי 32% מהחברות היו בשליטה מלאה של משקיעים מוסדיים: קרנות הון סיכון, תאגידים ומשקיעים אסטרטגיים. 49% מהחברות היו בשליטה מלאה של משקיעים פרטיים: יזמים, בעלי הון עצמי ובעיקר מלאכים.

שיעור החברות שבהן השקיעו משקיעים מוסדיים, לדברי קבול, הוא 18%-29%. כשליש גובה על ידי קרנות הון סיכון, שהיקף ההון שהשקיעו היה 46% מכלל ההשקעות; חמישית גובתה על ידי השקעות תאגידים (32% מההשקעות בהון) ו-18% גובו על ידי משקיעים אסטרטגיים. שיעור החברות שקיבלו מימון לא מוסדי, ממלאכים או הון עצמי, היה גבוה יותר: 34% מימון עצמי, ו-54% מימון משקיעים פרטיים.

אחת המסקנות העיקריות של המחקר היא כי לחלוקת השליטה בין המשקיעים המוסדיים לפרטיים יש השפעה על מידת הצלחתה של החברה הממומנת. לדברי קבול, "חברות סטארט-אפ ישראליות שבהן יש שילוב בין משקיעים מוסדיים לפרטיים, כשאף צד לא מחזיק באופן בלעדי בשליטה, הן בעלות סיכוי רב להשלים את המוצר במהירות רבה מאלה הנשלטות על ידי משקיעים מוסדיים לחוד, או משקיעים פרטיים לחוד".

לעודד התחרות על ההון

במספרים: הסיכויים שחברה, שבה השליטה מעורבת, תפרוץ לשוק גבוהים ב-81% מסיכוייה של חברה הנשלטת על ידי משקיעים מוסדיים, וגבוהים ב-68% מאלה של חברה המצויה בשליטה בלעדית של משקיעים פרטיים. עם זאת, קבול מציינת כי מהנתונים שאספה, רק ל-19% מהחברות יש בעלות משולבת. "ההסבר לתופעה זו הוא המוטיווציה של המשקיעים. כשהמוסדיים מצויים בעמדת מיעוט הם רוצים לשלוט, אך אין להם את הזמן לסייע. למשקיעים הפרטיים אין מספיק כסף לשלוט, אבל יש להם זמן. השילוב ביניהם הוא המוביל".

לדבריה, היזמים שריאיינה התלוננו כי לקרנות ההון סיכון לא היה מספיק זמן להשקיע בחברות הפורטפוליו שלהן, מאחר שבזמן עריכת המחקר היו במסע קבוע אחר גיוסי הון לקרנות שהם מנהלים. משום כך, היא אומרת, יזמים רבים העריכו יותר את ההשקעה שקיבלו מהמשקיעים הפרטיים מההשקעה של המוסדיים.

ד"ר קבול כללה במסקנות מחקרה כמה דגשים ציבוריים, שלדעתה צריכה ישראל לאמץ בכדי לשמור על מעמדה כמרכז לתעשיית היי-טק. לדעתה, השקעות הון ממשלתיות צריכות להיקבע בזהירות, שכן יש ליצור מדיניות ציבורית לעידוד תחרות על ההון ועל המשאבים. היא מציינת כי על פי המחקר שערכה, העלייה לישראל היא מקור מרכזי לעידוד היזמות והצמיחה.