שליש עד שני שלישים מכל המיזמים המשותפים מתפרקים בתוך עשר שנים

מאת ג'ולי פלהרטי

בהודעתה במאי, לפיה תחדול למכור צמיגים לחברת פורד, שמה ברידג'סטון/פיירסטון קץ למערכת יחסים ארוכה, שהתערערה בשנה החולפת, אך שהחלה באהבה גדולה לפני כמעט 100 שנה. אך בזירת המיזמים העסקיים, ההפתעה היתה שהפרידה אירעה בשלב כה מאוחר במערכת היחסים. "היוצא דופן הוא לא שמערכת היחסים הזו התפרקה, אלא שהיא החזיקה מעמד כל כך הרבה שנים", אמר לואיס גלמבוס, היסטוריון עסקי באוניברסיטת ג'ון הופקינס.

שליש עד שני שלישים מכל המיזמים המשותפים מתפרקים בתוך עשר שנים, בהתאם לתעשייה, אמר בנג'מין גומס-קאסרס, פרופסור מאוניברסיטת ברנדייס, המתמחה במיזמים עסקיים. רוב הפרידות יותר שקטות מאשר פרידתן של פורד ופיירסטון, שאירעה על רקע שערוריית בטיחות ושכללה האשמות והאשמות נגדיות. בנוסף, המייסדים של שתי החברות, הנרי פורד והרווי פיירסטון היו חברים והצאצאים שלהם התחתנו זה עם זה, כך שהפרידה הזו מיוחדת במינה בהיסטוריה העסקית של ארה"ב.

מיזמים משותפים הפכו בשנים האחרונות לאמצעי פופולרי להבטחת צמיחה, ולכן ההשלכות של פרידת פורד ופיירסטון ממקדת את תשומת להם של היסטוריונים עסקיים. הם תוהים אם קרבה, כמו זו בין המכוניות של פורד לצמיגים של פיירסטון, טומנת בחובה סיכון גבוה מדי. בעולם של מיזמים, שבמרכזם בניית מותגים משותפת, לא ברור כיצד ישפיעו הגירושים על המוניטין של כל חברה, על נאמנות צרכנים ועל שותפויות עתידיות.

בשנים הראשונות, מיזם פורד-פיירסטון היה התפתחות מתבקשת, מכיוון ששוק הצמיגים בארה"ב נשלט בידי אוליגופול. "במשך תקופה ארוכה, זו היתה תעשייה מאוד יציבה, שנשלטה בידי קומץ יצרניות גדולות שצברו יתרון לגודל", אמר ההיסטוריון העסקי גלמבוס.

נוף התעשייה השתנה באמצע שנות ה-60, עם תחילת שיווקו של הצמיג הרדיאלי. כמה יצרניות צמיגים, במיוחד פיירסטון, אימצו את הטכנולוגיה באיחור, וכך נפתח פתח למתחרות צעירות; מאז הפכה תעשיית הצמיגים לתחרותית מאוד.

עם זאת, לפיירסטון היה יתרון בשל מערכת היחסים שלה עם פורד, שהתקינה בעיקר צמיגים של החברה עד סוף שנות ה-70. בהמשך, החלה פורד לרכוש צמיגים גם מיצרניות אחרות, אך פיירסטון נשארה הספק הגדול ביותר שלה, עד שתאונות ההתהפכות של רכב השטח אקספלורר החלו לפרום את מערכת היחסים הזו. מנגד, ג'נרל מוטורס וקרייזלר נמנעו מלהסתמך על ספק צמיגים מרכזי אחד.

באופן מסוים, מערכת היחסים בין פורד לפיירסטון היתה לא יותר מאשר הסכם בין לקוח לספק. אך כשהחלו הדיווחים על תאונות קטלניות של רכבי שטח אקספלורר, בהם הותקנו צמיגי פיירסטון, מערכת היחסים הזו נראתה הרבה יותר מורכבת.

מערכת יחסים ארוכה אחרת שמיקדה תשומת לב ציבורית היא דאו-קורנינג, מיזם משותף בין שתי חברות ענק, דאו כמיקל וקורנינג גלאס וורקס, שהחל ב-1943. דאו-קורנינג עדיין משיבה על אלפי תביעות שהוגשה נגדה בגין בעיות רפואיות שגרמו, לכאורה, שתלי חזה מסיליקון מתוצרתה.

כשהחלו התביעות, "התגרשו" שתי החברות האם מהחברה הבת המשותפת שלהן, באישור בית המשפט. דאו-קורנינג, המשווקת כעשרת אלפים מוצרים מסיליקון, פועלת כעת תחת הגנת בית משפט מפני נושיה.

הניסיון המר הזה לא מנע מקורנינג להמשיך ולפתח את פעילותה באמצעות מיזמים משותפים. מאז הוקמה, היא היתה שותפה ב-40 מיזמים, רבים קצרי-מועד - לדוגמה, אונס-קורנינג, פיצבורג-קורנינג וסמסונג-קורנינג.

בשיח על מיזמים משותפים מדברים השותפים בשפת האהבה. מנכ"ל ברידג'סטון/ פיירסטון, ג'ון לאמפ, כתב במכתב הפרידה שלו למנכ"ל פורד ז'אק נאסר, כי "מערכות יחסים עסקיות, כמו מערכות יחסים אישיות, מבוססות על אמון וכבוד הדדי".

אך אמון בין עסקים שונה מאמון בין גבר לאישה, או אפילו מלחיצת היד בין הנרי פורד להרווי פיירסטון. "חברה היא לא איש אחד, אלא הנהלה והיררכיה", אמר פרופ' גומס-קאסרס.

זו אחת הסיבות שחברות מצליחות להתגבר על סכסוכים רציניים שהיו מביאים לסיום מערכת יחסים אישית. כשנורתווסט איירליינס ו-KLM חברו יחדיו ב-1990, במה שנראה כמיזם שיוביל למיזוג מלא, השותפות היתה רווחית לשני הצדדים, אך בכל זאת לא יציבה. המנהלים הבכירים בשתי החברות לא חיבבו ולא בטחו זה בזה. היו"ר במשותף של נורתווסט, אלפרד צ'צ'י, חשש כי KLM מנסה להשתלט על החברה. היא ניסה להגביל את החזקותיה של החברה ההולנדית בנורתווסט ל-%KLM .19, מצדה, חשבה שמגיע לה 25%, ההחזקה הזרה המירבית המותרת בחברת תעופה אמריקאית לפי החוק בארה"ב.

חילוקי הדעות הובילו למאבק משפטי מתוקשר. לבסוף, אחרי שינויים בהנהלות של שתי החברות, הוחלט לסגת מהסכם ההחזקות הצולבות, אך להמשיך בתיאום טיסות ובכרטוס משותף. כיום זו אחת השותפויות המצליחות ביותר בתעשיית התעופה העולמית.

מגמת הנישואים האסטרטגיים גברה ביחד עם ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה העילית. אחד ממוצרי הטכנולוגיה לצרכנים החדש ביותר, מחשב כף היד, פותח באמצעות מיזמים משותפים מורכבים בין חברות טלקומוניקציה, מחשבים, תוכנה ואלקטרוניקה. אך תעשיית הטכנולוגיה ידעה גם מיזמים כושלים רבים, כמו זה בין יבמ, אפל קומפיוטר ומוטורולה שיצר את המיקרו-מעבד PowerPC.

מערכת היחסים של פורד ופיירסטון אינה דומה לזו המסורתית בין ספק ללקוח מכיוון שהמותגים של שתי החברות מוכרים מאוד. "חברות ייצור רבות קונות סחורות, ולא מותגים", אמר גלמבוס. "הצרכן לא יודע ממי רכשה יצרנית רדידי האלומיניום את הבוקסייט שבמוצר, ולא אכפת לו".

עדיין לא ברור אם התגובה של צרכנים לפרידת פורד ופיירסטון תהיה שלילית, אך כמה חוקרים של התנהגות צרכנים מעריכים כי שתי החברות עלולות לאבד לקוחות. ננסי קוהן, היסטוריונית בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרוורד, המתמחה באבולוציה של מותגים, אמרה כי הגישה של צרכנים למוצרים מתפתחת לרוב באופן לא-מודע, וכי ייתכן שברמה זו הם יגבשו גישה חדשה לפורד ופיירסטון בהתבסס על המריבה ביניהן. אם יגיע הציבור למסקנה שאף אחת מהחברות לא נטלה את האחריות על משבר הצמיגים, ייתכן ששתי החברות ייפגעו, אמרה.