נגמרו ההנפקות, עכשיו תור החקירות והתביעות

חיים הנדוורקר, ניו יורק

רשות ני"ע של ארה"ב עסוקה בימים אלה מעל לראש. אמנם מצב שוק ההון אינו מעודד, אך אלה הימים בהם עוסקים חוקרי הרשות בבדיקת תלונות ופיסות מידע על חריגות בדרכי הפעולה של בתי ההשקעות של וול סטריט וחברות הרשומות למסחר בבורסות בימי החגיגה הגדולה.

אחת החקירות שתופסות כאן תשומת לב רבה מתנהלת נגד בנק ההשקעות קרדי סוויס פירסט בוסטון. רשות ני"ע והתובע הכללי של מנהטן בודקים אפשרות לביצוע עבירות בתקופת ההנפקות המטורפות של תעשיית ההיי-טק ב-1999-2000, שבה הונפקו כ-1,000 חברות. בין ההנפקות הנבדקות נמצאת אחת ההנפקות היותר חמות של וול סטריט - חברת לינוקס סיסטמס, שקפצה ביום הראשון למסחר במאות אחוזים.

על פי החשד, משקיעים קיבלו הקצאות מהנפקות "לוהטות" מהחתמים, ובתמורה שילמו עמלות גבוהות מאוד. אלה היו ימים שבהם כמעט כל משקיע רצה לקבל נתח מההנפקות המנופחות של בתי ההשקעות בוול סטריט. כמעט כל הנפקה היתה הצלחה גדולה, והיו כאלה שאף הכפילו עצמן ביום הראשון למסחר. מי שזכה בנתח מההנפקות הללו היו בדרך כלל משקיעים מוסדיים המקורבים לחתמים.

אנשי הרשות בודקים אם בתי ההשקעות היתנו את ההקצאות למשקיעים בהתחייבות לרכוש עוד מהמניה לאחר ההנפקה, וכך דחפו את מחירה כלפי מעלה. אם אכן עשו כן - מדובר בצעד לא חוקי. נבדקת גם אפשרות שמשקיעים התבקשו לרכוש מניות אחרות כדי לסייע להן, וגם זו בקשה אסורה. החוקרים בודקים האם אין במעשים האלה משום עבירת שוחד.

החקירות האלה, שהחלו לפני כחמישה חודשים, מתמקדות בשורה של בבתי השקעות, בהם גולדמן סאקס, מורגן סטנלי דין וויטר, ג'ייפי מורגן צ'ייס, ליהמן ברדרס, סלומון סמית' בארני שנבלע בתוך סיטיגרופ ועוד.

החקירה מכניסה את בתי ההשקעה למתח רב. גם כך מצב העסקים בכי רע. שוק ההנפקות חלש ומספר הרכישות והמיזוגים של חברות אינו גדול. עכשיו גם רשויות החוק החלו לרחרח. קרדיט סוויס פירסט בוסטון החליט לפתוח בחקירה פנימית במקביל לחקירה של רשות ני"ע.

החקירה התרכזה בקבוצת הטכנולוגיה של בית ההשקעות שהכניסה לפירסט בוסטון מאות מיליוני דולרים לשנה בהנפקות שביצעה. הבדיקה הפנימית של פירסט בוסטון העלתה ששני עובדים שעבדו כברוקרים בקבוצת הטכנולוגיה נהגו בניגוד מדיניות בית ההשקעה בדרך שבה היקצו מניות. הם הוצאו לחופשה בלא תשלום.

כמה שבועות לאחר מכן הודיע לוקאס מולמן - יו"ר קרדיט סוויס גרופ, החברה האם של בית ההשקעות היושבת בשווייץ - לבעלי המניות של החברה שלו כי בראש סדר העדיפויות שלה ניצב היעד של שיפור הבקרה הפנימית.

המטרה של בתי ההשקעות היתה לשמור על מחיר מניה גבוה לפחות בימים הראשונים של ההנפקה. לעיתים הם גם הגישו למניה "תמיכה" - הם רכשו מניות או דרשו מהמשקיעים שלא למכור את המניה במשך תקופה מסוימת. משקיעים שמכרו את המניה לא קיבלו יותר הקצאות בהנפקות אחרות.

גם החברות המונפקות שילמו מחיר על השיטה הזו. פעיל בוול סטריט מסביר איך היא עבדה: לדוגמה, חברה הונפקה במחיר של 20 דולר למניה. היה ברור שהיא תקפוץ מלכתחילה, ובתי ההשקעות מכרו אותה למקורבים והמניה קפצה למחיר של 50 דולר. מי שהרוויח את עיקר הכסף מההנפקה לא היתה החברה המנפיקה אלא המשקיעים המוסדיים המקורבים לבתי ההשקעות.

לחברות המנפיקות לא היתה ברירה אלא לשחק את המשחק. אומנם הן היו שמחות לגייס יותר כסף במחיר נמוך יותר, אבל החתמים הסבירו להם שזה לטובתם, כי זה מעודד עוד משקיעים. גם מנהלי החברה המונפקת החזיקו כמויות גדולות של מניות. אז אמנם החברה קיבלה פחות כסף ממה שיכולה היתה לקבל, אבל בסופו של דבר היזמים והמנהלים שלה הרוויחו כי גם המניות שהיו בבעלותם קפצו עם השוק.

ואם מישהו צריך הוכחות לכך שהיה מידע על התופעה, כדאי לעקוב אחר הרצאותיו של ארתור לוויט היושב הקודם של הרשות. מספר פעמים הוא הזהיר משקיעים מפני השקעה בקרנות ובכלל זה קרנות נאמנות. הוא אמר כי מי שרוצה להשקיע בהן מוטב לו לבדוק את ביצועיהן לאורך מספר שנים ולא על הביצועים באותן שנים מטורפות כמו 1999. הסיבה לכך היא שקרנות לא מעטות הציגו ביצועים מצויינים לא רק בגלל הכישרון של מנהליהן, ולא רק שאפשר היה לעשות כסף כמעט בכל מה שהשקעת, אלא בגלל יכולת המניפולציה וקשריהם עם החתמים לקבל את ההקצאות בהנפקות הטכנולוגיה.

למרות זאת לחוקרים לא יהיה קל להוכיח כי אכן נעשו פעולות נגד החוק. בגלל שהשוק היה לוהט כל כך, יהיה קשה להוכיח כי החתמים היו צריכים לשכנע משקיעים לקנות עוד מהמניה, לאחר ההנפקה.גם ככה הכל עלה.

רשות ני"ע מטפלת גם בבתי ההשקעות הקטנים. כך למשל, בית ההשקעות הקטן ג'וספטל, שיש לו פעילות ישראלית, נקנס עם שניים ממנהליו ב-3.3 מיליון דולר, לאחר שהתברר כי הונה את לקוחותיו. ההאשמה העיקרית התייחסה לניסיון של אנשי בית ההשקעות לשדל משקיעים לרכוש מניות של חברה הקרויה ויקטו מאקס, שג'וספטל הנפיק אותה ואף החזיק במספר גדול של ממניותיה, החזקה שהסבה לו הפסד. הברוקרים של בית ההשקעות שידלו לקוחות שירכשו מניות. המשקיעים רכשו את המניות, ג'וספטל נפטר מהמניות שהיו ברשותו. לאחר מכן המניה נפלה. ג'וספטל חויב לפצות את 360 הלקוחות שרכשו המניה.

בימים אלה גם משקיעים ועורכי דין לא יושבים בשקט. על פי השבועון "קריינס", ב-3 החודשים האחרונים נרשמו 100 תובענות ייצוגיות נגד 8 בתי השקעות גדולים. התביעות מתמקדות ב-16 הנפקות שונות. על פי הערכות של עורכי דין בתחום, כ-100 הנפקות יהפכו לתובענות ציבוריות. זו הפעם הראשונה מזה עשור שמספר רב כל כך של תובענות נרשם בפרק זמן קצר כל כך.

התובענות מתבססות על הרשות לניירות ערך: בתי ההשקעות של וול סטריט ניפחו למעשה את מחירי המניות המונפקות בימים הראשונים לאחר ההנפקה באמצעות חיוב המשקיעים המוסדיים שרכשו בהנפקה לרכוש מניות נוספות לאחר מכן. הדרישה שיצרו החתמים (קרי: בתי ההשקעות) הקפיצה את מחיר המניה. הטענה של התובעים היא שבתי ההשקעות אחראים לאבדן הכסף של המשקיעים כתוצאה ממעשיהם, ולכן עליהם לפצות את המשקיעים.

עו"ד רו