המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יהושע למברגר, אמר בדיון שהמחאה נגד השלטון היא "נשמת אפה של הדמוקרטיה", גם אם יש בה כדי להרגיז ולפגוע. עם זאת, הזהיר כי "אנשים שמארגנים חסימת כבישים מתוך כוונה לבטל את החלטות הממשלה, זו חציית קו אדום. אלימות, פגיעה בתשתיות, סרבנות בפועל הן פעולות שאינן נכללות בתוך גבולות המחאה".
עו"ד טליה ששון, שהיתה המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים והכינה באחרונה עבור ראש הממשלה את דו"ח המאחזים הלא חוקיים, אמרה כי "יש לאפשר מקסימום חופש ביטוי ולהגן על מימוש עקרון זה. פעולת המחאה היא לגיטימית לחלוטין, אך עם זאת יש להימנע מגלישה לשדות של אלימות והסתה. לדבריה, הסרבנות היא תופעה מסוכנת המערערת את יחסי האמון בין החייל למפקדו. "על כל מי שמטיף לסרבנות לעצור לרגע ולחשוב על ההשלכות ארוכות הטווח של המעשה", אמרה.
ראש לשכת עורכי הדין, ד"ר שלמה כהן, ביקר את ההבחנה שעשה בג"ץ בין סרבנות מצפון כללית לסרבנות סלקטיווית. לדבריו, "מצפון הוא מצפון, בין אם כללי ובין אם ספציפי, וראוי שיזכה להתחשבות מצדה של חברה דמוקרטית המעמידה את האוטנומיה של היחיד במרכז הווייתה".
יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ ראלב מג'אדלה (עבודה), אמר כי אילו המוחים נגד ההתנתקות היו אזרחים ערבים, היו בתי הכלא כבר מתמלאים במפגינים או חלילה בהרוגים כמו באירועי אוקטובר 2000.
השופט בדימוס שטרוזמן: "אי אפשר להשתחרר מהמחשבה" שהעליון הכשיר את סגירת תיק האי היווני כדי להימנע מפגיעה בהתנתקות
גדעון אלון
12.7.2005 / 20:42