עשרות תוכניות מחשוב מתוקצבות נתקעו במשרדי הממשלה עקב תביעות משפטיות

מאת עודד חרמוני

תביעתה של חברת אורקל נגד החשב הכללי במשרד האוצר בעניין מכרז מרכב"ה למחשוב משרדי הממשלה, שהובילה לביטול זכייתה של חברת נס טכנולוגיות, עוררה כעס במשרד האוצר. במשרד מתייחסים לתביעה כאל הקש ששבר את גב הגמל. זאת, משום שבשנים האחרונות נאבק האוצר בעשרות תביעות משפטיות, הבולמות כמעט כל פרויקט מחשוב מתוכנן.

גל התביעות החמיר בשנה האחרונה לאחר הרחבת יישומו של חוק חובת המכרזים, שהתקבל ב-93'. המצב כה חמור, עד שבאוצר החליטו לנקוט צעדי נגד. החשב הכללי באוצר, ניר גלעד, בוחן יחד עם פרקליטות המדינה לתבוע חברות המגישות תביעות נגד משרד האוצר, המוגדרות "קנטרניות", לאחר שלא זכו בדיוני ועדות המכרזים.

"בכל מכרז שאנחנו עורכים באחרונה אנחנו נאלצים להכין תיק משפטי במקביל. לעתים תובעים אותנו תוך כדי המכרז, עוד לפני שנבחר זוכה, רק כדי לפגוע במהלכו ובמתחרים", אמר. "אין מחיר לשיהוי בביצוע מכרזי הממשלה והזמן והכסף המוקדשים להתדיינות המשפטית. מדובר בהרבה כסף ציבורי שאובד. לכן החלטנו לתבוע כנגד".

באוצר אומרים כי רק בחודשים האחרונים נתקעו יותר משמונה פרויקטים ישירים שתוכננו להתבצע השנה, בגלל תביעות של מגישות מכרזים. כך לדוגמה, מתעכב הפרויקט הגדול ביותר של הממשלה - פרויקט מרכב"ה למחשוב רוחבי של משרדי הממשלה. פרויקט זה אמור ליצור שפה אחידה בין המשרדים השונים, וההערכה היא כי פרויקטים רבים של יחידות סמך וגופים התלויים בקביעת משרד האוצר, יתעכבו עד מימושו.

גלעד מעריך בזהירות את ההפסדים שנגרמו בשל עצירת המכרזים בעשרות מיליוני שקלים. בדו"חות פנימיים נאמד הנזק מהעיכוב בפרויקט מרכב"ה ב-400 מיליון שקל. בין היתר, מכיוון שפרויקט זה יכול להקטין את מצבת כוח האדם של מחלקות המחשוב הממשלתיות.

גלעד מסרב להתייחס לפרשת אורקל-נס, מאחר שבית המשפט קבע כי זכייתה של נס מבוטלת, וההכרעה שבה לוועדת המכרזים לבחינה נוספת של סעיף ביקורת פתע במכרז. עם זאת, הוא מעריך כי הוויכוח בין שתי החברות לא יסתיים בוועדת המכרזים. "יכול מאוד להיות שהפרשה תתגלגל למחזור נוסף של התדיינות משפטית. אין ספק שבפרויקט מרכב"ה, אם נראה תביעות קנטרניות שנועדו לשיהוי ביצוע המכרז, נשקול הגשת תביעה על נזקים".

למרות המגבלות שמציב חוק חובת המכרזים, מכחיש גלעד כי בכוונתו לבקש שינוי בחוק. "אנחנו מאמינים בעקרונות של שקיפות ומתן הזדמנות שווה, אך נוצר מצב שאנחנו קושרים לכאורה את הידיים לעצמנו, ולכן אנחנו מתכוונים לפעול באמצעות תביעות נגד. "יש לנו תחושה שבאחרונה מתחרים חורגים מכללי המשחק", הוסיף, "וכי במסגרת עסקית אחרת, לא נגד הממשלה, לא היו תובעים וגוררים את הלקוח הפוטנציאלי לבית משפט".

גלעד מוסיף כי בעקבות ריבוי השימוש בתביעות, והשימוש בהן באופן אוטומטי, החליט משרד האוצר על שלושה צעדים: לוודא נוהל הגשה מוסדר של המסמכים כדי למנוע טעויות טכניות; הכנה וקביעה של הקריטריונים באופן ברור יותר כדי שהמתחרים יבינו את כל הסעיפים באופן מלא; והגשת תביעות שכנגד.

ב-2001 מתוכננים מכרזי מחשוב ציבוריים בהיקף הרב ביותר. על פי הערכות בתעשייה, היקף המכרזים התלויים באוויר הוא 5-4 מיליארד שקל לתקופת הזכייה (בממוצע, לתקופה של חמש שנים עם אופציה להארכה). על פי ההערכות בשוק, ההכנסות לזוכה במכרז המרכב"ה עשויות להסתכם ב-1.5-1.2 מיליארד שקל. זאת, מכיוון שהזכייה משפרת את סיכוייו לזכות במכרזים נלווים של יחידות סמך שאינן כלולות ישירות במכרז.

פרויקטים גדולים נוספים המתוכננים להתחיל ב-2001 הם פרויקט ה-ERP (ניהול משאבי הארגון) של משרד הביטחון למחשוב צבא היבשה, מחשוב בתי המשפט (מב"ט 2000) ופרויקט מחשוב בתי החולים הממשלתיים. בתעשייה מעריכים כי היקפו של כל אחד מהפרויקטים האלה הוא כמה מאות מיליוני שקלים.

יו"ר ועדת המכרזים העליונה לתקשוב וטכנולוגיה וסגן בכיר לחשב הכללי באוצר, יצחק כהן, הוא האחראי על תחום המחשוב במשרד האוצר ועל תוכניות מרכב"ה ותהילה (שילוב האינטרנט במשרדי הממשלה). לדבריו, מתוך תקציב של 800 מיליון שקל שקיבל משרד האוצר לתחזוקה ופיתוח מערכות מחשב ב-2001, כ-320 מיליון מוקצבים לפיתוח עצמאי. "השקעות אלה נעצרו בשלב זה בגלל מכרז מרכב"ה. אם הפרויקט היה יוצא לדרך, חלק ניכר מתקציב הפיתוח העצמאי של משרד האוצר היה משתחרר. אם הפרויקט ימשיך להיתקע, נצטרך להמשיך ולהשתמש בכספי ציבור לפיתוח פנימי יקר ומיותר במקום לרכוש תוכנות מדף", אמר.