זה לא המודל

מאת ירדן לוינסקי

כולם כבר יודעים שאתרי התוכן ברשת הם גזע נכחד. הנושא שחוק עד עפר. היו שהאשימו בסגירת האתרים את הנאסד"ק. היו שהאשימו את המודלים הבלתי ריאליים של הסתמכות על פרסום כמקור הכנסה. היו שהאשימו הרמה הנחותה של חלק מהאתרים שנסגרו ואת ההיצף.

כולם צדקו.

הבעיה, כרגיל, היא כסף. בסוף החודש צריך לשלם את המשכורות, את החשמל ואת עלות התוכנות. בסביבה רוויה כמו באינטרנט, עוגת הפרסום הקטנה והחלומות של היזמים פשוט לא יכולים לספק את הסחורה. הפתרון הטבעי הוא מקורות הכנסה חליפיים. בתחילה מכירת מוצרים ולאחר מכן גביית תשלום בעבור השימוש בתוכן. עידן החינם ברשת עומד להסתיים.

כסף לא צומח על העצים

ישנן מספר אופציות להרוויח בתמורה לתוכן. השיטה הוותיקה ביותר היא זו הנהוגה באתרי הסקס מזה שנים, והיא דורשת מהגולשים לשלם מראש דמי מנוי תקופתיים. הבעיה העיקרית בדרך זו היא שלא רק שלא ברור בדיוק מה תקבל בתמורה לכסף, אלא שאתה גם נדרש לשלם מראש בלי קשר לכמות השימוש באתר.

הווריאציה האינטיליגנטית של המודל היא מודל הפרמיום, שבו חלק מהתוכן ניתן בחינם, אולם שירותי ערך מוסף, כמו ארכיון או פרשנויות, ניתנים בעבור תשלום.

בקצה השני של הסקאלה, נמצא מודל התרומות של אמאזון. אתרים שמצטרפים לשירות זה מאפשרים לגולשים להרים תרומה סמלית לטובת האתר, באמצעות מערכת שחברת אמאזון פיתחה. השימוש בבסיס המשתמשים של חברת אמאזון, שכולל כבר חלק גדול מכלל הגולשים ברשת, מאפשר לאתרים לזהות את הגולש ולהציע לו באופן אישי לתרום לאתר.

המודל השלישי, והמוביל כרגע מבחינת "הייפ" תקשורתי, הוא מודל התשלומים הזעירים. אם הגולשים מונעים ע"י החלטות של רגע, אומרת התיאוריה, צריך לאפשר להם בלחיצה לבצע את הפעולות הללו.

נניח שרציתם לקרוא מאמר ספציפי, מערכת של מיקרופיימנטס תאפשר לכם לקנות את זכות הקריאה במאמר זה בתמורה לסכום כספי זעיר. בעזרת שיטות מגוונות שמציעות חברות שונות - מ-PayPal ועד טריונט הישראלית - ניתן כבר היום לשלם תשלומים זעירים חד פעמיים למפעילי האתרים.

הפרטים הקטנים

אני מוכן לשלם כסף בעבור תוכן איכותי, וגם רבים אחרים, אבל מעטים משלמים בפועל. על מודל התרומות ברור שאי אפשר לבסס עסק. שיטת המיקרופיימנטס תכשל מפני שהמשתמשים פשוט לא אוהבים אותה. אנשים רוצים לדעת כמה הם עומדים לשלם, ולא זאת אלא גם שכל היישומים הקיימים של תשלומים זעירים הינם מסובכים, מעצבנים, וגורמים לחוויית הקנייה להיות מתסכלת.

אנשים יכולים בקלות למדוד עלות דברים. הם שואלים את עצמם מדי יום שאלות כמו "האם הלחמניה הזו שווה 40 אגורות?" או "האם עיתון סוף השבוע שווה 8.90 שקלים?" מודל המיקרופיימנטס מנטרל לחלוטין את היכולת הבחירה בעבור המשתמש, שכן השאלה "האם עמוד מסויים שווה 2 אגורות לקריאה" איננה ניתנת לבדיקה לאורך זמן רב.

מודל המיקרופיימנטס יוצר בעבור הגולש סידרה אין סופית של שאלות כספיות בלתי ברורות, תוך כדי חוסר בהירות בנוגע לעלות הסופית של המוצר. כל צרכן, בין אם הוא גולש או מבקר בסופר, רוצה שהקנייה תהיה פשוטה ומהנה, ולא תרגיל מתמטי במיקרו-כלכלה.

יקר וגלוי

מה שרוב חברות האינטרנט ואתרי התוכן טרם קלטו, הוא שהמחיר הוא מה שהורג את שיטת המנויים. כולם מזכירים את הניסיון הכושל של עיתון "הארץ" לגבות כסף בעד כניסה לאתר בתור דוגמה לכישלון השיטה. מישהו חשב שהמוצר היה שווה את התשלום שביקשו?

הגלישה באינטרנט יצרה סוג חדש של קורא - הקורא הקופץ. גולש כזה יכול לקרוא שתי כתבות באתר YNET, שתיים ב"מעריב", ושלוש באתר "הארץ". בשעת גלישה הוא יכול לעבור בעשרה אתרים וליהנות מכולם.

נניח וכל אתר יבקש מהגולשים 10$ לחודש בעבור הזכות לקרוא את התוכן שלו. הגולש הממוצע מבקר בחודש לפחות ב-50 אתרים, כלומר האתרים האלו מצפים ממנו לשלם 500$ בחודש בעבור התוכן שלהם. האם מישהו מכיר גולש שיסכים לשלם סכום כזה?

הכל תלוי במחיר

גם מי שלא למד כלכלה יודע שהמחיר קריטי בדרך לרכישת מוצר. מודל המיקרופיימנטס, לא רק שהוא איננו ידידותי, עושה הזניה של התוכן. אם עמוד כלשהו שווה רק שתי אגורות, ייתכן שהוא לא שווה בכלל. מודל המנויים כפי שהוא קיים היום, דורש מהמשתמשים לשלם יותר מדי בעבור התוכן. מעטים מוכנים לשלם 50 שקלים בעבור 3 כתבות מארכיון "הארץ".

החברות שלהוטות להראות הכנסות בשורה התחתונה, שוכחות כי בצד השני יש אנשים שצריכים לשלם. אם כל אחת תחשוב על הטווח הקצר, ותדרוש סכומים מגוחכים של 19.95$ לחודש, נראה שרוב הגולשים לא יהיו מוכנים לשלם.

מחירים מציאותיים, כאלו שמאפשרים לגולשים לשלם אותם, יאפשרו לאתרים איכותיים לשרוד ולשגשג. אני יכול לחשוב על כמה שיטות לתמחור ריאלי. מי יודע, אולי יום אחד נקנה חבילת "תוכן עברי" שתכלול שילוב של מספר אתרי תוכן בעברית.

הרי הכל תלוי במחיר.

ירדן לוינסקי הינו ארכיטקט המידע הראשי בחברת Zoe Interactive Content, ועורך מגזין האינטרנט קונספציה www.exego.net