בנקים רוסיים מעוניינים בהעמקת שיתוף הפעולה עם המגזר הפרטי בישראל

מאת אורה קורן

בנקים רוסיים מעוניינים בהעמקת שיתוף הפעולה עם הסקטור הפרטי הישראלי, ובין השאר, הם שוקלים לפתוח סניפים בישראל.

בחודשים האחרונים ביקרו בישראל נשיאי בנק מוסקבה ובנק רוסישקי קרדיט וכן נשיא חברת האחזקות אונסקים שבבעלותה בנק מסחרי. ראשי הבנקים נועדו בעיקר עם צמרת היהלומנים הישראלית בנוגע לאפשרות של הגדלת שיווק יהלומים בישראל מתחילת 2002.

דו"חות כלכליים על השוק הישראלי

מקורבים לפעילות הרוסית בישראל אמרו כי פדרציית הבנקים ברוסיה, המאגדת את 25 הבנקים הגדולים, התחילה להזמין דו"חות כלכליים על השוק הישראלי בתחומים שונים ועל הדרכים להגברת השתלבות הבנקים בו - בעיקר מול העולים מרוסיה והיהלומנים. באחד הדו"חות שקיבלה הפדרציה באחרונה, ואשר חובר על ידי הכלכלן היהודי ממוצא רוסי, גרי ארינסון, נקבע כי האמצעי היעיל ביותר הוא פתיחת סניפים בישראל שיעסקו במגוון תחומי הבנקאות, החל בפתיחת חשבונות לעולים מרוסיה וכלה בסחר במניות.

עם זאת ציין ארינסון כי במחצית הראשונה של שנות ה-90 דחה בנק ישראל את כל הפניות לפתיחת סניפים של בנקים רוסיים בישראל.

הוועדה הכלכלית המשותפת ישראל-רוסיה תדון בחודשים הבאים בהגברת שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות. הרקע לכך הוא גם העניין הרוסי בהגברת יצוא יהלומי גלם לישראל, תוך צמצום היקף המכירות למונופול היהלומים העולמי, דה-בירס.

ממשלת רוסיה, באמצעות חברת היהלומים הממשלתית אלרוסה, מנהלת מגעים עם הנהלת דה-בירס לגיבוש הסכם חדש, לאחר שתוקף הסכם המכירות הנוכחי יפוג בסוף 2001.

אלרוסה מפיקה יהלומי גלם בכ-1.6 מיליארד דולר. על פי ההסכם הנוכחי, רוכש דה-בירס מאלרוסה יהלומי גלם בסכום של כ-0.55 מיליארד דולר; שאר יהלומי הגלם מיועדים, על פי ההסכם, לעיבוד במלטשות ברוסיה.

על פי מקורות ברוסיה, הציעה אלרוסה לדה-בירס כי בהסכם החדש ירכוש ממנה יהלומי גלם בהיקף של עד 250 מיליון דולר; דה-בירס מצידו מעוניין להגדיל את המכסה שירכוש. ברוסיה אומרים כי שיעור הרווח ממכירת היהלומים לדה-בירס נמוך יחסית לרווח ממכירה ליהלומנים פרטיים, וכי הממשלה מעוניינת להתחיל לייצא יהלומי גלם לשוק החופשי.