יציאת גופי ההשקעה הגדולים מישראל זיעזעה את הקרנות המקומיות

מאת עודד חרמוני

את הימים שעברו מאז הודעתו של שר האוצר בכנס קיסריה מכנים בקרנות הישראליות "התפכחות מאשליית האוצר". מיד לאחר ההודעה של שלום, שעל פיה המס על המשקיעים הזרים בקרנות הישראליות יהיה בגובה המס הנהוג במדינות המקור שלהן, התכנסו מנהלי עשר הקרנות הגדולות לוועידת וידיאו, הראשונה עד כה, כדי לדון בצעדי תגובה להחלטתו של שלום. הדעות שנשמעו בישיבה היו חריפות מאוד, שונות מאלה שהועלו בשיחה האישית שקיימו רק שבוע קודם לכן עם השר בלשכתו, על פי בקשתו.

בחודשים האחרונים, בעקבות הסתבכות בעיית המיסוי הכפול על משקיעים אמריקאיים, החליטו 11 מגופי ההשקעה הגדולים בארה"ב לא להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות. בתעשייה הישראלית קיוו כי שר האוצר יסייע בפתרון הבעיה, ואולם, לדברי מקורות בתעשייה, הכרזת קיסריה אינה מסייעת.

מנהלי הקרנות מתכננים להתכנס מחר ולקבל החלטות לגבי המשך מאבקם להנהגת פטור ממס. הם ידרשו להיפגש עם שר האוצר ונציב מס הכנסה, יוני קפלן. לטענת הקרנות, הכרזת קיסריה אינה פותרת את הבעיות העיקריות של התעשייה: מיסוי המשקיעים האמריקאיים ומיסוי קרנות המשקיעות בקרנות אחרות. מדובר למעשה באלפי משקיעים שיצטרכו להצהיר למס הכנסה על מדינות המוצא שלהם.

"משרד האוצר לא מבין במה מדובר", אמר אחד ממנהלי הקרנות. "בשביל להקים קרן של 100 מיליון דולר צריכים אישורים של 1,000 איש. אף אחד בעולם לא מוכן להתמודד עם הביורוקרטיה הישראלית כשיש לו מדינות אחרות שהרבה יותר קל להשקיע בהן". לדברי מקורות בתעשייה, החלטת השר לא הביאה לשינוי בהחלטת גופי ההשקעה הגדולים, שהחליטו לצאת מישראל.

להערכתם, ההחלטה רלוונטית רק למדינות דוגמת גרמניה, הולנד, בלגיה ושווייץ, שיגדילו השקעותיהן בישראל בכ-100 מיליון דולר בלבד. לעומת זאת, הקרנות האמריקאיות והאחרות יפסיקו להשקיע כמה מיליארדי דולרים בשנה בישראל.

בשנה האחרונה התכנסה כמה פעמים ועדה משותפת לאיגוד קרנות ההון סיכון הישראליות ולנציבות מס הכנסה, כדי לפתור את מכשולי המס המעיקים על הקרנות. אך שני הגופים רחוקים עדיין מהסכמה ופעילות הוועדה עדיין לא נשאה פרי. על פי הסיכום עם שר האוצר, הנציבות ואיגוד הקרנות היו אמורים להביא הצעה משותפת לאישורו, אך לטענת הקרנות, הן כלל לא עודכנו בהחלטה של שר האוצר בקיסריה, והופתעו ממנה. בקרנות מאשימים כי מס הכנסה הסתיר מהשר את המצב האמיתי בוועדה המשותפת ואת סירוב הקרנות לחתום על מסמך פשרה הדומה להצהרת השר.

הבעיה העיקרית היא שרווחי הקרנות מוגדרים בארה"ב כרווחי הון, ובישראל כרווחים מעסק. הבדל זה יוצר את בעיית המיסוי הכפול, שעל פיו יכולים המשקיעים להיחשף למס גם בישראל וגם בארצותיהם. כיום נהוג בישראל מס של 36%-50% למשקיעים הזרים בקרנות שלא ערכו רולינג (הסדר מוקדם עם נציבות מס הכנסה שבו מגיע שיעור המס ל-20%). ישראל חברה במועדון מצומצם של מדינות בעולם המערבי שמטילות סוג כזה של מס על משקיעים זרים, יחד עם אוסטרליה ודרום אפריקה.

בעיית המיסוי הכפול התגלתה במלוא חריפותה בעסקת המכירה של חברת כרומטיס ללוסנט ב-2000, בעת שקרן JVP ביקשה להסדיר את העניין מול רשויות המס הישראליות ולהבטיח שהמשקיעים בה לא יצטרכו לשלם מס פעמיים, למרות אמנת המס בין שתי המדינות.

בנוסף, קיים ויכוח בין ישראל לארה"ב, משום שכל אחת רוצה להיות זו שתגבה את המס. כדי לפתור את הסוגייה, מתנהלים דיונים בחודשיים האחרונים בין נציבות המס הישראלית לעמיתתה האמריקאית.

לאמריקאים לא ברור מדוע מתעורר ספק בדבר זכותם למסות את החברות והמשקיעים. זאת, מאחר שהחברות הישראליות רשומות בארה"ב, נמכרות לחברות אמריקאיות או מונפקות בארה"ב, לאחר שהשקיעו בהן משקיעים אמריקאיים. במקרה כזה, טוענות הרשויות בארה"ב, המס צריך להגיע אליהן - ולא לישראל.

שר האוצר אינו מסכים לביקורת שהוטחה על החלטתו בעניין מיסוי המשקיעים הזרים, ולא שינה את דעתו. בראיון שנתן אתמול לכתב "הארץ" אמר כי הוא בטוח שהחלטתו נכונה, וכי היא תהיה ציון דרך. עד סגירת הגיליון לא התקבלה תגובת נציבות מס הכנסה.