המנהלים אחראים, הביטוח ישלם

מאת שלומי שפר

כתב התביעה על נפילת מניית אי.סי.איי בנאסד"ק ואובדן כספי המשקיעים, שהוגש לפני שבועיים לבית המשפט הפדרלי בווירג'יניה, ארה"ב, לא הופנה רק נגד החברה, אלא כלל גם מנהלים ודירקטורים באי.סי.איי שנתבעו אישית. לטענת התובעים, ההנהלה העלימה מהציבור מידע שהיה בידיה, ולכן המניה נסחרה במחיר שלא שיקף את שוויה האמיתי. בכך, לדבריהם, עברה החברה על חוק ניירות ערך של ארה"ב.

סכום הפיצויים בתיק שבית המשפט התבקש להכיר בו כבתביעה ייצוגית, יכול להגיע למיליוני דולרים. במקרה שבית המשפט יפסוק לטובת התובעים, האם יתבקשו יונתן קולבר יו"ר הדירקטוריון, דורון ענבר מנכ"ל החברה, ואבי בן אסייג לשעבר מנהל הכספים, לשלם סכום זה מכיסם? אין חשש. לנתבעים יש פוליסות מתאימות, והצ'ק יגיע לתובעים מחברות הביטוח.

חוק החברות שינה את פני הדברים

במשך שנים רבות נהגו חברות בעולם ובישראל, בעיקר חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, לרכוש פוליסות לביטוח דירקטוריונים והנהלות Directors & Officers - D&O, כדי להגן עליהם מתביעות כגון רשלנות ואי עמידה ביעדים מוצהרים של החברות. חוק החברות שהתקבל בישראל ב-1991 שינה את פני הדברים.

דני סבר, סגן נשיא ברוקר הביטוח דוידוף, אומר כי החוק גרם לתמורה בשני תחומים: הוגדרו בו במדויק נושאי המשרות בחברה; נקבע כי האחריות של חברי הדירקטוריון ונושאי המשרות היא אישית. "החוק מאפשר להפנות תביעות ישירות למנהלים ודירקטורים, ולכן אלה אינם יכולים להסתפק בהגנה שמעניקה להם הפוליסה של החברה".

החל מ-1991 נוהגות החברות לרכוש פוליסות המספקות הגנה ביטוחית אישית למנהלים ולדירקטורים. לדברי דני אקרמן, מנהל האגף המסחרי באיי.אי.גי, הביטוח מכסה בין השאר תביעות על מצג שווא לבורסה, אי פרסום אזהרות רווח במועד וכן מקרים שבהם מנהלים או דירקטורים מכרו מניות ששערן עמד לרדת. בארה"ב מוגשות תביעות רבות גם בטענה של אפליה בעבודה - נושא שעדיין אינו מפותח בישראל.

חברת הביטוח תשלם

"הביטוח חל על כל נושאי המשרות והדירקטורים בחברה, כך שגם אם אחד מהם ייתבע באופן אישי על כל הסכום הקבוע בפוליסה, חברת הביטוח תשלם אותו", אומר אקרמן. "אם הסכום יהיה גבוה יותר, ייאלץ נושא המשרה או הדירקטור להשלים את ההפרש מכיסו. את הפרמיה השנתית משלמת, כמובן, החברה. לעומת זאת, חברות הביטוח נוהגות להגיש לנתבעים סיוע משפטי מהרגע הראשון, כדי לצמצם את נזקי התביעה".

התחום תפס תאוצה בישראל בשנות ה-90. "חברות ההיי-טק ישראליות רבות שהונפקו בנאסד"ק פנו אלינו כדי לרכוש ביטוח אישי למנהלים ולדירקטורים", מספר סבר. עורכת הדין ריטה בעל-טכסא מחברת הביטוח מנורה, מצביעה על גורם נוסף שהניע את התהליך: "חברות רבות גייסו כסף מחברות הון סיכון, ואלה שלחו דירקטור מטעמן לדירקטוריון החברה. הדירקטורים של קרנות ההון סיכון דרשו שהחברה תרכוש בשבילם ביטוח אישי, על אף שלקרנות יש ביטוח משלהן".

סכומי הביטוח בתחום זה נעים בין כמה מיליוני דולרים לכמה מאות מיליוני דולרים, והפרמיות השנתיות בין אלפי דולרים למאות אלפי דולרים. כיצד יכולה חברה לדעת מהו הכיסוי הדרוש לה?

אבי חיון, חתם ראשי במחוז תעשייה וסיכונים מיוחדים בחברת הביטוח סהר-ציון, אומר כי הוא מבדיל בין חברות סטארט אפ לחברות היי-טק, וכן בוחן את שלב גיוס הכסף בו נמצאת החברה והחשיפה שלה לשווקים בעולם. "אנחנו מבקשים נתוני רקע על החברה, מי המשקיעים בה ומה התוכנית העסקית שלה", הוא מוסיף.

בדיקת קצב שריפת המזומנים

לדברי בעל-טכסא, במנורה בודקים את קצב שריפת המזומנים של החברה ואת העלייה או הירידה בקצב לעומת השנה שחלפה. "מתוך הניסיון בשוק, אנו רואים כי חברות רבות מקצצות היום בקצב שריפת המזומנים, ויש הרבה מהיכן לקצץ".

סבר מדוידוף מספר כי קיימות כמה שיטות לקביעת סכום הביטוח. האחת היא חישוב סטטיסטי - מלכ"רים בארה"ב עוסקים באיסוף נתונים מחברות ומפרסמים את הסכום הממוצע של הכיסוי בכל ענף, הפרמיות, סוגי התביעות והסכומים שנהוג לשלם עליהן. הנתונים מלמדים כי ב-1999 חלה עלייה בסכומי הכיסוי של כל סוגי החברות.

שיטה נוספת: בחברות ציבוריות החוששות מתביעות יצוגיות, נקבע סכום הביטוח באמצעות חישוב של שווי החברה, אחוז המניות שבידי הציבור ושיעור הנפילה של המניה שעלול להוביל לתביעה. "בחברות ישראליות", מוסיף סבר, "השיטה פשוטה הרבה יותר - מבררים מהו סכום הביטוח של חברה אחרת ורוכשים ביטוח על סכום גבוה יותר".

גם חברות יציבות חוששות מתביעות

דווקא בשל המצב הגרוע בענף ההיי-טק בחצי השנה האחרונה, אומרת עו"ד בעל-טכסא, גם חברות יציבות חוששות מתביעות ומבקשות לרכוש ביטוח מנהלים ודירקטורים. בעל-טכסא מספרת כי באחרונה הוגשה תביעה נגד דירקטוריון של חברת דוט.קום ישראלית על ידי האנג'לים שלה. לטענתם, החברה ערכה את סיבוב הגיוס השני בהערכה נמוכה יותר של שווי החברה. לקרנות המושקעות בחברה היה מנגנון של אי דילול שווי המניות, אך לאנג'לים המתוחכמים פחות לא היה מנגנון כזה והם תובעים את מנהלי החברה על ירידה בשוויין.

חיון מספר על עובדים בחברת היי-טק שקיבלו אופציות בחברה, וכשזו נסגרה תבעו את נושאי המשרות על ניהול כושל שגרם להם לאבד את האפשרות לזכות ברווחים גדולים. לדברי סבר, המצב כעת פרדוקסלי: עקב גל התביעות והחשש בקרב הנהלות החברות עולה הדרישה לביטוח, אך בגלל הקושי בגיוס הון נוטים מנהלי הכספים לחסוך דווקא בתחום זה.

מבחינת החברות המבוטחות יש חשיבות רבה למועד ההודעה כי הן או נושאי משרה ודירקטורים בהן עומדים להיתבע. בעל-טכסא: "הפוליסה מכסה תביעות שהוגשו בעת חלות הביטוח. עם זאת, חוק חוזי הביטוח מחייב לדווח על כל שינוי בסיכון, כדי לא להיקלע למצב של הסתרת מידע בו הפוליסה לא תעניק כיסוי לחברה. לחברות יש אפוא זכות וחובה נעימה להודיע לחברות הביטוח כי הן עומדות להיתבע. לאחר שנרשמה הודעה כזו, החברה תהיה מכוסה במקרה שאכן תוגש תביעה, אפילו אם הפוליסה תמה והחברה רכשה פוליסה בחברת ביטוח אחרת".

באחרונה נדונה בחברות הב