עייפים ממידע

גרדיאן

לפני שבועות ספורים שלח מנהל בחברת הלוטו הבריטית, קמלוט, הוראה מפתיעה: אין לשלוח דואר אלקטרוני ביום העבודה האחרון של השבוע, אלא במקרי חירום. "העברת מסרים האלקטרוניים בין העובדים בחברה, חלקם הגדול חברתיים", כתב המנהל, "מחבלת בתקשורת הבין-אישית".

"אנחנו חייבים להגביר את המודעות בקרב העובדים לאפיקי תקשורת אחרים", אמרה דוברת חברת קמלוט, שמשרדיה ממוקמים בבניין אפור בגן תעשייה גדול מחוץ לעיר ואטפורד בדרום אנגליה. "אם אפשר לתקשר פנים אל פנים במקום לשלוח דואר אלקטרוני, כך צריך לעשות".

הניסוי הסתיים כעבור ארבעה שבועות. החברה עדיין "בוחנת את התוצאות", אך קשה להאמין שהניסוי יוכתר בהצלחה. לפי סקר שפורסם בשבוע שעבר, מדי יום נשלחים כ-6.1 מיליארד מסרי דואר אלקטרוני. ואולם מסקר אחר שערכה התאחדות הצרכנים בבריטניה עלה כי מספר האנשים שתיארו את הדואר האלקטרוני כאפיק התקשורת האהוב עליהם ירד בתוך שנה מ-14% ל-5%, ומספר האנשים המעדיפים פגישות פנים אל פנים זינק מ-39% ל-67%.

"הצילו - דואר אלקטרוני"

בעבר התייחסו רבים לאיום מתקפת המידע כחלום בלהות של מעטים. כשעובדים משרדיים החלו להתלונן ב-1998 על קבלת 30-20 מסרי דואר אלקטרוני ביום, ציינה חברת המחקר הבריטית מורי כי נפח הדואר האלקטרוני בבריטניה סביר. ואולם זה היה לפני שלוש שנים, כשהרעיון להתחבר לאינטרנט ברכבת באמצעות מחשב נישא וטלפון סלולרי נשמע לרבים מופרך. עתה מתגבשת בניו יורק תוכנית שתקל על הנוסעים ברכבת התחתית לקרוא דואר אלקטרוני באמצעות הטלפונים הסלולריים שלהם, ובלונדון מבטיחים לשקול צעד דומה. הסקר האחרון שערכה מורי לפני כמה חודשים זכה לכותרת: "הצילו, דואר אלקטרוני".

יותר ויותר אנשים לוקים כיום במה שהפסיכולוג דיויד לואיס מכנה "תסמונת עייפות המידע". תסמיני המחלה הם עייפות, חרדה, זיכרון כושל וקשב לקוי לנוכח מתקפת נתונים ועובדות. "עודף מידע מסוכן לפחות כמו חוסר מידע", אומר לואיס, "הוא עלול לשתק אותנו ולהקשות עלינו למצוא פתרונות נכונים או לקבל החלטות חכמות".

בתחילת הדרך, הבטיח הדואר האלקטרוני דמוקרטיזציה של מקום העבודה. מנהלים בכירים, שיכלו להימנע מפגישות פנים אל פנים עם עובדים זוטרים או לקוחות, הודות למזכירות שפתחו ומיינו את הדואר שלהם, נאלצו להתמודד עם מסרי דואר אלקטרוני שהגיעו אליהם ישירות.

לדברי סטיב וולגר, סוציולוג אינטרנט באוניברסיטת אוקספורד, רוב המנהלים מורים כיום לעוזרים שלהם לפתוח את הדואר האלקטרוני שלהם, "אם משקיע או צרכן שולח מסר למנכ"ל חברה, סביר להניח שהוא לא יקרא אותו בעצמו", אמר. גם התגובה לעודף מידע שונה בין עובדים זוטרים לבכירים.

דיויד אוונס, פרופסור באוניברסיטת ונדרבילט בטנסי, עמד להשלים מחקר אנתרופולגי של סמלי סטטוס בחברות גדולות בארה"ב כשידיד הציע לו לבחון את רשומות הדואר האלקטרוני של החברות. הוא גילה כי עובדים בכירים מתמחים במסרים קצרים, לרוב עם טעויות כתיב, ומתעלמים מכללי הפיסוק. המסר שהם מעבירים בדרך זו ברור: "אני איש עסוק, אין לי זמן פנוי להשקיע בתגובה". עובדים מהדרג הבינוני, לעומת זאת, מקפידים על איות ופיסוק נכון ומרבים לכתוב מסרים ארוכים ושופעי הסברים.