האח הגדול מרים ראש: יאהו, מיקרוסופט ואמריקה אונליין העבירו לממשל תוצאות חיפוש באינטרנט של מיליוני אזרחים

אתרי האינטרנט של חברות יאהו (סימול YHOO), מיקרוסופט (סימול MSFT) ואמריקה אונליין של טיים וורנר (סימול TWX), העבירו לידי הממשל האמריקאי תוצאות חיפוש באינטרנט שביצעו מיליוני אזרחי ארה"ב, בעוד שחברת גוגל (סימול GOOG) - מפעילת מנוע החיפוש המקוון הפופולרי ביותר בעולם - ממשיכה לעמוד בסירובה לעשות כן.



חברות האינטרנט, שהעבירו ביום חמישי לידי משרד המשפטים האמריקאי תוצאות חיפוש המכסות תקופה של שבוע, טענו כי הצעד אינו כרוך בהפרת פרטיותם של המשתמשים, משום שתוצאות החיפוש אינן כוללות את שמות המשתמשים ואת כתובות האינטרנט. עם זאת, ארגוני זכויות אזרח בארה"ב יצאו נגד המהלך בטענה שהממשל עשוי לבקש מידע מפורט יותר בהמשך.



משרד המשפטים טען בתגובה כי הממשל אינו מעוניין בזהות המשתמשים, אלא רק בדפוסי החיפוש של ציבור הגולשים ברשת כדי לסייע להעריך את שכיחות החיפוש אחר פורנוגרפיה באינטרנט. אולם דרישת משפט המשפטים להעביר לידיו תוצאות חיפוש באה על רקע התגברות החששות בארה"ב לגבי השימוש שעושה הממשל במידע הנאסף על אזרחי ארה"ב.



הקונגרס האמריקאי מקיים בימים אלה דיונים על הארכת "חוק הפטריוט" (Patriot Act) שנחקק כחודש וחצי לאחר מתקפות ה-11 בספטמבר 2001, ואשר הרחיב באופן ניכר את סמכויות הממשל לעקוב אחר אזרחי ארה"ב. בית הנבחרים האמריקאי אישר בחודש שעבר ברוב של 251 מול 174 את חידוש החוק, וכעת ממתין החוק לאישור הסנאט. חוק הפטריוט מתיר לממשל לדרוש מחברות אינטרנט להעביר לידיו מידע לגבי אנשים, גם כאשר אלו אינם חשודים בביצוע עבירה כלשהי, ואף מאפשר לממשל להסתיר מהציבור את עצם הדרישה. במקביל מתקיימים שימועים בקונגרס סביב פרשה אחרת המעוררת חששות בקרב ארגוני זכויות הפרט בארה"ב - חוקיותן של האזנות סתר שביצעה הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) לתקשורת של אזרחי ארה"ב ללא אישור בתי משפט.



מצדדי זכויות הפרט טוענים כי האפשרות לעקוב אחרי פעולות חיפוש באינטרנט מאפשרת לממשל לנהל מעקב אחר מחשבותיו והרגליו של הציבור. "מנועי חיפוש מהווים מאגר נתונים עצום אשר כולל את הפרטים האינטימיים ביותר של חייהם של בני אדם: מה הם מחפשים, מה הם קוראים, מה מדאיג אותם, מה מסב להם הנאה", אמר קורט אופסל, עו"ד מארגון אלקטרוניק פרונטיר פאונדיישן (Electronic Frontier Foundation). "חיוני ביותר להגן על פרטיותו של מידע זה כדי שאנשים יוכלו להרגיש חופשיים לעשות שימוש בכלים המודרניים העומדים לרשותם כדי לאתר מידע מבלי שיחששו שהאח הגדול מציץ מעבר לכתפם", הוסיף.



בקשת הממשל לקבל לידיו נתונים על מיליון תוצאות חיפוש ברשת מכל חברת אינטרנט, עלתה לכותרות בשבוע שעבר לאחר שהעיתון "סן חוזה מרקורי ניוז" דיווח כי חברת גוגל הודיעה על התנגדותה לציית לצו של משרד המשפטים המחייב אותם להעביר לידיו נתונים אלו. גוגל נימקה את התנגדותה בכך שלעיתים די במילות החיפוש כדי לחשוף את זהותו של מבצע החיפוש ופרטים נוספים אודותיו. יאהו, מיקרוסופט ו-AOL, אשר קיבלו אף הן צווים, נענו כאמור לדרישת המשרד.



סירובה של גוגל לדרישת משרד המשפטים זכה למחמאות מצד ארגוני זכויות הפרט בארה"ב, אולם במקביל, עורר שאלות לגבי מדיניות איסוף הנתונים על הגולשים של החברה עצמה - אשר מעמידה למבחן את המוטו של גוגל "Don't be evil". גוגל אוספת במרץ נתונים על פעילות המשתמשים במנוע החיפוש שלה. החברה מאחסנת את נתוני החיפוש, ככל הנראה לעד, ומצמידה למשתמשים "עוגייה" - קובץ המושתל בדיסק הקשיח של מחשב המשתמש. הדבר מאפשר לה זיהוי אישי של מבצע החיפוש בגוגל. "גוגל יכולה לסייע להגנת משתמשיה בכך שתגביל את המידע שהיא אוספת ומאחסנת עליהם", אמר אופסל מ-EFF. "הדרך הקלה ביותר להגיב על דרישת משרד המשפטים היא פשוט לומר - אין לנו את המידע", הוסיף.



ארגונים להגנת זכויות הפרט בארה"ב ציינו עוד, כי גולשים יכולים נקוט בצעדים כדי להגן על פרטיותם מפני הממשל וחברות האינטרנט, על ידי שימוש בטכנולוגיות גלישה אנונימית דוגמת רשת Tor, אשר מסתירה את כתובת ה-IP של המשתמש מפני חברות אינטרנט ומונעת מהן את האפשרות להעביר את המידע לרשויות במידה שהן מתבקשות לעשות כן.



דרישת הממשל למידע על תוצאות החיפוש באינטרנט, באה על רקע ניסיונותיו להעריך את שכיחות החיפוש אחר פורנוגרפיה ברשת, במסגרת מאבקו להביא לאישורו של חוק שתכליתו למנוע חשיפת ילדים לפורנוגרפיה באינטרנט. ב-1998 אושר חוק בארה"ב המחייב אתרים ברשת המציגים תוכן בעל מאפיינים מיניים, למנוע גישה של ילדים לאתרים באמצעות דרישה למספר כרטיס אשראי או הוכחה אחרת כי מדובר בגולשים מבוגרים. עם זאת, בית המשפט העליון של ארה"ב הוציא בשנת 2004 צו נגד יישומו של החוק, בטענה כי לא הוכח שדרישות החוק עדיפות על פני שיטות סינון אחרות, דוגמת השימוש בקודי גישה, בבואו לאזן בין הצורך למנוע חשיפת ילדים לפורנוגרפיה לבין הזכות לחופש ביטוי של מפעילי אתרים ברשת. משרד המשפטים טען כי הדרישה מחברות האינטרנט להעביר את תוצאות החיפוש, אמורה לספק לו מידע אשר יאפשר להוכיח כי החוק אמנם יותר יעיל במניעת חשיפת ילדים לפורנוגרפיה מאשר אמצעים אחרים, דוגמת תוכנות סינון.