"הבעיה היא לא למצוא מנהלים ישראלים אלא למצוא מנהלים שמסוגלים לנהל ישראלים"

יש ישראלים שמתברגים בתפקידים בכירים בחברות ענק רב-לאומיות לאחר שאלה רוכשות את החברות שלהן בישראל ומשתלבים שם בשיווק ופיתוח עסקי. אבל מצד שני, החברות האלה מקימות פה רק מרכז פיתוח ותחומי הפיתוח העסקי והשיווק נזנחים. כיצד זה משפיע?



גלעד: "חברות רב-לאומיות שמחזיקות בישראל חטיבות יוצרות בית ספר מצוין לעובדים שנחשפים לסטנדרטים של ניהול שיש בחו"ל. פעילות שכזו מעלה את כל השוק ליגה מבחינת היכולות הניהוליות כי הארגונים הגדולים כופים על כל שרשרת המזון בתעשייה להתנהג לפי הסטנדרטים שלהם. אבל רוב החברות האלה מעדיפות להחזיק פה סניף פיתוח ולא חטיבה עסקית שלמה, וזה אכן יוצר בעיה גדולה בהכשרת מנהלים ופוגע בתעשייה הישראלית בטווח הארוך. חברות רב-לאומיות מקבלות החלטות על סמך קרבה ושיחות מסדרון. כשאין שיחות כאלה, בגלל המרחק והשפה, יש כאן רק מרכזי פיתוח שבחברות אין אליהם מחויבות גבוהה - ולכן עם הזמן המרכזים האלה ידולדלו".



גרדמן: "החברות הרב-לאומיות מלמדות שיטות נכונות לעבודה יותר מסודרת. אם היינו יכולים לשלוח את כולם להשתלמות בחו"ל זה היה פותר הרבה בעיות, שחלק מהן ניתן לפתור בעזרת חטיבות עסקיות זרות שפועלות מתוך ישראל".



אולי, כפי שאמר סלומינסקי, מדובר רק בתהליך שלוקח זמן?



מורן: "זה סוג של ביצה ותרנגולת. לא גדלים פה מנהלים טובים כי אין פה חברות גדולות. אבל זה גם לוקח זמן. צריכים הרבה נחישות והרבה עבודה קשה כדי להקים פה חברות גדולות שייצרו מנהלים טובים. חברות כמו קומברס, צ'ק פוינט או אם-סיסטמס הן חברות ותיקות שלקח להן יותר מעשור להיבנות. זה זמן רב, שבו נוצרת היסטוריה שיכולה ללמד. אבל התעשייה משתנה וככל שיש פה יותר חברות גדולות הביצה בוקעת יותר. יש גם ישראלים שחוזרים מחו"ל עם ידע וזה מסייע לבנות חברות לטווח ארוך".



איך התעשייה המקומית תתמודד עם איומים כמו סין והודו, שחברות ענק פונות אליהן?



גלעד: "אני לא מודאג. ההיי-טק הישראלי ימשיך להתחזק ולהשפיע. ברור שהבסיס להמשך הגידול הוא קודם כל החינוך, המשאב שמוציא מהנדסים, ולכן צריכים לדאוג לו. אני לא חושב שסין והודו רלוונטיות לתחרות עם ישראל. הן הזדמנות בעבורנו ולא איום. אני חושב שהסכנה היא במודל הסטארט-אפים, שעבד יפה מאוד בשנים האחרונות. מי שרוכש את החברות האלה צריך גם לראות רווחים, ואם בטווח הארוך הוא לא ירוויח כסף מהפעילות בישראל הוא יפסיק לרכוש כאן. וכדאי שאז יהיו פה היכולות לנהל חברות גדולות".



מורן: "אני לא חושב שסין והודו מאיימות עלינו. ישראל היא מדינה יזמית ויש פה דרייב ליזמות וליצירתיות בעוד שהסינים וההודים מציעים תעשיות שמתבססות על מסה של עובדים ולא על יצירתיות".



גרדמן: "אני מסכים שיש להתמקד בחינוך, אבל חולק על האחרים לגבי האיום מסין והודו. אני דווקא כן חושש מהן ורואה בהן איום. לא מדובר רק במסה של עובדים אלא גם באיכות המסה. 5% מהסטודנטים הכי טובים במדעי המחשב בסין הם עדיין רבים יותר מכל הסטודנטים בישראל וזה כן יהיה איום".