אם שפעת העופות תהפוך למגפה - קנו מניות אינטרנט

קבוצת הפיננסים סיטיגרופ בנתה אסטרטגיית השקעות המתאימה לתרחיש לפיו שפעת העופות תועבר בין אנשים ותהפוך למגיפה גלובלית, ולא מגפה אסיאתית בלבד. האסטרטגיה מתחלקת לשני תרחישים מרכזיים: מגיפה גלובלית מתונה ומגיפה גלובלית חזקה. אם יתממש התרחיש הראשון, תהיה זו הזדמנות קנייה מצוינת למניות תנודתיות ומסוכנות. במקרה של מגיפה גלובלית חזקה, כדאי יהיה לאמץ אסטרטגיית השקעות דפנסיווית יותר.

הניתוח של סיטיגרופ מניח קודם כל כי במקרה ששפעת העופות תהפוך מדבקת בין אנשים, יתעוררו במהירה חששות כי המגיפה האסיאיתית המקומית תהפוך למגיפה גלובלית. האיום האפשרי של מגיפה גלובלית יוצר דילמה עבור המשקיעים, בגלל חוסר הוודאות לגבי הסיכוי למגיפה גלובלית, התזמון והעוצמה שלה.

חוסר הוודאות צפוי להשפיע על הכלכלה באופן הבא: פוליטיקאים, אנשי עסקים והציבור הרחב צפויים לבטל נסיעות, להימנע ממגע עם אנשים אחרים ולהסתגר בבתים. כמו במקרה של מגפת הסארס ב-2003, אמצעי בטיחות מדיניים (כגון סגירת גבולות) וירידה בניידות של עובדים וצרכנים - יחלו להאט את הפעילות הכלכלית. במצב כזה סביר להניח כי משקיעים יתחילו למכור מניות ולקנות אג"ח, הנחשבות להשקעה בטוחה יותר, ויירשמו עליות בשוק האג"ח.

במקרה שיתממש התרחיש של מגיפה גלובלית מתונה, כמו הסארס, צופים בסיטיגרופ כי הכלכלות יתאוששו מהשפעת המגיפה, שוקי המניות יתאוששו (סביר להניח שבחוזקה) ומגמת העליות בשוק האג"ח תתהפך. תרחיש של מגיפה גלובלית מתונה הוא הזדמנות לרכישת מניות תנודתיות ובעלות סיכון גבוה.

במקרה של מגיפה גלובלית בעלת עוצמה חזקה - תרחיש שהסיכוי להתממשותו נמוך - שינויים במדיניות ממשלתית והרצון הטבעי של הציבור להימנע ממגע עם אנשים אחרים, ישפיעו בצורה משמעותית על ההיצע והביקוש. בסיטיגרופ צופים כי הפעילות הכלכלית תאט, מחירי חומרי הגלם יקרסו, שנאת הסיכון תגבר, המדיניות המוניטרית תהפוך מקלה ושיעורי הריבית ירדו.

תקופה ממושכת של אי ניידות בשוק העבודה תוביל לשימוש מוגבר בהון ובטכנולוגיה, כולל מסחר מקוון, ולירידה בביקוש כתוצאה מהירידה בתעסוקה. במונחי מניות, המרוויחות המיידיות יהיו חברות התרופות המייצרות אנטי-וירוסים (כגון גלקסו סמיתקליין), חברות תרופות המייצרות חיסונים (כגון סנופי-אוונטיס), חברות שירותי בריאות, יצרניות חומרי ניקוי (כגון הנקל) וספקיות בידור ביתי (כגון בלוקבאסטר). המפסידות המיידיות יהיו חברות התעופה, יצרניות מוצרי היוקרה (כגון טיפאני), מלונות, חברות ביטוח ומפעילות מרכזי קניות.

בטווח הרחוק יותר, המרוויחות יהיו יצרניות מוצרי ניקוי, חברות טלקום, ספקיות שירותי תשתית (כגון גז דה פראנס), חברות אינטרנט (יאהו, גוגל ו-eBay) ומגזרים דפנסיוויים, כגון פרמצבטיקה. המפסידות הלא מיידיות יהיו חברות הנפט הגדולות, חברות הביטוח, חברות הכרייה והמתכות, תעשיית הנסיעות והאירוח, מבשלות הבירה, ומגזרים מחזוריים, כגון נייר וכימיקלים.