עורך דין שלא קיבל שכר טרחה רשאי לעכב כספים של הלקוח

לשכת עורכי הדין ביקשה שלשום מבית המשפט העליון להצטרף כצד להליך המתנהל בין עו"ד דב עצמון לבין חברת גבי ארי פיתוח והשקעות, שחייבת לו, לטענתו, כספים. במרכז הערעור עומדת החלטה של בית משפט השלום שאושרה גם במחוזי, שלפיה חויב עצמון להעביר לחברה הנתבעת העתק המסמכים אותם עיכב, במסגרת גילוי המסמכים בתביעת שכר הטרחה שלו. לטענת הלשכה, החלטה זו מרוקנת למעשה מתוכן את מהותו של סעיף העיכבון ולכן יש לבטלה.



זכות העיכבון, המופיעה בחוק לשכת עורכי הדין, מהווה את אחד הכלים המרכזיים בו עושים שימוש עורכי דין כדי להבטיח את תשלום שכר טרחתם. הסעיף מאפשר לעכב כספים ומסמכים של לקוחות בכל מקרה בו שכר טרחתם לא שולם, וזאת בתנאי שעורכי הדין יגישו תביעה נגד הלקוח לתשלום החוב בתוך שלושה חודשים ממועד שנדרשו לשחרר את הכסף או את המסמכים.



על פי החלטתה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דליה מארק-הורנצ'יק, שאושרה לפני כחודש וחצי על ידי השופטת שרה דותן מהמחוזי בתל אביב, יש לאזן בין הזכויות: תמורת קבלת העתק מהמסמכים הלקוח יחתום על כתב התחייבות שלפיו ישלם את שכר הטרחה, במקרה בו בית המשפט יפסוק בתיק לטובת עורך הדין שתבע את שכרו.



לטענת הלשכה, באמצעות עוה"ד שמוליק קסוטו וטלי סיוון להב, עו"ד עצמון ביקש את התערבות הלשכה בהליך וזו נענתה לבקשה. הלשכה טוענת כי תכלית הזכות היא להקל על עורך הדין את גביית שכר הטרחה וההוצאות שהוציא וזו "נעוצה כל כולה, בהנחה כי כאשר יזדקק הלקוח למסמכים הוא ייאלץ לפרוע את חובו לעורך הדין כדי לקבלם".



לטענת הלשכה, זכות זו היא בעלת חשיבות לא רק לעורכי הדין אלא גם לכלל הציבור, שכן היא מאפשרת מתן שירותים משפטיים להם הציבור נזקק באופן שוטף. בהקשר זה נטען כי אלמלא זכות העיכבון לא היו עורכי דין מוכנים לתת את שירותיהם, משום שלא היו להם אמצעים שיבטיחו את תשלום שכר הטרחה בהמשך.



לטענת הלשכה, ההתחייבות עליה נדרש הלקוח לחתום כתנאי לקבלת העתק מהמסמכים מבטאת את מה שהלקוח מחויב ממילא לעשות כשניתן נגדו פסק דין ומשמעותה היא שעורכי הדין נותרים בלא כל בטוחה ממשית לתשלום שכר טרחתו. "שהרי מרגע שמתאפשר ללקוח להעתיק את המסמכים המצויים בידי עורך הדין, אין כמעט שום משמעות לעיכובם של המסמכים המקוריים, והם הופכים למיותרים וחסרי כל ערך", נטען.



בנסיבות אלה, כך נטען בבקשה, לא ברור כלל מדוע הגיע בית המשפט למסקנה כאילו אין בצילום המסמכים בכדי לפגוע בזכות העיכבון, ומסקנה זו נראית שגויה מיסודה.



לטענת הלשכה, לפסיקה שניתנה עלולות להיות תוצאות מרחיקות לכת כשהיא תבטל למעשה מספר החוקים את זכות העיכבון. עוד לא ניתנה החלטת העליון בבקשת הלשכה להצטרף להליך.