רווחי ויזה כאל ולאומי קארד צפויים להיפגע בעקבות החלטת ביה"ד להגבלים לגבי גובה העמלה הצולבת

בית הדין להגבלים עסקיים פירסם את החלטתו לגבי אופן קביעת עמלות הסליקה הצולבות של ויזה כאל ולאומי קארד. על פי ההחלטה, תחשיב גובה העמלה הצולבת צריך להתייחס רק לעלויות הכרוכות בסיכון שמגלמות עסקאות שמתבצעות בכרטיסי אשראי, ולא לעלויות נוספות, כפי שדרשו שתי החברות.



הממונה על ההגבלים, רונית קן, אמרה היום כי "להחלטת בית הדין ישנה חשיבות מכרעת בקביעת שיעורן המדויק של העמלות אשר משלמים בתי העסק לחברות האשראי, והיא צפויה להביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה". לעמלות הסליקה השפעה משמעותית על רמת המחירים במשק, שכן עמלת הסליקה מנוכה מהתשלום שבתי העסק מקבלים. מצב בו עמלת הסליקה לא משקפת נכונה את הסיכון שבעסקה גורמת להקצאת מקורות לקויה, המתבטאת, בחלק מהמקרים, בהתייקרות מחירי המוצרים בשוק.



בשלב הבא אמור בית הדין למנות מומחה מיוחד מטעמו, שיקבע תעריף שישקף נכונה את הסיכון שכרוך בעסקות (כלומר, מצב בו חברת האשראי לא תוכל לגבות את הכסף מהלקוח ותאלץ לשלם לבית העסק מכיסה עבור העסקה שביצע). ברשות ההגבלים הביעו היום תקווה כי המינוי יתבצע בהקדם.



סליקה היא במהותה שירות של הבטחת פירעון, שחברות כרטיסי האשראי מספקות לבתי עסק. במסגרת שירות זה מבטיחות החברות להעביר לבית העסק את התשלומים שבהם חוייבו מחזיקי כרטיסי האשראי ברכישת מוצר או שירות. עמלה צולבת, או עמלת מנפיק, היא עמלה שמשלמת חברת כרטיסי אשראי הסולקת את עסקות האשראי בבית העסק, לחברה (כלומר לבנק) שהנפיקה את כרטיס האשראי. למשל, אם ויזה כאל הגיעה להסכם עם רשת קמעונאית על סליקת עסקות האשראי בכל חנויות הרשת, היא תשלם לחברת לאומי קארד עמלה עבור עסקות שבוצעו באותה הרשת באמצעות כרטיסי אשראי שהונפקו על ידי לאומי קארד, ולהיפך.



עמלת הסליקה הצולבת הממוצעת בין ויזה כאל ולאומי קארד היום עומדת על 1.25% משווי העסקה. העמלה הזו קיבלה את האישור הזמני של הממונה על ההגבלים דאז, דרור שטרום, ב-2001. במהלך השנים האחרונות התנהלו בבית הדין להגבלים עסקיים דיונים רבים באשר לאופן קביעת מבנה התעריף.



כמעט חמש שנים לאחר תחילת הדיונים, פירסמו השופטים מיכאלה שידלובסקי-אור וראובן חורש את החלטתם. שתי חברות כרטיסי האשראי קיבלו את ההחלטה ברגשות שליליים. בלאומי קארד מסרו בתגובה כי ההחלטה "עלולה לגרום לייקור עלות השימוש בכרטיסי אשראי למחזיק הכרטיס, מאחר שמי שייהנה מהיישום יהיו בתי העסק, ולא הצרכנים". עוד איימו אתמול בלאומי קארד כי ייאלצו לשקול את האפשרות להפסיק לסלוק כרטיסי ויזה שהונפקו על ידי ויזה כ.א.ל. חברת ויזה כאל בחרה שלא להגיב באופן רשמי, אולם גם בסביבת החברה, שנשלטת על ידי בנק דיסקונט, נשמעו קולות דומים.



עוד בחרו בשתי החברות להפנות חלק מההאשמות לכיוון ישראכרט. בתקופה האחרונה ניסו שתי החברות להגיע להסכם סליקה משותף עם חברת כרטיסי האשראי של בנק הפועלים, שמעבר להיותה הגדולה בענף, נהנית מבלעדיות בסליקת כרטיסי המותג ישראכרט. "ברור כי ההחלטה אינה חלה על ישראכרט ובכך נראה מצב שבו ישראכרט תמשיך לעשות ולגבות כרצונה. התמריץ שלה לפתיחת שוק הסליקה גם למותגים שלה פוחת עוד יותר", אמרו בלאומי קארד.