אי-השוויון בהכנסות בישראל הצטמצם בשנים האחרונות, למרות שהוא נחשב עדיין לאחד הגבוהים במערב והוא עמוק אף ממה שנראה כלפי חוץ, כך עולה ממחקר שערך ד"ר אביחי שניר מבית ההשקעות אינפיניטי ומכללת נתניה לקראת כנס שדרות לחברה במכללת ספיר. הגורמים העיקריים לצמצום זה הם גידול בקצבאות; הצטרפות חרדים, ערבים ואימהות חד-הוריות לשוק העבודה; והאטה ניכרת בקצב עליית יוקר המחיה, המורגשת מאז המחאה החברתית בשנת 2011. "אפשר לומר שגם בעלי הכנסות נמוכות בישראל נהנו בשנים האחרונות מעלייה משמעותית ברמת החיים", טוען שניר.
שניר טוען כי הדרך המקובלת למדידת אי-שוויון נתוני ההכנסות מעבודה של הביטוח הלאומי לא מספקת תמונה מלאה של המצב. "אתה בעצם תופס את כמות ההכנסות שיש לבנאדם מסוים ברגע נתון, ועל-סמך זה אתה קובע את אי-השוויון בחברה", מסביר שניר. "בדרך הזו, מישהי כמו שרי אריסון מסווגת כבנאדם אמיד, ויש בעיה עם אנשים שהכנסתם תנודתית ומשתנה מחודש לחודש, כמו עצמאים או יזמי היי-טק".
שתי דרכים נוספות למדידת אי-שוויון הן למדידת אי-שוויון בהון ואי-שוויון בצריכה. בדיקת הצריכה נחשבת ליותר יציבה כי הרגלי הצריכה של האנשים אינם משתנים באופן דרמטי. תוצאות המחקר של שניר מראות כי אי-השוויון בישראל בצריכה גבוה כמו אי-השוויון בהכנסות. "אי-השוויון בצריכה בישראל כמעט חופף אחד לאחד את אי-השוויון בהכנסות, בעוד שבמדינות אירופיות אי-שוויון בהכנסות לא מתורגם מיד לאי-שוויון בהוצאה לצריכה, שזה כנראה עניין של תרבות שלא מעודדת להוציא כל שקל שהתווסף להכנסה", אומר שניר.
עוד גורם שהביא להעלאת האי-שיוויון בישראל הוא עליית מחירי הנדל"ן בעשור האחרון. ב-2008 החזיק העשירון העליון בדירות בשווי גבוה פי ארבעה משווי הדירות בעשירון התחתון. ב-2014 הפער גדל והגיע לפי חמישה. "ניתוח העליות במחירי הדירות לפי עשירונים מראה ששווי הדירות מהעשירון החמישי ומעלה ממריא לשמיים, בעוד ששווי הדירות מהעשירון הרביעי עלה - אך בשיעור מתון יותר" אומר שניר. מעבר לעלייה בשווי הדירות עצמן התרחב הפער גם כתוצאה מכך ששיעור הבעלות על דירות בעשירון התחתון עמד ב-2014 על פחות מ-40%, לעומת כ-85% בעשירון העליון. בעלות על דירה יקרה מאז שנת 2008 היא גורם מרכזי בהתרחבות אי-השוויון בשנים האחרונות.