(בווידאו: 5 עובדות על כסף)
עד היום נאלץ לקוח שפיגר בתשלום הלוואה לבנק, מכל סיבה שהיא, להתמודד עם שיטות גביית חובות אגרסיביות וחובות מנופחים בריביות מופרזות, הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורכי דין. לעיתים כלל לא ידע הלקוח על החוב ויכול היה להימנע מכניסה למחול שדים זה של הליכי הגבייה, אם רק היה יודע מבעוד מועד על היווצרותו ומקבל הזדמנות נאותה להגיע להסדר ולפתרון נאות עם הבנק. הנחיה חדשה של הפיקוח על הבנקים, שנכנסה לתוקף בתחילת החודש, עתידה לשנות את התנהלות הבנקים מול לקוחות אלה.
אין ספק כי נטיית הבנקים למהר ולנקוט בהליכי גבייה אגרסיביים, תוך הטלת הוצאותיהם המופרזות על הלקוחות, כשהיד קלה על ההדק, גורמת ללקוחות נזקים עצומים. במקרים רבים היא זו שלמעשה גורמת לקריסתם הכלכלית (ואף הנפשית) ולחוסר יכולתם לפרוע את החובות. אם היה נעשה ניסיון אמיתי לפתור את המחלוקות בדרכים פחות אגרסיביות מלכתחילה, היה נמנע מצב זה. לא פעם אף נוקט הבנק בהליכי עיקול, ובתי המשפט נוטים לקבל בקשות אלו מתוך הנחה מוטעית שהבנק תמיד צודק - דבר שיכול להביא את הלקוח לקריסה סופית.
ההנחיה החדשה נועדה להסדיר את הפעולות שיש לנקוט לצורך הגברת ההוגנות והשקיפות בעת גביית חובות מלקוחות, אשר אינם עומדים בתנאי הלוואתם ואינם פורעים אותה כסדרה. במסגרת הוראה זו, מחוייבים התאגידים הבנקאיים לנהוג במשנה זהירות בהליכי גביית חובות, בהוגנות, כבוד ושקיפות טרם נקיטת הליכים משפטיים ואף לאחריהם.
ההוראות החדשות
הקמת פונקציה נפרדת לטיפול בחובות - הבנקים מחוייבים להקים פונקציה נפרדת לטיפול בגביית חובות, אשר תפקידה להבטיח את הטיפול הנאות של התאגיד הבנקאי בהליכי הגבייה. עד היום, נאלצו לקוחות הבנק שנקלעו לחובות להתנהל מול פקידי הבנק, שלעיתים לא היו מוסמכים כלל להגיע להסכמים עם הלקוחות במטרה לפתור את הבעיה שנוצרה בחשבונותיהם. חמור מכך, לעיתים נשאו פקידי הבנק מטען רגשי כלפי הלקוחות, באופן שטירפד, הלכה למעשה, כל אפשרות למצוא פתרונות אמיתיים לגביית החובות מבלי לנקוט בהליכי גבייה אגרסיביים.
הקמת פונקציה ייעודית לטיפול בגביית החובות, והקניית סמכויות ממשיות לפונקציה זו יהיה בה כדי לשפר את יכולת הלקוח להתנהל מול גוף אחד, מוסמך, אחראי ומקצועי, ולהימנע מהתדרדרות להליכי גבייה באמצעות בתי משפט והוצאה לפועל.
הורחב היקף חובת הגילוי הנאות הנדרש מאת הבנק - הבנקים חויבו במתן הסברים מפורטים ללקוח בנוגע לאופן חישוב שיעור ריבית הפיגורים, כמו בדבר משמעויות אפשריות של אי עמידה בתשלום חוב. ההסבר יועבר ללקוח בעיתוי אשר יאפשר לו להימנע מכך.
הצעת בנק ללקוח לעריכת הסדר חוב תלווה במסמך בכתב שיימסר ללקוח - במסמך יפורטו פרטי ההצעה. עד היום, המצב ששרר, והלחץ בו שרויים הלקוחות בעת נסיונותיהם להימנע מהגשת תביעה נגדם, הוביל לקוחות רבים לחתימה על הסדרים מבלי שהבינו את תוכנם - הסדרים שלעיתים אף הרעו את מצבם, כמו למשל על ידי יצירת שעבודים נוספים והגדלת בטחונותיהם שלא לצורך. במסירת מסמך כתוב ומסודר, יתאפשר ללקוח להבין טוב יותר את משמעות ההסדר והשלכותיו ולשקול צעדיו בתבונה. כמו כן מסירת המסמך תסייע לחייב את הבנק בעמידה בהתחייבויותיו.
הודעה ומכתב התראה מפורט - הוראה נוספת שנקבעה, מטילה על הבנק חובה לשלוח ללקוח הודעה ומכתב התראה מפורט בדבר הפיגור בתשלום הלוואתו ולאפשר לו גישה למידע אודות חשבונו בכל שלב של הליכי גביית החוב. כיום, לקוחות שחשבונם "מועבר לתביעה", כהגדרת הבנק, מנועים מכל גישה אפשרית לחשבון, ומקבלת מידע שוטף אודותיו.
בכך, לא זו בלבד שנמנעת מהם האפשרות להתגונן כראוי נגד דרישות הבנק (בהעדר ידיעה בדבר הפעולות שנעשות בחשבון), אלא שכדור השלג ממשיך וצובר תאוצה, שכן הלקוח מאבד שליטה על המשך ניהולו השוטף של חשבונו. הלקוח, לדוגמא, לא יכול להתעדכן ולשלוט על שיקים ותשלומים אחרים בהם מחוייב חשבונו. מצב זה מונע מהלקוח לשמור על חשבון מאוזן ומגביר את חשיפתו לסיבוכים מיותרים.
חובות שונות בנוגע להליכי פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד הלקוחות - ההוראות מחייבות את הבנק לבסס את הריבית הנדרשת במסמכי ההלוואה ובהסכמים. כן נקבע, כי הבנק נדרש לבצע מעקב אחר פתיחת תיקי לקוחותיו בלשכת ההוצאה לפועל, ולוודא כי צויינו בהם נתונים נכונים.
גישה זו ממשיכה את גישת לשכות ההוצאה לפועל, לפיה על הבנקים לבחון היטב את תיקי ההוצל"פ שהם פותחים וזאת מכוח תפקידם הציבורי. לפיכך, מוטלת עליהם האחריות לבקר ולבדוק כי נעשית גבייה תקינה בתיקי ההוצאה לפועל, לרבות דיווח הריביות המוסכמות, מעקב אחר התיקים וביצוע הקטנות חוב כנדרש. מחוייבות הבנקים לבצע ביקורת זו תוכל לסייע בפתרון חלק מאותם ליקויים חמורים שנעשים לפעמים בתיקי ההוצל"פ.
פיקוח ובקרה על עורכי הדין של הבנק - עוד נקבעו הוראות המסדירות את פעולות הפיקוח והבקרה של התאגיד הבנקאי על באי כוחו. הטלת האחריות על הבנקים וחיובם לדאוג לכך שלא ייגבו שכר טרחה והוצאות משפטיות, אלא לאחר אישורם, וזאת בסכום שנפסק על ידי הרשות השיפוטית, תגביר את ההגינות והשקיפות. בכך יימנעו מצבי עוול שנגרמים ללקוחות שאינם מודעים לזכויותיהם ונקלעים למצב של חוסר אונים בהתמודדותם עם התאגיד הבנקאי וסוללת עורכי דינו.
זכותם של הלקוחות לקבל מסמכים - עד היום, ברגע שהלקוח נכנס לסחרור של הליכים משפטיים מול הבנק, נהגו הבנקים למנוע מלקוחותיהם לקבל עדכונים שוטפים מאתר האינטרנט או לקבל מידע בדבר חשבונותיהם מכל מקור אחר שהיה פתוח בפניהם ערב תחילתם של הליכי הגבייה. יתירה מכך, ברגע שבנק היה מגיש תביעה כנגד הלקוח וללקוח נדרשו מסמכים שונים כדי שיוכל לבסס את הגנתו, פעל הבנק למנוע ממנו לקבל מסמכים (בין אם נגעו להליך המשפטי ובין אם לאו).
בנק ישראל קבע מפורשות כי אין בהגשת תביעה או נקיטה בהליכי גבייה משום למנוע מהלקוח להמשיך ולקבל מסמכים כפי שהיה זכאי לקבל בעבר, טרם הליכי הגבייה או התביעה וזאת מיד עם דרישת הלקוח תוך ציון העובדה שאין בהעברת הטיפול בחשבון לידי המייצג של הבנק כדי לשנות מחובתו זו של הבנק להמציא ללקוח מסמכים הנדרשים לו - לפי דרישתו.
הוראה זו ואף חוק אשראי הוגן ישפרו את עמידתם של לקוחות הבנקים חסרי היכולת ונעדרי ייצוג מול הבנקים לכן, אין אלא לקדם בברכה כל הוראה מסוג זה בתקווה כי יש בה משום צעד ראשון להגברת ההגינות והכבוד כלפי הלקוח.
יחד עם זאת, ההוראה לא מכילה מנגנון אכיפה כלשהו על הבנקים, ואינה קובעת כללים ברורים בדבר אכיפתה ויישומה, לרבות הטלת עיצומים כספיים על הבנק המפר הנחיות אלו. ההוראה מותירה עדיין את חוסר האיזון המובנה במערכת היחסים בין הבנק ללקוח, כשמחד - על הלקוח מוטלות סנקציות מרחיקות לכת בגין כל הפרה מבלי שיהא לו כוח להתמודד מול המערכת האימתנית, ומנגד - לא נקבעו סנקציות ברורות וחד משמעיות שיאכפו על ידי הפיקוח על הבנקים במקרים של הפרת חובותיו.
הכותב הוא עורך דין מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית