אקדמיה ועסקים לא נדבקים

מאת דבי קאופמן

אלי קפון, פרופסור לפיסיקה במכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בלוזאן ומנהל המרכז לננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב - מאוכזב מישראל. הן מהמשקיעים הישראלים שסירבו להשקיע בחברת הסטארט-אפ שהקים, והן מאוניברסיטת תל אביב שמינתה אותו לפני שנה למנהל המרכז לננו-טכנולוגיה.

אם לא די בכך, שלשום אמר דקאן החוג להנדסה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' גדעון לנגהולץ, כי קפון יפסיק לכהן בתפקידו. בימים הקרובים, הוסיף, תצא הודעה על המינוי הרשמי של מחליפו, פרופ' יוסי שחם.

בשיחה עמו אמר קפון כי אינו יודע על הפסקת העסקתו. גם אוניברסיטת תל אביב לא אישרה את המידע.

בשבוע שעבר הצליח קפון להשלים גיוס של 4.5 מיליון דולר לחברת הסטארט-אפ בימאקספרס (BeamExpress), לפי שווי של 9 מיליון דולר. ההשקעה הגיעה מקרן ההון סיכון השווייצית אינדקס ונצ'רס, המנהלת קרן בשווי 350 מליון דולר, ולא ממשקיעים ישראלים כפי שקיווה. בראיון שנערך עמו השבוע אמר קפון: "אני מאוד מצטער שמדובר במשקיעים זרים, רציתי שלחברה יהיה בסיס בישראל משום שכאן יש כוח אדם מתאים לתחום עיסוקה, ובעיקר משום שאני ציוני".

מסתבר שלציונות היה תפקיד מרכזי בחיפושיו של קפון אחר משקיעים. מאז הגיע משווייץ לישראל בשנה האחרונה, תהו רבים בשווייץ מדוע הוא מתעקש שדווקא משקיעים ישראלים ישקיעו בחברה. בתשובה אמר קפון כי הקשר עם ישראל ותל אביב חשוב לו. ואולם בסופו של דבר נאלץ לוותר על משקיעים ישראלים ולהיענות למשקיעים השווייצים. "עכשיו אין בחברה ישראלים מלבדי", הוא אומר.

תקשורת אופטית רב סיבית

קפון הגיע לישראל לפני כשנה מהמכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בלוזאן, כדי להקים ולנהל את המרכז לננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב. את הקריירה האקדמית שלו החל באוניברסיטת תל אביב לפני יותר מ-25 שנה. לאחר שסיים בה לימודי דוקטורט במחלקה לפיסיקה, יצא ללימודי פוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי קלטק בקליפורניה, ומשם עבר לאוניברסיטת בלקור בניו ג'רזי. ב-93' הצטרף למכון הטכנולוגי בלוזאן.

במשך חמש שנים חקר ופיתח עם צוות של חמישה חוקרים רכיבים אופטיים לתקשורת אופטית בתחומי רשתות המטרו העירוניות והאקסס המגיעות לבית הלקוח. הוא העריך כי תחומים אלה ייחשבו למבטיחים מבחינה מסחרית, מכיוון שהם מתאימים למשתמשים רבים.

הטכנולוגיה שפיתח קפון מבוססת על תקשורת אופטית רב סיבית בעלת יכולת ניצול גבוהה של צבעים. כל צבע קולט ערוץ תקשורתי אחר, ולפיכך מתאפשרת קליטה מלאה של כל הערוצים בו בזמן. "טכנולוגיה זו מאפשרת בניית רכיבים אופטיים שונים, החל במשדרים ומקלטים וכלה בנתבים שיכולים לבצע טרנספורמציית מידע מצבע אחד ולהעבירו לצבע אחר", הוא מסביר. "יכולת זו מאפשרת ביצועים גבוהים, כלומר העברת 10 מיליארד ביטים בשנייה (10 ג'יגה ביט), במחירים נמוכים יחסית".

לפני כשנה החל קפון בחיפוש אחר משקיעים ישראלים לסטארט-אפ שלו. בכנס אנג'לים שאירגנה חברת KPMG בספטמבר 2000, דיבר קפון על אופטיקה וקרני לייזר בפני משקיעים דוגמת בנק ההשקעות STI, חטיבת ההשקעות של אינטל, קרנות ההון סיכון ג'ימני, אינפיניטי ובוטוצ'לי, והחברות יורוקום, רד ומוטורלה. ואולם אף אחת מהן לא נענתה.

האוניברסיטה רצתה מניות

"לצערי לא הצלחנו לגייס הון בישראל", אומר קפון. "אני חושב שהסיבה לכך היא שהמשקיעים הישראלים ספגו מכה הרבה יותר קשה מהמשקיעים באירופה או בארה"ב, ולכן רבים מהם חששו מהשקעה בחברה. אמנם הגענו לשלבים מתקדמים של משא ומתן עם כמה משקיעים בישראל, אך ברגע האחרון הם נסוגו בצורה מבישה, וחזרו בהם מההבטחות שנתנו בעל פה".

גם מאוניברסיטת תל אביב אליה הגיע קפון לשנת שבתון ב-99', נחל אכזבה. "כשיוצאים לשבתון ברוב המקרים עושים זאת כדי לחקור תחומים חדשים", הוא מסביר. ואולם לדבריו, כששמעו באוניברסיטת תל אביב כי הוא מחפש משקיעים, ניסו לברר אם יהיו זכאים לקניין רוחני ולקבלת מניות בחברה. "אם הם היו בודקים, היו רואים שאין בכך כל היגיון", אומר קפון.

בסופו של דבר חתם קפון על הצהרה בה הצהיר כי הקניין הרוחני של הסטארט-אפ שלו אינו קשור בפעילותו באוניברסיטת תל אביב. בניגוד לאוניברסיטת תל אביב שאינה בעלת מניות בחברה, המכון הטכנולוגי בשווייץ - שבו צמחה חברת הסטראט-אפ - שותף למיזם של קפון.

לדברי פרופ' לנגהולץ, קפון יפסיק לשמש כמנהל המרכז לננו-טכנולוגיה, בלא קשר לחברת הסטארט-אפ שהקים. ההחלטה להפסיק את תפקידו של קפון, אמר, נבעה מכך שניהל את המרכז בחצי משרה. "לא ניתן לנהל פרויקט בסדר גודל של עשרות מיליוני דולרים במשרה חלקית".

לנגהולץ הוסיף כי "לאוניברסיטה היה ברור שהקניין הרוחני של החברה שהקים קפון לא שייך לה, אך הטרידה אותה העובדה שקפון הגיע לתל אביב כדי לנהל את המרכז לננו-טכנולוגיה ובמקביל עסק בחיפוש משקיעים לחברת סטארט-אפ שהקים, כשלמעשה היה אמור לעסוק רק בניהול המרכז".

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' איתמר רבינוביץ, אמר כי האוניברסיטה אינה מאשרת את המידע על עזיבתו של פרופ' קפון. רבינוביץ הוסיף כי המיזם שהקים קפון אינו קשור בעבודתו באוניברסיטה וכי הוא דיווח עליו בהתאם לכל הנהלים.